הרכיב המשוריין המשוריין של הכלי הצבאי הלאומי, החל מאוקטובר של ה- 1989, החל במסלול של חילופי גורל, הקשור למצב הכלכלי הטוב או הרע של הרגע ברצף של התלהבות והתפרקות.
סינוסואיד זה נובע מהעובדה שהתפיסה, הפיתוח והשימוש במכשיר הכבד, שהובנו כצירוף של מרכיב אנושי ומכאני, המשולבים בהליכים ובטקטיקות של שימוש, היו מוטרדים מן הצורך להשוואה רציפה עם צרכי השוק, המדיניות התעשייתית והשלכות התקשורת. מיכל המילניום השלישי, על פי המסה ההולכת וגדלה, יצטרך להיות בעל יכולת כלכלית וחברתית לשרוד או לא יכול להיות, באשר למידת הקיימות, הוא יוערך במונחים של עלויות ייצור, מדידת ההשפעות על הסביבה, יעילות המלחמה והשפעתה על האוכלוסייה האזרחית המעורבת בפעולות צבאיות.
ככל הנראה היה קל יותר לגודריאן לסכם את הביצועים ואת היכולות של עגלות ה- L-M-P בתקופה שבין שתי מלחמות העולם על ידי הנחת היסודות למה שתהיה מאוחר יותר ההגדרה של "העגלה הראשית" מן הקרב ".לעבור מעבר boutade ורוצים להיכנס לגופו של ניתוח זה, אנו יכולים להתחיל מן ההנחה שעבורו שריון משוריין יחידות עדיין היום בעמדה לספק תמיכה יעילה הקרקע פעולות צבאיות על ידי תרומה משמעותית להשגת הצלחה.
סיפור מאבולוציה והסתגלות
כדי להבהיר את מה שנחשף עד כה, יש להשתמש בהיבט היסטורי קצר כדי להדגים כיצד, עם הזמן, המרכיב הכבד של הכוחות הצבאיים הארציים נתפס כמקור וסינתזה של טכנולוגיה ואפקטיביות, למרבה הצער, לעתים קרובות הוא מוגבל על ידי עמיתו של מחסור של משאבים ועומסים כבדים מבחינת תחזוקה ותמיכה לוגיסטית ישירה ועקיפה. 
Durante la fase finale del primo conflitto mondiale, il comando supremo italiano, sulla scorta delle esperienze inglesi e francesi occorse nelle campagne del fronte occidentale, ritenne fosse opportuno sperimentare i carri Shnider ed F17 Renault nel complesso scenario carsico.Caporetto prima e la vittoria poi sospesero temporaneamente l’evoluzione in termini di acquisizione e dottrina, tuttavia i risultati ottenuti in fase sperimentale vennero reputati più che buoni, anche se accompagnati da quello che nel futuro sarà il consueto contraltare, di cui si è già parzialmente trattato, connesso con la questione dei costi e della sostenibilità. Fu proprio il maggiore d’artiglieria conte Alfredo Bennicelli, inviato del comando supremo in Francia, nonché mentore circa l’acquisizione dei mezzi e della dottrina corazzata francese il primo ad evidenziare nella propria relazione la criticità connessa ai costi di tale tecnologia.A guerra finita tuttavia, il buon andamento delle prove pratiche svolte sul Carso fece sì che sperimentazione ed acquisizione avessero la meglio sulle ritrosie connesse agli oneri da sostenere, pertanto vennero fondati i reparti corazzati e le conseguenti dottrine di impiego. Queste nuove unità seppero adattarsi egregiamente agli scenari di riferimento dei decenni successivi quali la campagna d’Africa orientale, di Spagna ed il secondo conflitto mondiale, in un susseguirsi di esperienze ed evoluzione connesse con le lezioni apprese dalla condotta bellica. Nei contesti bellici si registrò la