יישומי חלל לניהול אסון

(של אלכסנדר וירגילי)
05/09/18

נוכחותם של טכנולוגיות לוויין וחלל בכלל הולכת וגוברת בחיי היומיום באופן פחות או יותר ברור. גם את מנגנון של ניהול אסון ושל 'תגובת חירום היא אינה פטורה מהשימוש הגובר בטכנולוגיות לווין לצורך חיזוי והתראה מוקדמת, מניעת סיכונים והפחתתם, הקלה והתאוששות.

בעשור האחרון, מחקרים רבים ניסו לבחון את הפוטנציאלים, היכולות והמגבלות של הטכנולוגיות השונות המיושמות בניהול אסון.1. לאורך השנים, המורכבות והכמות של נתונים משולבים המשמשים לניטור, מניעה וניהול של אסונות הפכו את השימוש ביישומי חלל לבלתי הכרחי, מה שהפך את טכנולוגיות החלל לפריבילגיות לניהול סיכונים מקצועיים. מצבי משבר. הצורך לשלב את ניהול אסון עם פיתוח בר קיימא לטווח ארוך הוא דחוף יותר ויותר, לאור העלאת תשומת הלב הציבורית לשינוי האקלים ועל סוגים חדשים של סיכונים מתעוררים, שהחריפו על ידי הנשורת של המשבר הפוטנציאלי על המגזר הכלכלי, זה מחזק את המחויבות של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.

מבחינה מבצעית, המגמה השתנתה מהצורך להרחיב מערכות התראה מהירות, הכרחיות באזורים שבירים כמו אסיה פסיפיק, לסיכונים רבתיים, זיהוי נקודות רגישות לאומיות והקמת קשרים מוסדיים לקידום שיתוף פעולה רחב יותר בתוך ומחוץ לאזורי הגבול, מדינות ומחוזות. כל זה מוביל למערכות נתונים אקלימיות מודרניות ומערכות נתונים כלכליות ולרשתות שיתוף מידע לידע רחב ואחיד יותר.

השימוש ביישומי חלל לתגובה הומניטארית כבר מתבסס היטב, ומשלב יישומי חלל בהקשר רחב יותר של ניהול אסון. יישומי החלל, מבחינת ניהול המידע, השתנו משמעותית בשנים האחרונות, במיוחד בתחום המניעה והניטור. מערכות ניהול מפותחות כעת כדי לשרת בסופו של דבר את התהליך קבלת החלטות, מתן מסגרת מיידית למקבלי החלטות ברמות שונות בתוך היררכיה ארגונית. דוגמה לארגון המשתמש במידע משולב מסוג זה שמקורו בטכנולוגיית החלל הוא משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), אם כי במקרה זה הם משמשים ככלי הערכה ותיאום שבו המידע הם עדיין נאספים וממולאים ידנית. עם זאת, המשרד לתיאום עניינים הומניטריים מספק דוגמה הולמת לניהול מידע פוטנציאלי ולתמיכה בהחלטות2.

השימוש ביישומי חלל בניהול אסונות נעשה תכופות יותר וניתן לחלק את השימוש בהם בדרכים ישירות ועקיפות. שימוש ישיר נמצא באזורים בהם יש צורך בהקדם בשימוש ביישומי חלל, כגון ניטור והתרעה מוקדמת, בהפחתה ובהיערכות לאסון, בתגובת חירום ובתגובה לאסונות טבע. השימוש העקיף מתרחש במקרה של משברים או מצבי חירום מורכבים, כגון סכסוכים בינלאומיים, עימותים פוליטיים-דתיים וצורות אחרות של אי-יציבות פנימית. במקרה זה החזרה למצב נורמלי דורשת חזון רחב ואסטרטגי יותר, גישה ארוכת טווח ולכן מחויבות לאורך זמן. במקרה של שימוש עקיף, לפיכך, את השימושיות של יישומי חלל טמון בניהול המשבר ככלי חיוני לשיקום של מצב שלום, בתוך הקשר - אפילו גיאוגרפי - של ביטחון על מנת להשיג פיתוח בר קיימא של השטח. בפועל, זהו עניין של מעקב אחר תנועות הגירה, בקרת גבולות, ניתוח גיאו-מרחבי ואינטליגנציה.

