השעיית האמנה האירופית לזכויות האדם על ידי טורקיה: בחירה משפטית, ברמה משפטית?

(של אנדריאה Cucco)
01/08/16

בעקבות ההפיכה הכושלת של 15 ביולי האחרון, וההשלכות הפנימיות (והחיצוניות) שהתחוללו (כולל מעצרם של כמה חיילים, שופטים וכן הלאה), עוררו תדהמה ודאגה, במיוחד בעולם המערבי. דבריו של סגן שר ממשלת טורקיה, נומן קורטולמוס, לפיהם מדינתו, בכדי להתמודד טוב יותר עם מצב החירום שהיא עוברת (שכבר הוכרזה רשמית בשלושת החודשים הקרובים), ישביתו במקביל את האמנה האירופית בדבר זכויות 'איש.

בנקודה זו ראיינו את מרקו ולריו ורני שלנו, כדי להבין טוב יותר את האפשרויות האמיתיות של בחירה כזו ואת ההשלכות האפשריות.

מר ורני, האם טורקיה יכולה להשעות את החלת האמנה האירופית לזכויות אדם?

כן, אך בתנאים מסוימים: אפשרות זו נקבעת למעשה בסעיף 15 לאותה אמנה, לפיה "במקרה של מלחמה או סכנה ציבורית אחרת המאיימת על חיי האומה, כל צד מתקשר גבוה רשאי לנקוט באמצעים החורגים מהתחייבויותיה על פי האמנה, במידה המחמירה ככל שהמצב מחייב זאת ובתנאי שאמצעים כאלה אינם בניגוד לחובות אחרות לפי החוק הבינלאומי".

בבדיקה מדוקדקת יותר, אם מצד אחד נראה ברור כי מצד הטורקי לא תהיה הפרה של נתוני הרגולציה, מצד שני, היא עדיין צריכה להתאים - לפחות בתיאוריה - לגבולות שהמוסד הזה קבע על ידי המאמר הנ"ל. , האוסרת בסעיף 2 אפשרות לחרוג מזכויות יסוד מסוימות: כלומר של חיים (סעיף 2), של איסור עינויים ויחס בלתי אנושי או משפיל (סעיף 3), של איסור עבדות (סעיף 4), לפיה לא ניתן לשפוט אף אחד בגין פעולה או מחדל אשר בעת ביצועה לא היווה פשע על פי החוק המקומי או הבינלאומי (שום דבר poena sine lege: אומנות. 7).

מבלי להתחשב במגבלות הנוספות המתוכננות בהתייחס למאמרים בפרוטוקולים בודדים: בראש ובראשונה הזכות שלא להישפט פעמיים (איסור ne bis ב idem) או איסור עונש מוות.

כך שהתמונה נראית בסך הכל, לפחות ברמה המשפטית, אלא מבטיחה אפילו במקרה שטורקיה (ולמרבה הצער נראה כי אירועי הימים הללו הולכים לכיוון זה) אמורה לממש את מה שעד כה הודיעה רק בשעה מילים. בהקשר זה: האם עלינו לצפות בתקשורת רשמית?

איננו יודעים אם, במציאות, כבר מתרחשת השעיה "דה פקטו" של האמנה: התמונות המועברות אלינו על ידי התקשורת אינן מבשרות טובות במובן זה. בוודאי, בהתייחס לנתונים הרגולטוריים, סעיף 3 למאמר הנ"ל קובע, מנקודת מבט פרוצדוראלית, כי על המדינה המחליטה לממש את זכות הגריעה (ולפיכך, במקרה שלנו, טורקיה) להודיע ​​בדרך השלמה ביותר. מזכ"ל מועצת אירופה על הצעדים שננקטו והסיבות שקבעו אותם, כמו גם המועד בו יפסיקו להיות בתוקף, וכתוצאה מכך "כניסתה מחדש לתוקף" של האמנה.

אם לא די בכך, כערובה נוספת ליישום הקפדני של החריג, קיימת האפשרות מצד בית הדין האירופי לזכויות אדם לבדוק האם יש מידתיות בין הפנייה אליו לבין הגורמים שהובילו מדינה בודדת שתעשה זאת.

אם נשאיר לרגע את ההיבט המשפטי, יש לומר כי בטורקיה אין זו הפעם הראשונה שהחלפתם השיטתית של תובעים, מושלים ובעיקר קצינים בכירים של הכוחות המזוינים, כמו גם הגבלת חופש הדפס.

יש לפתוח פרק נפרד בנקודה זו, גם כדי להבין טוב יותר את התפקיד שמילאה כוחות הצבא מאז ומעולם במדינה זו, אך בהחלט, כיום, ההשעיה האפשרית של אמנת זכויות האדם לא תסייע ל נתיב כניסה כבר צולע של המדינה הנ"ל לאיחוד האירופי, ביתר שאת אם הוא מלווה בהחדרת עונש המוות, שהוכרז גם על ידי נשיא ארדואן. וכאמור, נאסר באותה מידה על ידי האמנה הנ"ל עצמה, ובצדק, כבר סטיגמה על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, פדריקה מוגריני.

(צילום: נשיאות הרפובליקה של טורקיה)