לפני שנת 2011 אלברטו אלפוזי צילם בטורינו היפה שלו, מורה מקצועי ומבריק בכבוד של הפקולטה לארכיטקטורה, הוא החליט לספר את חייהם של הלובשים מדים ועבודתם.
בפעם הראשונה בשנת 2011 צלם שלנו נחת באפגניסטן עם חטיבת סאסארי, ראשונה, ועם הטאוריננס, אחרי. בהמשך לבנון וקוסובו והפליגו לבסוף עם ספינה ימית לכיוון מפרץ עדן, משימה נגד פירטיות.
אלברטו ואני חולקים תשוקה מולדת ובלתי ניתנת לארץ רחוקה ככל שהיא סוערת: סומליה.
ארץ, סומליה, שהעניקה לאלברטו פיסת היסטוריה נהדרת של איטליה שלנו: ההיסטוריה של פארו די גארדוי.
המגדלור הונצח לראשונה זה עשרות שנים, במהלך היציאה לדרך עם נערי סן מרקו העוסקים במשימה. אטלנטה. זו הייתה רק נקודה, על פסגה הצופה אל הים.
אם זו אהבה ממבט ראשון או גורל לא ידוע, אך מאותו הרגע אלברטו מזיז את הימים וההרים כדי למצוא את כל האפשר על המגדלור ההוא שהרשים אותו כל כך.
פארו גארדוי הוא יצור מסתורי ולא זמין באותה מידה, עבודת המחקר נמשכת שנתיים, בהן אלברטו, כצלם, הופך לחוקר.
עד 1941 היו האדמות עליהן עומד המגדלור איטלקיות. המסעות בסוף שנות ה- 800 של החוקרים הראשונים שהעזו לאזורים לא ידועים אלה עדיין מהדהדים באוויר, שנים לפני שלמדנו את המילה "קולוניאליזם".
כאן גרו אלפים איטלקים, עבדו, נלחמו, בנו, למדו ולימדו, התחתנו שם ומתו.
המגדלור נראה כמו מגדל גדול שגובהו 20 מטרים בצורת קרן לקטור.
כמובן שמציאת קרן ליקטור ענקית המשמשת כמגדלור באפריקה המלאה מעלה כמה שאלות, הראשונה מכולן היא: איך זה אפשרי?
תהילת המצודה האפריקאית המתנשאת לגובה של 244 מטר מעל פני הים, המפרידה בין האוקיאנוס ההודי לים האדום, שורשיה בערפילי הזמן כאשר הכף (ראס) כונה על ידי הערבים "ראס אסיר" שם המילה לאסיר היו שתי משמעויות: שבי ועצב. שתי מילים אלה הצביעו על ההסתברות להילכד על ידי רודפי סומליה במקרה של ספינה טרופה ועל עצב ההרפתקאות המוטעות שנתקלו במקום ההוא.
בעיית הספינות ליד קרן אפריקה, כפי שהייתה מאז ומתמיד, כמו היום, פרשת דרכים של תנועה בינלאומית למזרח וממנו הציבה אפוא את הצורך בבניית מגדלור שימושי להגנה על הניווט. צורך מורגש עוד יותר לאחר פתיחת תעלת סואץ, שהתרחשה ב- 17 בנובמבר 1869.
בשנת 1889 מיג'ורטיניה, האזור הצפוני ביותר בסומליה, המקביל לקרן אפריקה, הפך לחסות של ממלכת איטליה.
ודווקא איטליה תצטרך להפריע את הטרופות של אלפי שנים וביזה של הצ'יף הידוע לשמצה עם הבנייה בשנת 1924, לאחר 50 שנה של פרשות בינלאומיות, של מגדלורו של גארדאפוי. כיום, כבר לא פונקציונאלית ונשכחת ביבשת אפריקה, נראה שהיא קרן הליקטור הגבוהה ביותר בעולם.
איטליה כבר הקימה ללא עוררין גשר לשיתוף פעולה בארץ קשה כמו סומאלי, גשר שנראה שמעולם לא הופרע.
השנה מתפרסמת ההיסטוריה של מגדלור הגארדוי וההצלחה היא אדירה. המהדורה הראשונה של הספר "המגדלור של איל מוסוליני" הסתיימה בעוד קצת יותר משלושה חודשים.
