מל"טים ומוות מן השמים

(של דניס סרנג'לו)
25/08/15

אין צליל גרוע מזה של המוות הדומם.
לפיכך, עם צלצול לא תקין של האוזן, סגן הח'ליף של המדינה האסלאמית רואה את אחרית ימיו פדהיל אחמד אלחאלי. 
המכונית עליה נסע הוצתה על ידי פיגוע טילי הלפייר (HELicopter הושק מדגם טיל ופגע טיל - טיל שנורה וירי נורה). מוות שקט הגיע, למותר לציין, שנורה על ידי מזל"ט אמריקאי. 

פאדהי אחמד אלחיילי, aka Haij Mutaz, תאם את תנועת הנשק, הנפצים, כלי הרכב והאנשים בין סוריה לעירק, ולאחרונה עסק גם בפעולות הקשורות לח'ליפות באחרונה.

אנליסטים מתחקים אחר התרחבותה של עיראק בעיראק לדמותו של חאג'י מוטז, הישג גדול אם בחייכם אתם טרוריסטים אך מסתכנים בהפיכתכם למקבל הבלתי מעורער של ראש אגרוף 8 ק”ג.

ב- 18 באוגוסט 2015, המזל"ט העביר את המטען המיוחד שלו שירד גשם מהשמיים. הצייד הפך לטרף ממש במקום בו חש הכי בטוח. ביתה.

פעולת מודיעין מושלמת הביאה לפועל גם ומעל הכל בזכות השימוש בכלי טייס מרחוק. חובה כעת בלתי נמנעת בשמי אזורים בסיכון גבוה.

התכשיטים הקטנים (אך לא כל כך הרבה) הטכנולוגיים הצבאיים הם ילדי צוותים המורכבים ממהנדסים ומתכנתים המנסים בכל דרך להפוך את המלחמה לאישית פחות, להפוך אותה לאינטליגנטית ומדויקת יותר. ב- 18 באוגוסט הם הצליחו ועוד. 

בלילה שבין 22 ל -23 באוגוסט נהרגו ארבעה חמושים של אל-קאעידה בפשיטה שביצע כלי טיס אמריקני בלתי מאויש באל מוקלה, עיר בדרום תימן. הדינמיקה כמעט זהה למה שקרה כמה ימים קודם לכן: הארבעה היו במכונית על מסלול המסלול של שדה התעופה אל מוקלה כשנפגעו מטיל ששוגר מזל"ט שהרג אותם באופן מיידי.
הפשיטה עוקבת אחר אפיזודה דומה שאירעה ביום שישי 21 באוגוסט, שם נהרגו שלושה חשודים במיליצי אל-קאעידה בעת שחצו את מחוז מחוז מעריב.
ארצות הברית היא המדינה היחידה שהשתמשה במל"טים חמושים בשמי תימן.

בתחילת אוגוסט, כשאיטליה התכוננה לחופשות באפגניסטן, נבדקו השמיים לקראת "המוות הדומם".

למעשה, ב- 5 באוגוסט הובילו כמה פשיטות אמריקאיות עד 66 מחבלים - 40 מאל-קאעידה ו -26 ממח"ש - לחיים טובים יותר עם שימוש במל"טים חמושים והנחיית בסיסים אמריקניים על אדמת ארה"ב.

מזה כמה עשורים יוצאים מל"טים ממוחם של החולמים הגדולים שעיצבו אותם להפוך למציאות מוחשית ומרתקת. מציאות לעיתים לא נוחה ובוודאי מורכבת שאנו מסרבים להתמודד בה כראוי מבחינות רבות, ובראש ובראשונה האתית - משפטית.

