במאמרים קודמים הצגנו את העקרונות של מערכות DEW אפשריות והתמקדנו באיור וניתוח עקרונות ההפעלה, רישום הבעיות שיש לפתור ותיאר אבות טיפוס שפותחו עבור HPM ו- HEL, שהם שני סוגי המערכות המבטיחים ביותר.
ננסה כעת להציג כרגע אחרון לסינתזה כמה שיקולים לגבי סוג התרחיש שמחכה לנו בשנים הקרובות.
א שיקול ראשון קשור למקרי השימוש במערכות נשק DEW, מרובות עבור לייזרים (נגד ספינות, נגד מטוסים, נגד טילים, נגד לוויין, נגד מזל"ט וכו ', תוך התחשבות שלאורך זמן יהיה צורך לברר זאת אם סוג אחד של שימוש יהפוך לנפוץ) אך הוא מוגבל יותר עבור HPM-DEW.
הסיבה פשוטה למדי: התדרים המעורבים שונים, ולכן כיווני הקרן נוחים בהחלט ללייזר.
אך הכיווניות המופחתת הופכת את מערכות HPM-DEW למתאימות יותר להתמודדות עם איומים קרובים ומרובים (דוגמה: נחיל מזל"טים) או אפילו להפחית את האיום של קבוצות של אנשים (מערכות ניתוק באזורים עם נוכחות עוינות, ראה דוגמא Active Denial System, מודעות1). הלייזר, לעומת זאת, מתאים יותר להתמודדות עם איומים דייקניים (אולי, עם זאת, ברצף מהיר).
א שיקול שני מאחד את HPM ו- HEL: הבעיה שבמונחים אנגלו-סכסוניים נקראת SWAP, כלומר גודל משקל ועוצמה (מידות, משקל ועוצמה).
שמנו לב כי בכל אבות הטיפוס של DEW שנבדקו עד כה הבעיה של גודל מערכות הנשק (ABL דורש 747!), כמו גם בעיית המשקולות ובעיית הכוח הזמין והניתן להעברה במטרה, אינן מטופלים כראוי. כל הבעיות שבהחלט מיועדות להתמודד ולהפחיתן לאורך זמן (אם פרויקטי הפיתוח החדשניים ימומנו כראוי, כפי שזה נראה).
אין זה מקרה שמערכת ההפעלה היחידה ביעילות, ה- LaWS, יוצאת על סיפון הספינה (סביבה שבה היבטי ה- SWAP פחות מגבילים).
התקדמות (שניתן להעלות על הדעת) בהיבטים של SWAP יכולה להביא את DEWs לרמת תחרות מול מערכות נשק המועסקות כיום, מה שכנראה יבטל הרבה מניתוחי העלות / תועלת שעדיין עדיפים מערכות נשק קונבנציונאליות. בתנאי, כמובן, להשקיע בפיתוח, במיוחד בטכנולוגיות קריטיות כמו ייצור מיקרוגל או התקני פליטת לייזר בהספק גבוה.
"קפיצה טכנולוגית" ברכיבים אלה בהחלט תשנה באופן בלתי רציף את חשיבותה של מערכת DEW המושפעת מהקפיצה הזו.
א שיקול שלישי הוא מתייחס ליחס המשקל ו / או העלות בין משגר ומיירט שהועבר למארז DEW. אנו מתחילים מההנחה כי ניתן לראות את הפתרון המתחרה של מערכת נשק DEW המורכב ממערכת טילים. מתוך מערכת טילים גנרית זו אנו לוקחים בחשבון את המשגר ואת הטילים המיירטים שמשגר זה יכול לשגר ואנו מטמיעים את שתי מערכות המשנה הללו למערכת ייצור קרן המיקרוגל ולקורה עצמה (אנו מזניחים בהשוואה זו את תת -מערכות הגילוי, בעצם מכ"ם, ושל בקרת האש כמקבילה בערך בין DEW למערכת טילים). אם ניקח בחשבון את היחס בין המשקולות (ו / או בין העלויות) בין המרכיבים המתאימים של שני סוגי המערכות, נציין כי (ראה התרשים הבא):
- משגר הטילים, בהשוואה לחלק לייצור הקורות של DEW, הוא כרגע פחות כבד / יקר
- טיל היירוט של מערכת טילים תמיד יהיה יקר / כבד יותר מאשר "ירייה" של מערכת DEW
ומתוך שיקול זה נובעות שורה של השלכות הגורמות לכך שעוד מערכת DEW עדיפה על:
- התקפות רוויה (נחיל מזל"טים, מתקפות רקטות מאסיביות בעלות נמוכה)
- התקפות עם מטרות איום נמוכות (אולי לא כדאי להשתמש בטיל, אפילו במחיר של איבוד PK, סבירות להרוג)
א שיקול רביעי קשור לביצועים של מערכת נשק HPM-DEW ו- HEL-DEW. זהו השיקול שלדעתי הוא החשוב ביותר ושכולל רבות מהאינדיקציות שעלו מהניתוחים הקודמים.
