"מבחינתי זו הפעם הראשונה גם בסומליה וגם בהקשר אירופי. בעבר המשימות שעשיתי היו מתחת ל"כובע "של נאט"ו. אז מבחינתי זו חוויה חדשה בהקשר של גישת הסיוע של כוחות הביטחון, הרעיון של מתן דרך עמודי התווך, הייעוץ וההכשרה לשיקום וחיזוק מבנה ההגנה במדינה.".
גנרל הצבא מטאו ספראפיקו היה המפקד החדש של משימת ההדרכה של האיחוד האירופי סומליה, EUTM-S מאז ה -16 ביולי. הוא החליף את הגנרל פייטרו אדיס. אלפינו, בן 49, Spreafico הוא בעל תואר במדעי מידע ומדעי המדינה והשתתף בפעולות רבות הן לאומיות (Riace, Vespri Siciliani, Strade Siciliani) והן בינלאומיות (בוסניה הרצגובינה, עירק, אפגניסטן).
EUTM- סומליה היא משימה אירופית שמאז המנדט הרביעי, בשנת 2014, מובילה באיטליה, והיא גם התורמת הגדולה ביותר במספר הגברים, הנשים והרכבים המועסקים במקום. הבסיס נמצא בתוך הקמפוס הבינלאומי (IC), מתחם דיור בו המדינות השונות מתקיימות יחד, כולל ארגוני צבא וממשל, אשר בתורם נכלל ב"בועת הביטחון "של שדה התעופה הבינלאומי מוגדישו (MIA), אזור עצום, עיר בתוך עיר שבטיחותה מובטחת על ידי שליחות האיחוד האפריקאי בסומליה (AMISOM). המצב בסומליה שביר מאוד ותנודתי גם מבחינה ביטחונית ומוגדישו אינו יוצא מן הכלל. למרות ה"בועה "בה אנו נמצאים, זה לא נדיר לשמוע מהלומות של קלצ'ניקוב שהצליל האופייני אלינו מגיע גם לכאן. ואם היריות היו מרגמות ונגד התנאי, יש את תוכנית הביטחון והבונקר ...
אבל סומלים רוצה לחזור יש אומה וביקשו עזרה, גם כדי לחדש את הצבא כי אז יהיה צורך להבטיח את ביטחונם. יש כל כך הרבה מה לעשות ואין פה דבר קל, אבל בגלל זה EUTM-Somalia קיים.
גנרל Spreafico, איך זה מרגיש הפקודה EUTM-S, משלחת בינלאומית בראשות איטליה, אשר רואה איטליה במקום הראשון עבור מספר החיילים המעורבים גם על הקשר שקושר אותנו עם סומלים?
איטליה, בתוך האיחוד האירופי, מאמינה מאוד במשימה זו. והוא מאמין בזה כל כך הרבה שביקש ואז קיבל פיקוד, כשהמשימה החלה להתממש בשטח סומלי. היא מאמינה בה עד כדי כך שהיא מספקת יותר ממחצית הצוותים המועסקים, המכסים עמדות מפתח מסוימות, לא רק את זה של המפקד, אלא גם את זה של ראש פעילויות הייעוץ, שהם החלק התומך וההכשרה האסטרטגי שאנו מספקים לרשויות הממשלה ולממשלה. אנשי צוות, כולל מפקדים בכירים במטה הכללי של צבא סומליה. אנחנו גם לא צריכים לשכוח את החלק הנוגע להגנת הכוח: הנה זה בידי החיילים האיטלקים, באמצעות מה שהוא אלמנט התמיכה הביטחונית, כל מה שנוגע לפעילות הליווי של אנשי היוצאים לפעילויות מחוץ לאזור הבועה הזה. ביטחון שהוא שדה התעופה הבינלאומי מוגדישו. אז זו גם אחריות להבטיח את שלומם של אנשי היוצאים. אנחנו רבים אבל אנחנו לא רק איטלקים, יש תשעה מדינות שהחליטו לתרום (ספרד, סרביה, פינלנד, בריטניה, שוודיה, פורטוגל, רומניה, הונגריה). הכל בהקשר של הצורך להבטיח מהי המשימה שהטיל האיחוד האירופי. זו מציאות בה איטליה נמצאת במחויבות רבה.