ספר עם כותרת פרובוקטיבית אך שלא אמור להטעות את הקורא, הסיפור עליו דווח אינו מתייחס לתקופה בפרט.
"למגדלור יש היסטוריה של למעלה מ -150 שנה. הפשיזם נמשך שני עשורים. לא יהיה טעם למקד את הסיפור רק בתקופה כה היסטורית קטנה", מודה אלברטו, רגוע מהעובדה שלספרו אין ממה לחשוש ביקורת.
"יום אחד, אלברטו ממשיך, אני פותח את המיילים ומישהו תופס את עיניי. לא יכולתי להאמין למה שקראתי: מושל פונטלנד בסומליה הודה לי אישית על הספר על המגדלור.
אני לא מכחיש אתכם מהרגש הגדול, סיפוק עצום, אם מסומאלי הוא העריך את עבודתי אז עשיתי משהו טוב.
אנו קובעים פגישה טלפונית לאחר החלפת מספר מיילים, הייתי רוצה לפגוש אותו וללכת אליו בסומליה אבל כידוע מדובר במסע שדורש זמן, אישורים והרבה התארגנות.
הנגיד לא מתרגז ובסוף מארגן הכל לבוא לטורינו לפגוש אותי.
בעוד שאלברטו מסביר לי איך הגענו לפגישה ב- 16 בספטמבר, הקול שלו חושף את כל התשוקה והמחויבות שנעשו בשנתיים אלה בפרויקט המגדלור.
הגעתו של המושל עבדולקדיר מוחמד לטורינו היא שיאו של עבודה שנמשכה למעלה משנתיים והובילה להתגלות מחדש של פיסת היסטוריה שנשכחה על ידי כולם.
אולם הפגישה המפוארת הזו לא סיימה להזמין הפתעות ולכן בזכות עזרתו של המועצה האזורית מאוריציו מארונה והקבוצה פרטלי ד'איטליהמושל וכתב בסופו של דבר אורחים של ראש עיריית טורינו פייטרו פאסינו.
עבודתו של אלברטו כצלם שהובילה לזו של חוקר יכולה גם להיות סיבה לשיתוף פעולה בין סומליה ואיטליה, אם ידבר על כך עם ראש העיר המתגלה כמתלהב.
שתי שיחות טלפון הספיקו כדי שאבדולקדיר מוחמד יהיה אורח של שתי חברות הטורינו סמט והידויד, שתיהן עסקו אתמול במשק המים - 17 בספטמבר.
יש לקוות כי הסינכרוניזם של הכוונה תיווצר מהפגישה שתוביל את שתי החברות לפעילות זו לצד זו לרווחת המים של אזור הגארדוי.
המושל הגיש בקשות לאפשרות של שיקום המבנים הקולוניאלים הישנים באיטליה, תוך תשומת לב מיוחדת לבית החולים "רגינה אלנה" הישן באלולה ובמגדלור גארדפו בתקווה שיוכל להפוך אותו למקום תיירותי בקרוב.
פתיחת העיר טורינו לאזור פונטלנד תביא בתקווה פירות בקרוב להתחיל לשתף פעולה. אם סינרגיית הכוונות הזו מוכיחה פורה, שום דבר לא היה מונע מבירת פיימונטה לחנוך תאום עם חלק זה מעט ידוע של העולם.
היחסים בין סומליה לאיטליה היו מצוינים מאז התקופה הקולוניאלית ובהתחשב בקרבה שתמיד הבחינה בין שתי המדינות, יהיה טוב לתמוך בפרויקטים של פיתוח שהם מתכוונים לבצע.
מסומליה יש אחד מהזרמים הנדידים החשובים ביותר לאירופה ובמיוחד לאיטליה.
שיפור תנאי המחיה בארצם מולדתם יאפשר לסומלים להמשיך בחייהם מבלי שיצטרכו לעזוב את הכל.
אלברטו צריך להיות גאה בעבודה שעשה ויבצע, המגדלור שהציל כל כך הרבה חיים בקריירה שלו מאיר כעת את המסלול החדש בין איטליה לסומליה.