מל"טים הוצגו בפני העולם כמהפכה הגדולה שהם למעשה עבור העולם הצבאי; מדויק, בלתי ניתן לגוף וקטלני. הם נחשבים על ידי מבפנים לנשק הדגל של כל צבא. 
החל מההנחה האוניברסלית לפיה נשק שאינו מתקלקל, עלינו לראות גם את הגבולות שטראון נושא עמו. 
לרוע המזל - וזה לעולם לא יכול להשתנות - נזק הביטחונות הקשור להפצצה אווירית נותר, המל"ט המזוין הוא אלטרנטיבה תקפה למפציצים כבדים ולחיילים מוטסים, אך עדיין מדובר במצע גדול ונחמד שאמור לפגוע באלמנטים קטנים מאוד.
כיצד להגדיל במידה ניכרת את הדיוק כלפי המטרה האנושית, להבחין בין חפים מפשע ואשמים ועדיין נלמד עבור אנשי מקצוע.

מי שחושב שמל"טים הם גרסת 2.0 של לוחמה אווירית טועים, גבולות הנסים הטכנולוגיים הללו זהים לאלה שאפיינו את הקרבות האוויריים הראשונים. הממד השלישי, אמנם טכנולוגי ומדויק יותר, אינו מספיק כדי לנצח במלחמה, אך בהחלט מאפשר לנו להשיג יתרון אסטרטגי וטקטי גדול אך לא לנצח. יש הפגנות רבות מווייטנאם לתימן, העוברות דרך סומליה לאפגניסטן.

לתעופה יוחסו הילה קסומה של אומניפוטנציה, השטחים נשלטים מלמעלה באמצעות מערכת מודיעין עדינה אך שליטה ממשית וחומרית לא יכולה בהחלט להיעשות על ידי מכונה.

מה שעיקרו להדגיש הוא שלתעופה - כולל מל"טים - השפעה הרתעה והרתעה חזקה מאוד. 
לפעמים מספיק לגרום לאיזה מפציץ להמריץ כדי לחסן את הטרור של להיות תמיד תחת אש על אויבים.

בבצרה - במהלך פלישת 2003 - ההפצצות היו כה אינטנסיביות, עד שכיום ילדים הם טראומטיים ורועדים מהמחשבה שכלי טיס יכול לעוף מעל ראשם. 
לפני שמשתמשים בכלי טיס ממוקד מרחוק לצורך פעולות כיבוי, נדרשת עבודה מאוד זהירה של מודיעין אנושי כדי לזהות את המטרה ולפגוע ברגע הכי משמעותי.

למרות הנפלאות שהצעצועים היקרים מאוד האלה יכולים להשיג, יש מגבלות פוליטיות המבלמות את השימוש בהן בבתי הקולנוע המבצעיים. במיוחד עבור ארצות הברית שהיא כיום המדינה היחידה שהשתמשה במל"טים חמושים (מלבד מל"טים) באזורי הפעולה.

בהיותו מכל הבחינות הדומות למטוסי קרב, אין אפשרות למל"ט לטוס מעל המרחב האווירי של מדינה זרה מבלי שהאחרון יאושר לכך. זה יסתכם בהכרזת מלחמה.

במדינות בעלות יציבות גבוהה ללא ממשלה לגיטימית, הבעיה של הצפת מרחב אווירי ממלכתי אינה בעיה, סומליה יודעת משהו למשל.

ב- 17 במרץ השנה אבד טורף חיל האוויר במהלך סיור לילית בסוריה, ליד לטקיה.
חבל שהמבצע הזה התגלה כשליטה קרובה על מעוזי אסד במקום פשיטה להשמדת עמדות המדינה האסלאמית. בריחת המל"ט במרחב אווירי בלתי מורשה היא הפרה חמורה של החוק הבינלאומי ומעל לכל מושג הממלכתיות של אומה, גם אם במאבק כמו זה הסורי.

עם זאת, הדיונים המורכבים יותר ויותר הקשורים למל"טים אינם רק צבאיים בלבד. 
ההשלכות האתיות - בין אם נרצה בכך ובין שלא עלינו להשתמש במונח זה - של השימוש בטכנולוגיות אלה הן רבות, שלא לדבר על ההשלכות הפסיכולוגיות של המשתמשים בהן.