זה נראה קשה ...
במקום לומר לה שזה קשה, אני אומר שזה בהחלט לא קל: זה דורש הרבה תשומת לב כדי לנהל את זה. אנו ניצבים מול עם, הסומלי, שחי עשרות שנים של מלחמה ושעכשיו, לאט לאט, מתמודד עם שחזור שיש להבין אותו כייצוב המצב וכינון מחדש של כל המבנה החברתי.
עשרות שנות המלחמה גרמו לכך שלא רק שהייתה ירידה בפעילות החברתית, כל המבנה הממשלתי הושמד. דוגמא לכך היא שבריריותם של מוסדות העוברים לרוב שיפוצים מלאים בכל מבנה הפיקוד והבקרה. אני גם חייב לומר שבחוויה הקטנה הזו שלי כבר יש לי את הרושם - שאני מקווה שהיא תתממש בזמן - מהעובדה שמקבילנו באמת רוצה לחזור למצב נורמלי. עלינו לעזור להם, לתמוך בהם, לייעץ להם באמצעות ניסיוננו, באמצעות מבנה ניהול מאוחד יותר בתחום הצבאי, לקדם את צמיחתם.
אישית, אני מרגיש אחריות גדולה למינוי שלי כמפקד שליחות. אני גאה וגאה בזה. אני מודע למחויבות הגדולה, כאירופי בביצוע והבטחת הצלחת המשימה וגם באיטלקית להמשיך את העבודה שנעשתה במשך כמה שנים על ידי איטליה כלפי העם הסומלי. אני חש אחריות עצומה כלפי גברים ונשים אני הפקודה. זה, בשבילי, פירושו להפוך את המפקד ולהיות מסוגל לנהל את המשימה על פי הכללים הצפויים, מהאימון למשימות שהוקצו, אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו חייבים להיות צוות. אני אחראי, אבל המפקד לבדו לא עושה כלום. חייב להיות צוות, כולם צריכים לדעת מה לעשות ואת חייבת לעשות את זה טוב.
מה שאני מחויב אליו ומה שאני מצפה הוא להוביל את המשימה כמפקד שיש לו צוות שעובד במטרה אחת: לעזור ולתמוך ברשויות הממשלה, בצבא ובכלל, העם הסומלי לבנות מחדש את האומה שלהם.
EUTM-S הוא משימה לטווח. אבל בהתחשב במצב, אולי יהיה צורך להישאר דומם במשך זמן רב?
עכשיו אני לא יודע כמה זמן נוכל להישאר. המצב נמצא באבולוציה מוחלטת. מה שאני יכול להבטיח לך הוא שכל עוד האיחוד האירופי ובאופן ספציפי איטליה יישאר, הרצון שלנו לתרום יהיה תמיד ברמות הגבוהות ביותר, ויתן את המחויבות המלאה ביותר במילוי המשימה שהוקצה. מגבלת זמן כאן קשה מכיוון שכפי שאמרתי הכל מתפתח כל הזמן. בטוח גם שיש רצון עז מצד הקהילה הבינלאומית כולה לעזור לעם הסומלי. אחרון חביב, ההצהרות בכנס אמצע יולי בבריסל, בו נכחו נציגי הממשלה והאזורים בצד הסומלי וכי התוצאה הסופית הייתה כוונה משותפת לתמוך בבנייה מחדש של סומליה, לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם זה של בנייה מחדש של מבנה שלם, רשת ממשלתית, חברתית, תרבותית של המדינה, באמצעות ייעוץ אסטרטגי ופעילויות טקטיות בהכשרת הצבא. פעילות הייעוץ וההדרכה שלנו מכוונת לגורמים מרכזיים ממשרד הביטחון ועד ראש מטה הביטחון, ממפקדים ועד מנהלי המגזרים השונים, לבנייה מחדש ולהגדרת מבנה פיקוד ובקרה אך גם מצד שני, באמצעות פעילויות הדרכה, כדי ליצור מהן היחידות הבסיסיות, ולכן החברות שיצטרכו להבטיח את ההגנה על סומליה. אסור לנו לשכוח שסומליה שייכת לסומלים, שהם הראשונים שרוצים להשתתף בהגנה על מולדתם וזה מורגש עמוקות. מבחינתנו, עזרה להם לבנות מחדש את ארצם פירושה גם לגרום להם לרכוש זהות שוב ובאופן קונקרטי: "אני סומלי, אני רוצה להגן על אדמתי".