crescita dello strumento pesante in termini dottrinali e di impiego, a ciò si aggiunsero adeguamenti tecnici e procedurali per i quali le unità corazzate, prima della grande battaglia di El Alamein videro un significativo cambiamento in termini di impiego da semplice elemento di rottura e supporto alla manovra a vera e propria unità di manovra.Sebbene la sconfitta bellica abbia per certi aspetti frenato i processi di cambiamento e miglioramento in ambito nazionale, ciò non avvenne per altri Stati che ebbero modo di continuare a vivere l’efficacia dei cingoli nelle condotta delle operazioni.Corea e Vietnam, le guerre arabo - israeliane e la rincorsa tecnologica e dottrinale tra le due potenze continentali di USA e URSS, furono per tutta la seconda metà del novecento un ambiente estremamente fertile per lo sviluppo di nuove soluzioni tecnico - tattiche ed apprendimento in materia; quanto all’Italia, si inserì in modo dottrinalmente e tecnicamente aderente ai dettami dell’Alleanza Atlantica, a cui aveva aderito fin dal 1949, secondo un modello di sviluppo standardizzato ed integrato.La linea di demarcazione tra il passato eroico ed il pragmatismo tecnico del presente, nell’ottica di una rivitalizzazione in senso dinamico e non più di mero confronto in termini di peso specifico della componente blindo - corazzata, ci fu con il verificarsi della prima crisi del golfo nel 1990. Il primo grande scontro bellico convenzionale dopo la seconda guerra mondiale mostrò come l’esercito americano attraverso una componente corazzata, efficiente e ben impiegata sia stato in condizione di imprimere all’avversario perdite nell’ordine del 70% delle unità obiettivo, ciò non fu ovviamente frutto della casualità o di un confronto impari, ma della capacità di impiegare in maniera attagliata la componente corazzata allo scenario di riferimento sfruttando integralmente ed efficacemente le caratteristiche della formula tattica. A conclusione di tale breve analisi resta evidente che negli anni gli elementi cardine della componente corazzata siano stati la grande adattabilità ai vari scenari, la loro oggettiva evoluzione nel tempo ed un notevole onere in termini di acquisizione del mezzo, addestramento del personale e mantenimento della componente.
ארבעה עמודי התפיסה
פעולות רבות של CRO (פעולות תגובת משבר) התפתחו בעקבות התגברות המלחמה הקרה וארגונו מחדש במונחים של תעסוקה ורמת סכסוך, לאחר ספטמבר 11 של 2001, הובילו מספר גדול של מומחים להאמין כי איומים סימטריים היברידיות עשויות להצביע על כך שהרכיב המשוריין הוחלף כפתרון או אפילו רק מרכיב תמיכה, עם יעילות כלשהי, שלא היה שום כוח מנוגד לסימטריה או מעבר למסך היה איתות חזק אליו ניתנה תשובה מכריעה באותה מידה גם במובנים סמליים הממשיכים לפרק או לצמצם באופן דרסטי כמה מבנים נחשבים שאינם נחוצים עוד יותר לצור המותנה ואף בחלקו לעתיד.התגובה לבחירות אלה, שוב ללא רחמים, התערבה הקרקע, שבה כל חייל הוא נאלץ לחשוב.