המל"טים המזוינים המשמשים להרג יעדים אנושיים התקדמו עצום. הם קטנים יותר ויותר, שותקים ועם זאת לא מהימנים. 
הוודאות המתמטית כי המטרה זוהתה על ידי המדיום קרובה ל 100% אך דיוק מוחלט אינו קיים.

עלינו לקחת בחשבון שהם אמצעים טכנולוגיים ביותר המנצלים תוכניות מתוחכמות אך תוכננו על ידי מוחות אנושיים ועל כן לא מושלמים. 
הטעות של המתכנתים גורמת למכונות הללו להיות מוטעות והטעות הגדולה ביותר שלנו היא לתת להם כוח - זה של כל יודע-הדעת - שאין להם.

במציאות, זה כבר קרה שמצאת את עצמך עם מזל"ט חמוש ומתפקד קרוב למטרה עם האחרון שהיה בתורו בחברת משפחתו או במקום צפוף מאוד. 
הדילמה האתית והמוסרית היא כדלקמן: "אני מציל 10 או 100 ומשחרר את המטרה שלי שתורמת תביא לי מספר משמעותי של קורבנות או שאני אהרוג מאה מהם כולל היעד שלי ואציל חיים עתידיים?".

איש מעולם לא ענה למשבר המצפון הזה, לא טייסי הפצצות של מלחמת העולם השנייה ולא הטייסים - מרחוק - של המל"טים.

דווקא מהשאלות המוסריות שהוזכרו לעיל, מתעוררות הבעיות הקשורות להן כעת. 
כפי שכבר הזכרנו, מטרה לפני שהפכה לכזו עוברת עבודת מודיעין מדויקת ומוקפדת. אנליסטים צבאיים, מומחים גיאופוליטיים ופוליטיקאים עצמם מתעמתים זה עם זה על הרכישה. איש אינו מפקפק בעורכי דין או שופטים, תהליך קבלת ההחלטות העומד בבסיס רכישת מטרה אנושית הוא למעשה מיני משפט ללא חבר מושבעים או הגנה.

אם מישהו קובע שאתה אשם (או חף מפשע) הוא עושה זאת אך ורק על בסיס מידע ספציפי המדווח להם. אדם זה, לפני שהפך למטרה צבאית, לא נמצא אשם על ידי איש.

השאלות הן: האם כל זה תואם את מושג הדמוקרטיה שאנו מייצאים? האם הסוף מצדיק את האמצעים, תמיד ובכל מקרה? 
אנו יכולים להמשיך לדבר על זה לכל החיים, אבל כל אדם עימו נעסוק בהשלכות המוסריות של מל"טים, יחווה את דעתו עליו על פי תפיסת עולמו האישית.

לשאלות אתיות ומשפטיות אלה לא יהיה זה נכון שהצבא ואפילו האנליסטים יענו, ישנם מורים ומומחים לאתיקה מצוינים בנושא שאפשר יהיה להסתמך עליהם בעולם. 

איטליה הייתה מעורבת ישירות במזנון: "מזל"ט כן, מזל"ט לא" עם מותו של בן ארצנו ג'ובאני לופורטו. 
במהלך בליץ כוחות ארה"ב מתו שני בני הערובה בידי המחבלים, ביניהם בדיוק ג'ובאני. 
"נזק נוסף לביטחונות" יש המכנים זאת, אולם ג'ובאני לופורטו היה "נזק" שיש לקחת בחשבון על מנת שהעבודה תבוצע כראוי. אבל לא, בכדי לשטוף מעט את מצפונם, גברים מאשימים את המכונות שנחשבו בעבר כבלתי-ראויות.

אבל אם המכונות לא ניתנות לטעות, מה השתבש? התשובה הפשוטה והאובייקטיבית ביותר היא שהטעות הגדולה ביותר של מכונות אלה היא המפעילות שלה. המל"טים המושלמים על הנייר מנוהלים על ידי מרכז החלטות שאינו מושלם באותה מידה. המוח האנושי הוא למעשה נושא שלעתים קרובות מפספס את המטרה והוא קורבן מעצם טבעו.

