המסע האחרון לאיטליה של נשיא ארצות הברית שנבחר לאחרונה, דונלד טראמפ, שהסתיים לאחרונה, שראה אותו מעורב לראשונה בביקור רשמי באפיפיור, אז בין משתתפי ה- G7 בטורמינה, מציע את האפשרות לדון בכמה נושאים הקשורים לטקסים כביכול, שלמרבה הצער מבולבלים לעיתים קרובות, על ידי אמצעי תקשורת מסוימים ועל ידי קהלים מסוימים, עם נימוסים, אם לא, אפילו כ"יודע להתלבש "פשוט ורדוקטיבי, הופכים לעתים קרובות לנושא של רכילות טהורה.
אז בואו ננסה להבהיר מעט.
מה הכוונה ב"טקסי ": הבדלים עם נימוסים.
ראשית, כאמור, יש צורך להבחין בין טקסיות לבין נימוסים. הראשון יכול להיחשב כמערכת הכללים (כינוי פרוטוקול, מהיוונית πρωτόκολλον, comp. של "ראשית" ו- κόλλα "דבק", המונח המשמש לציון הגיליון הראשון של מגילת פפירוס המורכבת מסמיכות, באמצעות דבק, של כמה גיליונות) השולטים על הצורות המוסדיות, שעל המוסדות לדבוק בהם ומשרדים ציבוריים, כמו גם אנשים פרטיים שקיימים איתם קשר, ואשר נוגעים בזיהוי ושימוש בסמלים, דרגתם והתנהגותם הרשמית של משרדים, יחסים רשמיים בין מוסדות לאומיים ובינלאומיים וכן יחסי ציבור הנוגעים לחיי הייצוג הרשמי1.
השני, לעומת זאת, נוגע לאדם באינדיבידואליות שלו, ומטבעו משתמע מטעם הראשון, אם כי הנורמות ההדדיות עשויות במקרים מסוימים להיות סותרים: לתת דוגמא, ואילו בטקסי אין הבדלים מגדריים (זכר-נקבה) מכיוון שכל משרד ציבורי נחשב נייטרלי, אי אפשר לומר את אותו דבר לגבי נימוסים.
מה הסיכון כאשר לא מכבדים את הטקס
יש לומר כבר מלכתחילה שלמרות שחוקי הטקס אינם באמת רבים וכבודם אינו חובה כלל, ברור כי להפרתם עלולות להיות השלכות לא נעימות בהיבטים שונים: מזו של הדדיות, לזו של שיקול דעת של סגנון (בוודאי לא מחמיא) אשר בהכרח ייווצר, על ידי המקביל, ואשר יטשטש את דמותו של המוסד הנוגע בדבר.
מצד שני, אם ניקח בחשבון את זה, החל מהפרוטוקול הראשון שנקבע בקונגרס וינה בשנת 1815 (בו השתתפו המעצמות האירופיות העיקריות, שהחליטו לראשונה כי הדרך המתאימה ביותר לפתור את הסכסוכים הגדולים הנושאים הבינלאומיים היו אמורים לכנס ישיבות בהן השתתפו כל המדינות המעורבות: רעיון שמאז חלחל יותר ויותר לתרבות הדיפלומטיה האירופית, שהוביל אז, מאה שנה לאחר מכן, תחילה ללידת חבר הלאומים, ואם לא 150 שנה לאחר סגירת הקונגרס, לזו של האו"ם) נעשו מאמצים לקידוד התנהגויות מסוימות על מנת להקל על יחסים בינלאומיים ולהפוך אותם למובנים ככל האפשר, במיוחד בין תרבויות רחוקות זו מזו, במטרה הסופית של הימנעו ממלחמות נוספות ועקובות מדם, מובן היטב כי ערכן שהיום מהדהד לחלוטין בין החומרים המועילים להצלחה של כל מפגש בעל חשיבות מסוימת.
ביקורו של טראמפ באפיפיור
במקרה של ביקורי מדינה באפיפיור, מופעל פרוטוקול מאוד מפורט (פרוטוקול הוותיקן, נקרא גם טקס אזרחישיש לשמור על הפרדה מזו שנקראת ליטורגיעם זאת, החלים על טקסים דתיים) המספקים, בפרט, סדרה שלמה של כללים, מההגעה לכיכר פטרוס הקדוש לאלה הנוגעים לבגדי מבקרים, מתנות לציון כבוד לאבא הקדוש, עמדות במהלך הצילומים הרגילים, וכמובן, אלו שצילמו במהלך הראיון היחסי.
באופן כללי, למעשה, לאחר שהגיע לפיאצה האמורה (ס. פייטרו), האורח מוביל דרך הכניסה לקשת הפעמונים, לחצר סן דמשו, שם יש את מצות השומרים השוויצרים להקת המוזיקה: שם, בזמן שמשלחת אדוני קדושתו מקבלת את התמורה (המשלחת) המלווה אותו, הנזכר (אורח הכבוד), מתקבלת בברכה על ידי הקברן של בית הפונטיפיז, שמציג אותו לפני כן אל האמבטיה האפיפית דרך אולמות הארמון השליח.
לאחר מכן הוא מתקבל על ידי האפיפיור בשעה 11 בבוקר, בספרייה הפרטית שלו, לראיון הטקסי (שבמהלכו האורח יושב מולו, אם בדרגה שווה, או לידו, אם בדרגה נמוכה יותר) שבאופן כללי, אין זה אף פעם לא נמשך יותר משלושים דקות. בסוף מוצגים הקונסורטים והצירים שהולכים אחריו, המוצגים לפונטיף. אחר כך עקוב אחר כל נאומים, תמונות רשמיות, חילופי מתנות ופרידה, כל ביקור במזכיר המדינה, ואז (אורח ומלווים מלווים) יורדים לחצר סן דמשו עם הכניעה של כבוד אחרון והמנון הוותיקן (בדרך החוצה) במקום זאת ההמנון הוא של המדינה המארחת).