באופן ספציפי, הניסיון הראה, אם עדיין היה צורך, יכולת התאמה קיצונית של הנכסים הכבדים והיחידות המחוברות אליהם, עד כדי כך שאפילו אם זה אנכרוניסטי לחשוב על השימוש במתחם מינורי משוריין הומוגני, שימוש ביחידות מעורבות עם תצורות רזות יותר, אך מבחינת הגנה וניידות הרבה יותר מהיר ויעיל ממה שיכול לבוא לידי ביטוי על ידי רכיבים קלים, במיוחד אם ניקח בחשבון את הצורך לפעול באזורים מיושבים בדלילות ורחוקים מבסיסים תפעוליים. עם הגנה מספקת על הצוות ועל כל המכשיר וכוח אש המסוגל לבטל את האיום במהירות וביעילות, הם מבטיחים כי מערכת השריון המשוריינת יכולה להיות שוב הגיבורה עם ההתאמות המתאימות. בניתוח קצר זה נעשה שימוש במונח מערכת מכיוון שהרכיב הכבד מטבעו קיים כסינתזה של האדם - דוקטרינה - אימון ואמצעי. בדיוק המערכת שציינו זה עתה מאפשרת למרכיב זה של הכוחות הארציים להסתגל ולהתאים. מתפתחים באופן אפקטיבי ברציפות, לפעמים מגלים מחדש כמה יכולות ובמקרים מסוימים יוצרים יכולות חדשות, רק חשבו על העובדה שבמשבר המפרץ השני בשנת 2001, האמריקאים, שבתחילה ראו את כלי השריון כלא מספיק, כדי להתמודד עם העימותים א-סימטרי האופייני לסכסוך שלאחר מכן ונאלץ לשנות את דעתם על ידי שיפור וניצול ההגנה, ההרתעה והתרומה לפעילות הביטחונית של המכשירים, מהותם של כלי השריון המשוריין. כל הנימוק עד כה לא לקח בחשבון את ההיבטים. פיננסי וחברתי, המוערך במונחים של השפעה על דעת הקהל, איתה מרכיב וכל כך ספציפי שהוא חייב להתמודד בהכרח, בטוח שתמיכה במערכת מורכבת כמו זו המורכבת מהאדם - דוקטרינה - הכשרה ואמצעים היא מכבידה מכיוון שהיא צריכה לנהל ארבעה מרכיבים, אך נטל זה מוצא הצדקה רבה ביעילות הכלי, למעשה ניתוח לא ניתן לומר כי עלויות יעילות אם אינן מוכנסות למערכת עם טובת ההשפעות שניתן להשיג כתוצאה מהמאמץ המופעל לקיימן.
השוואות והערכות
בתחושה הרווחת, המשותפת כעת גם לאנליסטים מההגנה, אנו מגלים כיצד תרופת התרופה לכל הרעות ליחס עלות-תועלת נכון היא רכב ה- VTLM lince, "מקובל מבחינה גנטית" מכיוון שמסתובב, לא ארוך מדי ולא גבוה מדי, מצויד ב תא הישרדות המסוגל להבטיח את הגנת הצוות בעקבות אירועי מטען חבלה ומסוגל להצטייד בחימוש כזה שיספק תמיכה והגנה באש. לנוכח המתואר, לעומת זאת, הניסיון התפעולי הראה כיצד לעיתים יש להגביר את ההגנה על הרכב, לעמוד במצבים הטקטיים כמו מערכות הנשק שעל הסיפון, מבלי לספור את הצורך להשתמש ביותר מאחד. רכב להובלת יחידות ברמה הצוותית בצורה אורגנית, בקיצור, על מנת לקבל מוצר יעיל באמת, יש צורך להפוך את הרכב הרב-תפקידי המצוין הזה ל"טנק "קטן, ובכך לעוות את ה- VTLM של מאפייניו ולמנוע את התפתחות הרכיב המשוריין. , תוך סיכון בטווח הבינוני לחזות בדלדול יכולת השריון. בנימוק רחב, השוואה זו בין אמצעים מסוגים שונים אינה מכוונת להעדיף את זו ולא אחרת, אלא רק לנסות ולהבין באופן מיידי את מה שהוסבר עד כה, כלומר שהמרכיב הכבד הוא מרכיב הכרחי בכוח הארצי ב מה מאפשר לבצע סדרה של משימות שבקושי יכולות להתבצע בשום דרך אחרת מבלי לחשוף את עצמך לסיכונים מוגזמים או להשפיע על ההצלחה.
מסקנות
המכשיר הצבאי הארצי שאליו הוא מקווה יהיה חייב להיות מאופיין ברמה מספקת של טכנולוגיה, אמינות גבוהה מבחינת הכנה, מוטיבציה והעסקה של הצוות, כמו גם על ידי קיימות, ביטוי זה בא לידי ביטוי במרכיב המשוריין המשוריין במלואו, עיבודים הרואים את איכות המערכת כראשון, במקום הכמות של המדיום, הרכיב הכבד עדיין יכול להיחשב לגיבור של אתגרי העתיד.
אנדריאה פסטורה
(צילום: איי, ארכיון, ג'נרל דיינמיקס)