המל"ט עושה רק את מה שנאמר לו ומשמש על סמך תכונות העיצוב שלו. מזל"ט לא רע או טוב תלוי איך נרצה לצבוע אותו בדפי החדשות. 
אם מזל"ט נכשל, זה מכיוון שלפניו אדם בבשר ודם נכשל ולכן לפני ששים סוף למילה על השימוש במל"טים, אנו מתחילים לחשוב להשתמש באנשים מוסמכים יותר למכונות מורכבות כאלה.
על פי הגדרתם, כלי טיס שעברו טייס מרחוק הם "בלתי מאוישים", מכשירי מוות פשוטים בלתי ניתנים לערעור ובלתי-אישיים, שננקטים מי יודע כמה אלפי קילומטרים משם.

המציאות שונה, כמו תמיד מהסיפור העיתונאי והצהובון, מל"טים הם מכונות המונעות על ידי גברים שהוכשרו לכך. הם לא ממריאים בכוחות עצמם ולא מקבלים החלטות אוטונומיות, אם הם מצווים לירות, זה יורה. 
מכונה יכולה להיות אינטליגנטית רק אם האדם משתמש בה באופן מושכל.

אם מבחינתנו המערבים - אזרחים מלכתחילה - השימוש במזל"טים הוא מעל לכל שאלה מוסרית, כיצד ואילו יתרונות מציעים לכן המל"ט למנגנון הצבאי.

היתרון הראשון הוא העלות. בתקופה בה מתקבלת החלטה כלשהי שמטרתה חיסכון מוחלט, המל"ט מייצג איחוד מושלם בין ביצועים לעלויות. הכסף המושקע בין עיצוב לרכישת הרכב הוא יקר אך משלם את עצמו אוטומטית מכיוון שהשימוש בו ידרוש נוכחות קטנה יותר של חיילים בשטח וחיסכון כתוצאה מכך. למעשה, המושג מזל"ט נובע בדיוק מהצורך בשליטה מלמעלה למטה בשטח הכבוש, תוך הרחבה דרמטית של מושג המודיעין.

בואו נדמיין טריטוריה כמו זו האפגנית, שבה אזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות ותכנון עירוני משאיר הרבה מה להיות רצוי. 
בלתי אפשרי לעבור עם כלי רכב צבאיים כבדים ומשוריינים ברחובות המתפתלים ניכר, והבחירה ברכבים קלים מסתכנת בסיכון רב ונפילת קורבן למארבים.
זה אבסורד להעביר חיילים ברגל דרך הסמטאות הצרות, אולי מאוכלסות בצפיפות. הצורך במעקב שוטף ונרחב עומד בבסיס המודיעין, במיוחד בתיאטראות א-סימטריים ביותר כמו מודרניים.

אז איך עושים את זה? המל"טים הם התשובה.

המצוידים באוטונומיה נהדרת ובירי ברזולוציה גבוהה מאוד, המטוסים המונסים מרחוק נשלחים לאזורים שקשה היה לגשת אליהם לשם פיקוח מלמעלה. 
הרתעה פסיכולוגית היא תפקיד חשוב שמילאה מעקב מסיבי מהשמיים.
המודעות לבדיקה בכל יום, ברמת מילימטר, מייצרת ממד פסיכולוגי אחר באוכלוסיות המפוקחות.

למזל"ט שהוא טכנולוגיה חדשה יש השפעה נראית לעין על כלכלת המדינה שמייצרת אותם. איטליה נמצאת בחזית בתחום זה יחד עם חברות אירופיות גדולות אחרות. 
אלניה ארמאצ'י (קבוצת Finmeccanica) בונה מל"טים, בצוותא עם הקאסידיאן הגרמני וחברת התעופה Dassault הצרפתית.