בין החיילים הצעירים המתאמנים, נראה שיש את המודעות להיות מסוגלים למות למען ארצם ונגד אל שבאב. ולהיות גאים בזה!
כן, המודעות הזאת קיימת. והיא נמצאת בכל הדורות, באלה הממונה על ניהול המצב, אלא גם על הצעירים. זה נותן תקווה כי הזהות הזאת הוקמה על בסיס של קשר בין הדורות. זו הרגשה שכיחה שלא קל להבין, כי כאן היתה מלחמה ושסע של המשכיות המסורת.
חוזרים לאימונים של הצבא, גם כאן אנחנו מתחילים מ ABC וזה יועץ איטלקית EUTM-S שעוזר להם להכין קוד חדש של התנהגות צבאית
זהו בדיוק הערך המוסף שניתן לתת לתרומתנו, במובן של התחלתו המדויקת, להגדיר ולבנות את המבנה הצבאי החדש, לא רק במובן ההיררכי של שליטה ושליטה, אלא לסקור עימם את כל בסיסים המסדירים את ארגון הפיקוד והבקרה.
החל מן המשמעת?
במובן המשמעת, אך לא נתפס רק כפעילות הרגולציה. זהו קוד התנהגות שבו מדווחים, מודגשים ומעמיקים את הערכים שחייבים להיות בסיס המשמעת. לכן, רוח הגוף, הכבוד ההדדי וגם תחושת המשמעת, מכיוון שזה הבסיס לארגון של מבנה צבאי, תחושת השייכות לסומליה על פי המושגים עליהם דיברנו קודם. אנו אוספים ומרכיבים במסמך יחיד, שאינו רק פיסת נייר, המהות של מה שזה אומר עבורנו להיות חייל, הערכים של להיות חייל, במובן הרחב ביותר, עבורנו ועבורם . אבל אנחנו לא עושים דברים לבד. העבודה שלנו, בצדק, תמיד משותפת איתם. מכיוון שהם, לאחר מכן, ימשיכו בשחזור. ונכון שמדובר במושגים, יוזמות, פעילויות המקובלות ומשותפות לסומלים.
כאן במעגל אנחנו מנסים להבטיח מינימום של נוחות, ככל האפשר, עבור החבר 'ה שחוזרים אחרי יציאות תמיד מלא מתח, בהתחשב במצב נפץ של מוגדישו ...
בהחלט כן. עם זאת, זו משימה עדינה. כפי שהוא ראה בעצמו, המצב כאן די שברירי. האפשרות והאיום של התקפות, הן במהלך העברותנו לאזורים בהם אנו מבצעים את הפעילות שלנו, ולא כאן במתחם אינה מבוטלת. כולנו מודעים לכך שאנחנו נמצאים בסביבה בה האיום קיים. והיכולת ליצור, בדרך כלשהי, את אותה סביבה שבה אתה עובד טוב ומצד שני אתה יכול ליצור את אותו רגע של מנוחה, היא אחד מאותם דברים שיש לי בראש כמפקד משימה. אני מודע לכך שאם לאדם יש רגע ביום שמאפשר לו - לא "להירגע" מכיוון שכאן אף פעם לא נרגעים - להיות מסוגל לחשוב על יקיריו ועל עצמו, אני בטוח שלמחרת יהיה טעון יותר להגשים את משימתו. אני אתן לך את הדוגמה של החבר'ה של אלמנט התמיכה הביטחונית, "מלאכי הגן" המפורסמים שעובדים בסביבה לחוצה באמת: כשהם בעסקים הם נתונים ללחץ מתמיד ולאיום מתמיד. חייב להיות זמן לטעינה.
ברור, לפני צאתו, הוא הורה על המשימה. לפעמים, בשל המרחק הגיאוגרפי, אפשר לראות את המציאות המבצעית אחרת. כשהגעתי לתיאטרון, האם מצאת כל אי-התאמה עם ההנחיות שהתקבלו ברומא?