יישומי חלל לניהול אסון מהווים, לפיכך, נקודת כניסה מהותית לשיפור ויישום של פעילויות להפחתת הסיכון לאסון בהקשר של פיתוח עמיד ויציב, והצורך להסתגל לשינוי האקלים. ישנם גורמים נוספים, אשר אינם נראים מיד באמצעות ניתוח של הספרות הנוכחית ואת ההקשר של יישומים מרחביים וניהול אסון, אך אשר הודגשו בפגישות אזוריות חשוב, כגון המפגש ESCAP רמה גבוהה החלטה מקבלי מפגש ב20133. אלה כוללים ניצול והפצה של התוצאות החיוביות שהושגו, ובמיוחד יוזמות משותפות הכוללות סוכנויות מרובות ומנגנוני שיתוף פעולה בהקשרים מורכבים. יתר על כן, הרחבת בסיס המשתמשים, או לקוח, עבור יישומים בחלל, הוא אינו כולל רק פונקציות הישנות (במורד הזרם) בתוך קהילת החלל, אבל גם עושה יישומים מאוד קל לשימוש למשתמש לא מקצועי.

חשוב לציין כי השימוש ביישומי חלל, בפרט תמונות ונתונים לוויין, יש כמה השלכות משפטיות דורש התחשבות של כמה גורמים טכניים שעשויים להשפיע על השימוש שלהם. אחד הגורמים שיש לשקול הוא בראש ובראשונה את הזמינות של תמונות לוויין, ולכן התמונות לא יכול להיות זמין בגלל מסלול הלוויין, לא נוכח על האזור הפגוע, ולכן צריך לחכות לעתים קרובות בין יומיים עד שמונה ימים כדי למקם מחדש את הלוויין . יתר על כן, הבחירה ורכישה של נתוני לוויין שמיש יכול גם לקחת כמה ימים כדי לקבל או לרכוש. תנאי מזג האוויר על שטח מושפע אסון יכול גם למלא תפקיד מכריע. לדוגמה, כיסוי ענן מופרז יכול לעקוף את התצוגה, מה שמוביל לעיכובים ברכישת תמונות לוויין. השימוש בנתוני מכ"ם (המשמשים להערכת נזקי שיטפונות) יכול בהחלט להתגבר על ההפרעה של תנאי מזג אוויר קשים. תצוגה אנכית של נתונים אוויריים ותמונות לוויין יכולה להציג אתגרים בחישה מרחוק ובניתוח תמונות. במקרה של תמונות עקיפה, אשר נלקחים בזווית, זה עלול להיות קשה לאתר במדויק את העמדות אם המכשיר של הדמיה זה לא ישירות מעל אזור זה להיות מצולם, או המיקום הגיאוגרפי הוא לא בדיוק משולש. יש לקחת בחשבון את מרווח השגיאה הקשור לאומדן הכמותי, הדבר עשוי להתרחש גם בשל העדר תמונות ברזולוציה גבוהה. אפשרות זו עלולה להסתיר חלקית חלק מהנזק הפריפריאלי והפנימי למבנים, במיוחד במקרים בהם הגג או הצד העליון של המבנה נותרו על כנם. אחרון חביב את החוקים על זכויות יוצרים חייב להיות דבק בקפידה, נתונים גולמיים כפופים לעתים קרובות הגבלות בעוד מוצרים מיפוי הנגזרות, כגון רמות נוספות וניתוחים, נעשים לעתים קרובות נגיש עבור הקהילה ניהול אסון. לבסוף, העלות של קבלת תמונות לוויין יש לקחת בחשבון, במידת האפשר, יש להגדיר פרוטוקולים כדי להבטיח הסכמה לשימוש חופשי של תמונות לוויין בזמן של אסון חירום.