בשנת 2013 הציג תעשיות Piaggio Aero את מטוס ה- U.1 P.XNUMXHH החדש האמר, התפתחותו של מנוע טורבו-טרופ דו-מנועי, ל"משימות פיקוח, מודיעין וסיור ".
בצנרת יש את הרוצח האיטלקי (אך עדיף לומר אירופאי) מזל"ט זכר - סיבולת בינונית בגובה בינוני - להפצצה למרחקים ארוכים.
הפרויקט נחשב לסודי ביותר וסודי ביותר, שמעולם לא הוזכר בתקציבי הביטחון, עד סוף השנה שעברה.

תחזוקת המטוסים הללו תהיה כמובן של חברות הייצור שיכולות להסתעף במרכזי תחזוקה מבצעיים איטלקיים ואירופיים שונים. זה יביא לעלייה במשרות ותעסוקה גדולה יותר. 

ההיבט השני שיש להעריך קשור יותר לתחום האסטרטגי של פעולות צבאיות: המרכיב האנושי ודעת הקהל.

ברור כי המל"טים אינם זקוקים לאנשי צבא בקשר ישיר עם האיום, הם מגבילים את פריסת הכוחות, וכך גם ומעל לכל אובדן חיי אדם האפשרי שיש לו השפעה רבה על דעת הקהל.

לאבד מזל"ט עובדה זניחה - למרות המחיר - כשחייל נפטר, האומה עוצרת, שואלת את עצמה, תוהה. שאלות נובעות מספקות וספקות נובעים מהאופוזיציות. שום ממשלה לא תסתכן בחקירה, ותוכל להשתמש באמצעים שערורייתיים.

אף שהמרכיב האנושי מצטמצם לשפל היסטורי, טייסי המל"טים סובלים גם מבעיה קונקרטית של הפרעת לחץ. 
הפרעה קוגניטיבית זו נובעת מהכפלה של המטוסים איתם אנו מתייחסים לחיי היומיום: אמיתי וירטואלי.

טייס מזלט סגור כמה שעות בתא הטייס, הוא יודע שהוא יושב בחלק ה"ימני "של העולם, אך יחד עם זאת הוא מודע לממש את כוחו בחלק לא ידוע ומרוחק של העולם.
לאחר עבודתו - בין אם זה מעקב או התקפה - הוא חוזר הביתה לאשתו וילדיו, או למשפחתו בכלל. הוא רגיל לקרוא את המציאות ממסך המחשב שלו שבעזרתו - כמו במשחק - הוא לוקח קורבנות ושולט באוכלוסיות שלמות. רק בשנת 2014, כ -3.300 פעולות התנהלו בדרך זו, על ידי מזל"טים צבאיים של טורף וריפר, עם 875 טילים ופצצות שהוטלו נגד המדינה האיסלאמית בעירק.

הקושי לקרוא מציאות כפי שצריך לקרוא, לחיות את זה, במו עיניו ואת הקשר הקשה-משפחתי בין עבודה, יוצר בעיית טייסים פחות ויותר מטופלת אצל טייסי המל"טים.
כאשר מתח זה הופך לבלתי נסבל, מכיוון שהוא אינו מעקב הולם, הוא מוביל לחופשה מרצון.

קולונל ג'יימס קלוף - מפקד ה- 432, שמנהל פעולות מזל"ט מבסיס ליד לאס וגאס - אמר ל- NYTime: "העובדה שאנשינו מבצעים את השינוי הנפשי הזה מדי יום, מתוך מחשבה 'כאן, אני הולך לקרב. "נסיעה לעצור לחלב לפני היציאה הביתה מוולמארט מפעילה לחץ על המשפחות ועל הנהגים עצמם."

נראה כי אפילו הקמת צוות ההופעות האנושי, צוות המורכב מפסיכולוג וכומר המוכן לסייע לרוכבים בכל שעה ביום, לא שימש כלום. פיתרון, כמובן, לא יעיל במיוחד בהתחשב בכך שטייסי המל"ט שלקחו חופשה - בשנת 2014 - מצבא ארה"ב הם יותר מבחינה מספרית מאלו שהוכשרו לאותו תפקיד.