השיחה עם טראמפ התקיימה כשהשניים יושבים זה מול זה, מחולקים על ידי השולחן, שבמקרה זה, כמו בהזדמנויות אחרות, הוא מכוסה בשירות דלפק רק בצד הפונטיפ, ובכך מבקש לרמוז עמדה של קדימה. על ידי האפיפיור, המציג עצמו יותר ככומר מאשר כראש מדינה. אותו טבלה למעלה, מיקומה, והצלב הגדול הניצב שם, מזכיר, לא במקרה, וידוי.
הלבוש
באשר לבגדים, צפוי שנשים יופיעו בנוכחות האפיפיור לבושות לחלוטין בשחור, עם חצאית מתחת לברך, גרביים שחורים, הראש מכוסה במעטה, ללא בשמים או תכשיטים (לא כדי להראות יהירות, אלא אם כן שזה לא פנינים): לעומת זאת, דמותו הקדושה של הפונטיף (שהיא, באופן לא מפתיע, כבר לבושה בצבע לבן) מטילה טקס אקטואלי מאוד, בו כל היבט עתיד למקד את תשומת הלב שלו דמות, כך שנוכל לתפוס טוב יותר את המסר שבאירועים שונים הוא מעביר, ונוכל לקבל את התחושה, אפילו הרשמית, שהיא (המסר) עוברת מעבר לגבולות אנושיים וארציים בלבד2.
אולם לגברים, גם הם חייבים להתלבש בצורה מפוכחת, עם חליפת תפירה ועם עניבה או עדיף, עם מעיל זנב (מצויד באפוד שחור) וקישוטים.
בנקודה זו, נראה כי בני הזוג טראמפ כיבדו לחלוטין את הפרוטוקול.
התמונות
באשר לתמונות שיימסרו לעיתונות, עם זאת, באשר לפרוטוקולים האחרים, מה שמכונה "שלטון הימין" חל גם על הוותיקן, לפיו האישיות החשובה ביותר צריכה למקם את עצמו, בדיוק, בצד ימין, ואילו במקרה של ביקורים בין "דרגה שווה", כיבוד הכלל הטוב במתן עמדה זו לאורח נותרים לרגישות של בעל הבית, כסימן של כבוד ואכן אירוח.
גם כאן, אם בתצלום הקבוצתי הנשיא האמריקני נמצא מימין האפיפיור, בסינגל (שצולם בסוף הראיון), הוא לעומת זאת משמאלו: הם שני רגעים, אם אתה חושב על זה, שונה, מהם שנית, זה ככל הנראה החשוב ביותר, לאחר שטיפלנו בסוגיות הנוגעות לפוליטיקה בינלאומית, אולם ברבים מהם ידועים ההבדלים בין השניים.
באשר לצילום הראשון (זה עם בני המשפחה בגרירה), לא היה חוסר ביקורת על החיוך, שנחשב בעיני רבים כלא הולם, על ידי טראמפ, לנוכח העמדות החמורות יותר של משפחתו והאפיפיור עצמו. אבל אולי חיוך (אלא אם כן אתה רוצה לראות בו יחס לא מכבד או לעג, אבל בהחלט זה לא נראה המקרה) ניתן לסלוח, במיוחד בתוך חומות הוותיקן.
המתנות.
סוף סוף: המתנות. במערכות דמוקרטיות יש להן ערך סמלי בלעדי, וערכן, נוסף על כך שהם לא יצטרכו לחרוג, באופן כללי, את המגבלות שעשויות להיות מוגנות על ידי כמה חוקים לאומיים, חייבים לקחת בחשבון את כללי הנוחות וההזדמנות שהם בכל מקרה תקפים בכל מקום ואשר מטילים בחירה מפוכחת (עם זאת - אכפת לך - אסור לפגוע באלגנטיות ובטעם הטוב). יתרה מזו, אסור להם להיות אישיים מדי כדי לא להיראות חסויים.
כך, בין אלה שהגיש האפיפיור לדונלד טראמפ, היה המסר ליום השלום העולמי שכותרתו "אי-אלימות, סגנון פוליטיקה לשלום" ושלושת המסמכים הפרוגרמטיים של פונטיפט: האוונג'לי גאודיום, לאודאטו כן ואמוריס לאטיטיה. טראמפ במקום זאת מסר לאפיפיור קופסה כחולה ואמר שהוא מכיל "ספרי מרטין לותר קינג. אני חושב שתאהב אותם, אני מקווה שכן. "
המתנה הנוספת שהפנה האפיפיור לנשיא אמריקה חשובה גם היא: המדליון עם ענף הזית שמאחד את האבן המחולקת, והבדיחות שבאו אחר כך. "את זה אני נותן לה כי היא מכשיר לשלום"למעשה, האפיפיור אמר לטראמפ לאחר שהסביר לו שהוא מייצג" סמל לשלום ". האחרון, בתורו, השיב:"אנו זקוקים לשלום".
כולנו מקווים שזה באמת צעד לעבר השלום, המתנה הגדולה שתועיל לכל העולם.
* לאלונורה ספאלווירי יש תואר בשפות וספרות מודרניות. הוא משתתף בקורס מומחה לפרוטוקול טקסי ולאומי ובינלאומי בחברה SIOI - האיטלקית לארגון הבינלאומי.
1 מסימו סגרלי, הטקס, די פליס עורך, עורכת. 2016
2 שם
(תמונה: הבית הלבן / טוויטר / אינטרנט)