דוגמה לשותפות בינלאומית בנושא טכנולוגיות החלל לניהול אסון המפשטת את הגישה לנתוני הלוויין היא האמנה הבינלאומית על החלל ועל האסונות הגדולים (האמנה הבינלאומית לחלל ואסונות חמורים). זהו הסכם בין סוכנויות החלל בעולם. מטרתה היא לספק מערכת מאוחדת של גישה וקליטה של ​​תמונות לוויין ונתונים מרחביים מיידיים וחופשיים לאלו שנפגעו מאסונות טבעיים או מעשה ידי אדם. שימוש בנתונים אלה עשוי להיות מאושר על ידי המדינות החברות של האמנה. עם זאת, ניתן לקבל את בקשת ההפעלה של האמנה מכל מדינה בעולם לצורך רכישה ושימוש בנתונים מרחביים שיש לחלוק עם הרשויות הארציות האחראיות לתחום החירום.

באיטליה, פעילות ההגנה האזרחית הם נציג המחלקה להגנת האזרח, בראשות הנשיאות של מועצת השרים. ה- DPC משתמש לעתים קרובות בנתוני לוויין לפעילות מניעה ובקרה באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים שונים, כולל חיל האוויר. פרק מיוחד מאוד הדגיש גם את החשיבות של יישומי חלל לפעולות הגנה אזרחית. 2 אפריל 2018 תחנת החלל הסינית Tiangong 1 (בתמונת הרדאר) נפל לתוך האוקיינוס ​​השקט, לא גרם נזק כלשהו4. עם זאת, בשעות ובימים שקדמו לנפילה, הרשויות הלאומיות לקחו בחשבון את ההשערה על נפילת חלקים מסוימים בתחנה בשטח איטליה, בהיותה תקופה במסלולו של Tiangong 1. בנסיבות אלה ניצל המחלקה את שיתוף הפעולה של סוכנות החלל האיטלקית לניטור הירידה. במקרה הספציפי הזה, שיתוף הפעולה הפורה בין שני הגופים, מלבד הוכחת התפקוד הטוב של מערכת ההגנה האזרחית הלאומית האיטלקית, היה יסודי בשני היבטים ספציפיים. הראשון היה של ניטור בפועל של הנפילה. המחלקה, ללא סיוע של ASI, לא היה לי את הכישורים והאמצעים לבצע ניתוח מתמיד של המצב בזמן אמת. ASI מצד שני אין אפשרות להתריע מבנים בשטח במקרה חירום, וחשוב יותר, אין את אותה יכולת תקשורת כמו DPC. במקרה של אסונות או מצבים של אזעקה, ההגנה האזרחית צריכה לתקשר תוך זמן קצר מאוד עם האזרחים, בניסיון להרגיע ולהפיץ מידע אמיתי ושימושי, ולא ליצור אזעקות מיותרת.

לסיכום עולה כי אסונות טבע, חירום אנתרופיים וסיכונים הנובעים מהחלל, השימוש ביישומי חלל הופך להיות חיוני והכרחי. פעילויות החיזוי והמניעה מחייבות נתוני לוויין עדכניים, הצלה, תיאום מנוהל באופן מקצועי ושחזור של מחקר זהיר של השטח ושל הנתונים המשולבים לפיתוח בר-קיימא לטווח ארוך.

  

1 ד"ר Eng. M. Rukieh & Geol. מרואן קודמאני "שימוש בטכנולוגיית חלל לגילוי ומניעת אסונות טבעיים", http://former.iemss.org/sites/iemss2006/papers/s11/288_RUKIEH_0.pdf

2 סוהא אולגן וקרייג וויליאמס "סטנדרטיזציה של שמות גיאוגרפיים בניהול מידע הומניטארי (לקראת תשתית נתונים מרחבית הומניטארית)", UNstats, https://unstats.un.org/unsd/geoinfo/UNGEGN/docs/special-presentations-do...

3 נייר טכני ESCAP "פרקטיקות סאונד ביישומי טכנולוגיית החלל להפחתת סיכון אסון ופיתוח כולל ובר קיימא", דצמבר 2013

4 מרתה רוסו "אזהרות של הגנה אזרחית על נפילת Tiangong-1 באיטליה", Wired, מרץ 2018

(צילום: ESA / Fraunhofer FHR)