אם מסתכלים על הסרטונים (מספיק ברשות הרבים) בבדיקות האש של נשק DEW מבצעי או שנמצאים בפיתוח בוודאי, מבחינת הביצועים, זה קצת לחייך. יעדים שנעים לאט וצפוי (אם לא ממש נייח), ללא ניסיונות התחמקות, אין אמצעי נגד, זמני חשיפה לא מבוטלים של נשק.
עם זאת, כבר היום ישנם מקרי שימוש שנשק DEW עדיף עליהם על פני מערכות מסורתיות יותר מתחרה (ראו מקרה חוקי הצי של הצי האמריקאי: "עד כה זה עלה על הציפיות"עלה על הציפיות, אמר האדמירל בראיינט פולר2).
אך בהתחשב בכך שסביר לצפות להתפתחות מהירה בנוגע להיבטים של SWAP (גודל, משקל וכוח), מה אנו יכולים לחזות לעתיד הקרוב? האם מערכת DEW תעדיף על מערכות "מסורתיות"? ובאילו מקרים?
כאן הדיון הופך להיות הרבה יותר מעניין. בואו נדמיין תרחיש קרב של העתיד (לא רחוק מדי, אם לומר את האמת). הפעלה מרובת תחומים (MDO; בנוסף לאוויר, הים, היבשה המסורתיים, יש צורך להוסיף לפחות שטח ומרחב סייבר), נוכחות דומיננטית של מערכות ללא טייס (אפילו בהקדשות לארגוני טרור או למיליציות שאינן ממלכתיות, בהתחשב בכך שהטכנולוגיה נמצאת כעת בהישג יד של כולם וכי השינויים באובייקטים הקיימים בשוק אינם כה קשים לביצוע), ריבוי פיגועי הרוויה (ראה התקפה האחרונה מעזה לישראל ועדות לכך שהמערכת המעולה כיפת ברזל עם זאת, היא לא יכלה לנטרל 100% מהאיומים, והיא עשתה זאת בעלות גבוהה מאוד3. מעל לכל, אנו נזכרים באיומים היפר -סוניים, אשר קולטים יותר ויותר את התקציבים של כל המתחרים העולמיים הגדולים.
דווקא בתרחישים החדשים הללו מערכות DEW עדיפות בפרספקטיבה על פני מערכות מסורתיות, ובתרחישים מסוימים אפילו היחידות האפשריות.
הם יהיו עדיפים בכל אותם מקרים בהם עלות היירוט עם מערכות מסורתיות עשויה להיות בלתי קיימת או בכל מקרה קשה להצדיק אותה. בואו נחשוב על נחיל מזל"טים. או התקפת רקטות מאסיבית בעלות נמוכה.
מי יבחר ביירוט טילים ברגע שנשק DEW הוכיח PK (הסתברות להרוג) מעל רף מסוים? ואולי הם עשויים להיות עדיפים גם באחד התחומים החדשים של הקרב האפשרי, זה של החלל. בחלל יתרונן של מערכות DEW עשוי להיות מכריע בכך שלא תלוי במשקל ובהגבלה של מספר טילי היירוט הזמינים, בנוסף לעובדה שחסרונות רבים של השימוש במערכות DEW באטמוספירה יצטמצמו או יבטלו. .
הם לא יהיו ניתנים להחלפה לכל אותם מקרים בהם זמן הטיסה של הנשק הקינטי יגרום לנטרול האיום הקריטי.
אחד מכללי האצבע המשמשים להערכת מערכות הגנה הוא שמיירט חייב להיות מהיר פי 3 לפחות מהמטרה כדי לנטרל. בניית טיל מיירט מהר פי 3 מנשק היפר-סוני (שעל פי ההגדרה נע לפחות ב- MACH 5) יכולה להיות קשה אם לא בלתי אפשרית (רק תחשוב שצריך ליירט טילים בליסטיים לטווח בינוני / ארוך בשלב ההגבהה או במהלך אמצע- כמובן דווקא כי אחרת, עם החזרה לאווירה, הם יהיו "מהירים" מדי).
עם מטרות קוליות מערכת DEW עשויה להיות פתרון הניגודיות היחיד.
כמו כן נאמר:כלי אנרגיה ישירים, DEW (חלק 1/3): מבוא וסיווג"
כמו כן נאמר:כלי אנרגיה ישירים, DEW (חלק 2/3): מערכות נשק לייזר ומיקרוגל"
1 מערכת הכחשה פעילה, ADS, https://en.wikipedia.org/wiki/Active_Denial_System
2 חוקים שהוכרזו מבצעיים, https://www.military.com/daily-news/2014/12/10/navy-declares-laser-weapo...
3 לקחים מכיפת ברזל, https://i-hls.com/wp-content/uploads/2013/07/Lessons-from-the-Iron-Dome.pdf
צילום: הצי האמריקאי / מחבר / אינטרנט / DARPA