אין ספק שכל אחד מאיתנו, כולל מדינות אחרות, לפני שהוא מועסק בתיאטראות מבצעיים, במקרה זה עבור סומליה, מקבל הכשרה ספציפית שלא רק נוגעת לפעילות במקום אלא גם מנסה לתת הקשר למה שיש. סביבת הפעלה והסביבה החברתית. ואז, כשאתה מגיע לתיאטרון, בימים הראשונים, אתה מנסה לייעל את המידע וההדרכה המתקבלים בבית, ולספק לכל אדם שמגיע, כחלק ממה ש"עיבוד ", ההקשר של המציאות כאן בתיאטרון, באמצעות הכשרה נוספת ופעילות מבצעית המתבצעת במקום, באמצעות שיעורים הנוגעים גם לפרספקטיבה מגדרית, זכויות אדם ומודעות תרבותית. באיטליה, אם ניקח את הדוגמה של ארצנו, מגיעה למודעות מעולה למשימה, אך כשאתה מגיע לכאן אתה באמת מממש הכל. אימון מולדת עובד, כמו גם ההכנה. כשאתה מגיע לכאן אתה משלים את זה על ידי הנחת הרגליים על אדמה סומלית ורכישת מידע מפורט יותר. כדי לתת דוגמא: החלק הנוגע למודעות תרבותית נעשה על ידי סאפיאה, המתורגמן שלנו איתנו במשך שנים רבות, כלומר אנשים שגרים כאן בפועל. וזה ערך מוסף נוסף. זה אותו הדבר כמו כשאתה לומד, בוגר ואז הולך לעבוד במשרד, שם אתה מיישם את מה שלמדת בבית הספר בשטח.
דבר חשוב נוסף שיש לזכור הוא כי עכשיו הצבא האיטלקי, עם עשרות שנים של פעילות מבצעית, יש ניסיון רב בתעסוקה בחו"ל. לכן, אימונים אלה אינם רק הרגע שבו נוצר הצבא, אלא הוא חידוד נוסף של כושר התעסוקה. מה שקורה אז הוא שהניסיון שלכם, שנעשה בתיאטרונים אחרים, מלבד סומלית, צריך להיות מועבר ולהקשר כאן. יש לך כבר מכשיר, אתה רק צריך את זה יותר טוב לחטוף ולהקים בחדר הניתוח שבו אתה מועסק.
העיתונאי "מוטבע" באופי של הוראות פתיחה באש, יכול להפעיל את הסיכון של לא לגמרי לספר את המציאות של המקומות, כמו גם את הכוחות המזוינים, שאליו אתה יכול לקבל בחוסר תום לב או משהו כזה, או תעלות כי היא אולי יותר מזיקה של הראשון. על פי הניסיון שלך, מה אנחנו לא אומרים ובמקום זה אנחנו צריכים?
תראה, אולי אתה יכול לעזור לי לתת את התשובה הזו, אתה אשר כעיתונאי בא לראות מה אנחנו עושים, שיכול לגעת במחויבות של איטליה ובמחויבות של כל אחד מאיתנו. בביצוע המשימה הזו. זה לא שיש מה להסתיר או לדווח. היא העדות של מה שעשינו ומה שאנחנו עושים. לעומת מה שהיא המציאות שקוראים בעיתונים, כפי שאתה רואה, יש "רק" המעבר ממה שכתוב למה שראית.
מה שאני תמיד חושב הוא שכל חייל בא לעשות את העבודה שלו. הקורבן שכל אחד מאיתנו עושה, אפילו תוך ממשפחותיהם, חי שישה חודשים בסביבה של אי יציבות ורמת איום שעדיין נחשבה "גבוה", הוא מתוגמל על ידי התוצאות שאנו יכולים להשיג. תוצאות אלה שעוזרים לאנשים הסומלי, הרשויות ממשלתיות ולכן המבנה הצבאי לצמוח שוב, ומעל לכל, תחושה של הכרת תודה שבכל פעם, מן הסומלי, אנו מוצאים עם: "תודה לך על היותך כאן!".
(צילום של המחבר / ההגנה)