האם אנו יכולים להגדיר את הטכנולוגיה המודרנית הזו כ"נשק המושלם ", למעט ההשלכות האנושיות על השימוש במזל"טים?

נראה כי המזל"ג רב-תכליתי, זול יחסית ומוגן היטב. הוא עומד בכל הדרישות שנשק צריך להיחשב כמושלם.

עם זאת, בואינג אינה אותה דעה ומשתמשת בחידושים עצומים כדי ליצור אנטי-מל"ט. 
מפגין לייזר אנרגיה גבוהה (HEL MD) הוא רוצח המל"טים הצבאי הראשון. בזכות חוזה של 36 מיליון דולר עם צבא ארה"ב, חברת התעופה המובילה, היא עובדת עליו כבר 10 שנים.

הבדיקות האחרונות בבסיס האווירי Eglin בפלורידה הראו שהביצועים שהושגו מתקרבים לרגע השימוש בשטח.
לייזר 10 קילוואט שלו מסוגל לפרק מל"טים וסיבובי מרגמה. האוטונומיה התפעולית היא "בלתי מוגבלת" מכיוון שבגרסת האב-טיפוס המותקנת על רכב חושב מספיק להאכיל כל הזמן את מיכל הדיזל של הגנרטור. סוללת הסוללת ליתיום-יון עושה את השאר.
בהתחשב בכך שהחלום של המעצבים הוא להגדיל את כוח הלייזר ל 50/60 קילוואט, סביר להניח שבעתיד נוכל לדבר על האפשרות ליירט טילים, יריות ארטילריה וכלי נשק ארוכי טווח אחרים.
כדי להשתמש בו, יש צורך בשני מפעילים בלבד: האחד מוקצה למטוס והשני למעקב ולירי. 

בואינג בחרה בשיטה המורכבת ביותר להשמדת מזל"ט. קיימת שיטה הרבה יותר מיידית ובטוחה: פריצה.

מחקר של מינהל התעופה הפדרלי השמיע אזעקה לגבי האפשרות לפלישת IT נגד כלי טיס אזרחיים מרחוק.
למרבה הצער, מדובר בפגיעות מבנית משמעותית למדי, שעלולה להיות לה השלכות חשובות. 
אנו מבינים בעצמנו שבמקרה של מחשב אישי, הנזק המרבי שיכול להיגרם הוא גניבת נתונים, עבור מטוס הסיכון הוא שהוא יגרום נזק פיזי לאנשים אחרים.
מבחינה טכנית הבעיה נוגעת למערכת בקרת המזל"ט, המנוהלת באמצעות גלי רדיו או Wi-Fi. האקר יכול היה לחטוף את הרכב, להשתלט עליו מבלי להשאיר למפעיל הזדמנות להתערב.

עם זאת, דיבור שונה עבור מזל"טים צבאיים גם אלה, למעשה, עלולים להסתיים בכוונתם של האקרים, אך ההליך מורכב בהרבה. במקרה של "חטיפה" של חיל מצב צבאי - למשל טורף - הנזק שנגרם יהיה כמובן שווה (אם לא גדול יותר) למאמץ שהושקע לחטוף אותו. 

עם זאת, אם מסתכלים על הסטטיסטיקות, ברור שהבעיה העיקרית של מזל"ט היא המל"ט עצמו. 
מטוסים שאבדו בטעות עולים בהרבה על אלה שהורו או נחטפו. מסתבר כי מחצית מ -269 הטורפים שבידיו של חיל האוויר אבדו בגלל תקלות.
מל"טים בדרך כלל עולים בהרבה על 18 רגל גובה. כאן הם חסינים מפני זרועות קטנות בציוד חי"ר, אך ניתנים למעקב מושלם על ידי סוללת טילים.
 
פירק את הסטריאוטיפ של המל"ט הבלתי-קרה, בהתחשב בלחץ המחוסן כלפי החיילים וההשלכות על האוכלוסייה האזרחית נצטרך לשאול את עצמנו אבל בסוף המל"טים האלה באמת משרתים אותנו?

