המלחמה האסימטית: כלכלית, נבדקת ויעילה

29/05/14

ניתן להסביר את מושג הלוחמה הא-סימטרית, שעבר מזמן את דרכו ללקסיקון הנפוץ, כך: אם בתרחיש מלחמה קונבנציונאלי, שני כוחות התנגשו בצורה מספרית על בסיס שווה, סביר להניח שהוא יזכה בזה עם הטכנולוגיה הטובה ביותר שיש.

לפיכך, המחט של האיזון תישאר על אותו כוח בשטח בעל מבנה אסטרטגי טקטי טוב יותר ותמיכה לוגיסטית ממדרגה ראשונה.

בואו ניקח דוגמה. אם לכוחות הטליבאן היו חיילים מקצועיים ואם הם היו מתפרסים בשטח הפתוח, הם לא היו עומדים מול כוחות אמריקנים. ארצות-הברית, בהיותה שולטת האוויר במסוקי-קרב, לוחמים, מזל"טים חמושים ואדוני ארץ בלתי-מוכרים של ארץ-ישראל בטנקים של אברמס וכלי רכב משוריינים קלים, היתה מסיעה את כוחות הטליבאן ללא בעיות.

עד כה ההקשר האידיאלי. אבל הקונפליקטים אינם מבוססים עוד על יכולתו של סיעה אחת לפרוס את הטכנולוגיה הטובה ביותר הקיימת בתקווה שהיא יכולה לנצח על המתנגדים, אבל על התפיסה החדשה של "מלחמה" הפכה ללוחמת גרילה. הטליבאן, למעשה, אינם משפיעים על האמריקנים באופן קונבנציונאלי, אלא עם פצצות תוצרת בית מאולתרות (שהובילו לעיצוב מחדש של כלי רכב משוריינים, שעכשיו נעשה בעיקר עם גוף בצורת V, כדי להסיט את הגל של זעזוע ההתפוצצות) שהוטמן במקומות שאין להעלותם על הדעת, עם קיקאזים מאולתרים עמוסי חומרי נפץ, עם התקפות של ממש על ידי מוחות מהשורה הראשונה על מצבים, עד עכשיו, מעולם לא הצפוי או דמיין.

למעשה, הסיעה המאמצת לוחמת גרילה אינה משאירה מטרות רגישות לאויב. זו האחרונה, המצוידת בנשק מפלה ועליונות, לא תוכל, למעשה, לרכז אותם כנגד כל מטרה. בדרך זו, היתרון הטכנולוגי מבוטל, הופך כוח לחולשה.

בוא ניקח דוגמא נוספת. במהלך הפלישה הרוסית לאפגניסטן, פרסו הסובייטים תנאי מסיב בהיקף של כ -130 גברים (כ -600 גברים התפנו בעשר שנות הפלישה). הסובייטים הציבו את הטכנולוגיה הטובה ביותר הזמינה על המגרש עם שלוש אוגדות ממונעות, חמש חטיבות (כולל אחת שהוקמה על ידי ספצנאז) וארבעה גדודים אוטונומיים, כמו גם ששת אלפים טנקים ורכבי תמיכה משוריינים.

הרוסים, אם כן, היו אדוני השמים (שלטון השמים הוא זכות על ניצחון על המגרש בתרחיש קונבנציונאלי) עם לוחמי מיג-אקסנוקס, מטוסי קרב של סו-אקסנוקס, כמו גם מפציצים טקטיים כמו טו-אקסנוקס. לבסוף, כוחות התקיפה הסובייטיים נפרסו על-ידי מסוקים של התחבורה, שהבולט בהם היה והינד (מיל-27), המכונה גם "עגלת השטן". חיה אשר בניגוד שלה עכשווי של עידן הקונקרה Ah-25, קל לניהול, משתקף בתוכנית את הרעיון הרוסי של כוח אש שריון כבד. אבל המג'אהדין שיחרר לוחמת גרילה בלתי קונבנציונלית שראתה את הרוסים לא מוכנים לחלוטין. המאבק האחרון, למעשה, התגלה כהתאבדות (כפי שקרה בשלבים הראשונים של המלחמה). לעומתם, לעומתם בשטח מיותר יותר, פירושו היה לשנות את גורלה של המלחמה.

הלחימה בהרים, בפעולות גרילה מהירות (שיגור טילי סטינגר אמריקאים כדי להפיל מסוקים או הובלת מטוסים, שוטים ובריחה) הרוסים החלו לסבול מהפסדים כבדים. הינדים עצמם, שנחשבו בעבר בלתי מנוצחים על ידי הלוחמים הרכובים, הפכו למטרות קלות בשלב הפעלת הכוחות על הרי האפגנים המחוספסים. דוגמה נוספת לכמה שהפער הטכנולוגי, למרות שהיה בלתי ניתן לגישור בין הצדדים, אינו נחשב למשהו במלחמה א-סימטרית. הרוסים וספטזז, מיטב הלוחמים בברית המועצות, הבינו זאת: אף שהם הוכשרו גם במלחמה לא שגרתית, הם לקחו שיעור קשה מהרועים שהכירו בעל פה את הרי מדינת מולדתם, היכו ונמלטו ותרגלו את טכניקה של "פגע וברח" ולמעשה לא משאיר יעדים לפגוע. שיעור שהאמריקאים למדו בווייטנאם, במחיר של אלפי אלפי הרוגים. אבל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות האלה.

מפורסם הוא זה של פובליוס קווינטיליוס וארוס, הגנרל הרומי ומושל גרמניה, מפקד הלגיונות הרומיים XVII, XVIII ו XIX, על 20 אלף גברים כולל עוזרי עזר. הוא הושמד, בספטמבר 9 לספירה, ביער טיוטובורג. הברברים, הודות לידעם המצוין על השבילים והמצוידים בדרך הקלה יותר מהרומאים, הרסו את הלגיונות בתוך שלושה ימים, וביצעו פעולות גרילה. אם אותם ברברים שפיקד ארמיניוס (דמות שמאל), פגש את הרומאים בראש פתוח, ואם היו מתנגשים בשורות הגיונות, לא היה להם שום סיכוי. אבל בין היער, אותו שריון, שבמסגרתו הרגילה, היה מאשרת את הניצחון על הרומאים, בתרחיש לא שגרתי, והפך לברזל כבד שהאט את תנועת הלגיונרים.

"המלחמה האסימטרית" מחזירה אפוא את עצם המושג של עימות מזוין. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי הפער הטכנולוגי והמספרי, אם כי זה יכול להיות unbridgeable בין הצדדים, לא תמיד להקים את הניצחון של הקבוצה החזקה ביותר. אכן, עצם המודעות להיות "חזקים" מונעת מאיתנו לפעמים לקבל התקפות נגד או הגנות אפקטיביות נגד גיחות אפשריות, המתוארות בצורה בלתי צפויה אך קטלנית באותה מידה.

פרנקו איק

(צילום DoD הפד הרוסי, Entjesbe)