הכל נראה יפה וסופר-טכנולוגי כמו בסרט אבל החלום צריך להתמודד עם המציאות, במיוחד במדינה שלנו.

ובכן כן, אנחנו באמת צריכים מזל"טים.

החל מסיבות כלכליות גרידא - עלויות / יתרונות שלא יסולא בפז - כדי להגיע לאלו המבצעיים בלבד - צדדיות והגנה - מל"טים הם עתיד הלחימה אך לא יחליפו את הטכניקות הנוכחיות בהן מתנהל סכסוך. 

תוך התחשבות בבעיה שמשפיעה על ארצנו מקרוב מאוד: נחתות החירום והמהגרים.
ובכן, מצב חירום זה יכול להיות הראשון ליהנות משירותי המל"טים.
בהקשר זה, מל"טים יהיו פיתרון כלכלי ומיטבי אך תמיד מתנגדים לדעת הקהל כי לא ברור מה הוא רוצה.

ההשערה שהציעה ממשלת רנזי בשנה שעברה הייתה להעמיד לרשות ארצנו כלי טיס פיילוט מרחוק כדי להרוס את סירות המהגרים עוד לפני שהם יצאו מחוף לוב. 
תכנית כלכלית עד גבול הקצה, אך הגוש העיקרי הוא שארצות הברית צריכה להשאיל את מערכת הנשק.
בסיסי ההמראה של המל"טים אינם חסרים בארצנו, שמסיגונלה ועד אמנדולה יש צוותי תמרונים מומחים ועמודי אחזקה לצורך יעילות תפעולית. 

איטליה - המעורבת ישירות בסחר בבני אדם - יכולה להיות בשורה הראשונה בשימוש במל"טים למטרות סיור כדי להילחם ביציאות מלוב.
לקבוצה ה"שטראגה "ה -28 של האגף ה -32 של חיל האוויר של אמנדולה יש טכנולוגיות חדישות לחלוטין שכיום היא משתמשת בכדי לפקח במדויק על אזורי הפעולה הנמצאים תחת שליטה איטלקית.

הטורפים "המקומיים" כבר הבחינו בקרן אפריקה, שם הם משתפים פעולה כדי לאתר את סירות הפיראטים שמשתוללות מול חופי סומליה ובחצי האי ערב עם הקואליציה הבינלאומית נגד איזיס.
עד לשנה שעברה טסו גם מטוסים בשליטה מרחוק מעל הים התיכון כחלק ממבצע מארה נוסטרום, ועזרו להציל חיי אדם רבים. 
הסרטים ברזולוציה גבוהה גם אפשרו לזהות את המבריחים ולעצור אותם ברגע שחולצו על יבשה. 

מה שלא תגידו, המל"טים עם כוכבים ופסים ימשיכו לזמזם באוזניהם של מי שבמקצועם זורעים אימה והרס. 
השימוש בהם במפתח אנטי-טרוריסטי צריך להיות מסודר גם הוא באיטליה, ולבסוף נפתח עשרות שנים לאחר דיאלוג ברור וצנום בנושא.

נזכיר כי אין מל"טים המבצעים פעולות באופן עצמאי. הם לא משלימים משימות שעבורם הם לא מתוכנתים, הם אף פעם לא לוקחים יוזמה. מל"טים הם רק שעיר לעזאזל למגרעות אנושיות. 
השימוש במכונות המרהיבות הללו יהיה תלוי מעל לכל בבהירות שבה נדבר עליהם בעתיד באירופה ובעולם בחקיקה ברורה וחד משמעית המאפשרת להם לבטא את עצמם כמיטב יכולותיהם הטכנולוגיות.

עד אז, מל"טים יעופו מעל שמינו בצורה עיוורת וחירשת, ויביאו - למי שמגיע לה - את מתת המוות.

(תמונה: חיל האוויר האמריקני / ההגנה / בואינג)