בעוד העולם כולו, ואירופה בפרט, ממשיכים לפקוח את עיניו בהתפתחויות של מלחמת רוסיה-אוקראינה, בלב היבשת הישנה, במרכז מרכז אירופה, מתרחש משבר ברמה נמוכה. כבר שתים עשרה שנים, אינטנסיביות שהפכה כעת את אחד המעוזים הגיאו-פוליטיים של יציבות אזורית, הונגריה, למוקד פעילות המסוכן לשלום האירופי והעולמי.
אבל לפני שנדבר בפירוט על "קווי השבר הסיסמיים" שהמדינה ההונגרית ואנשיה חוצים, יש צורך להקדיש את הניתוח הנוכחי לחקר האדם שיותר מכל אחר סימן את הפוליטיקה הפנימית והפוליטית כאחד. של הונגריה במהלך שלושים השנים האחרונות, ממש עיצב אותה בדמותה ובדמותה: מנהיג מפלגת פידס וראש הממשלה ויקטור מיהאלי אורבן.
אורבן, שנולד ב-31 במאי 1963 במשפחה כפרית ממוצא צנוע, נמצא בשלטון ברציפות מאז 2010. בפרק זמן זה הוא ביצע רפורמה אפקטיבית של הדמוקרטיה ההונגרית הצעירה למה שהוא עצמו הגדיר בצורה לשון הרע כ"דמוקרטיה לא-ליברלית" ב- במקביל יצירת מערכת משומנת כדי להישאר בשלטון, חיזוק הסכמים אסטרטגיים עם ארצות הברית וישראל אך במקביל גם עם רוסיה, סין וטורקיה, ואתגר בגלוי את מוסדות האיחוד האירופי.
מטרתה המוצהרת היא ליצור אלטרנטיבה לדמוקרטיה במובן ה"מערבי" שלה, ולרגע זה נראה שהאסטרטגיה שלה עובדת. הדבר היה פרדוקסלי אלמלא הוא חייב את הסיבה להצלחתו הראשונית כפוליטיקאי לדמוקרטיה.
ויקטור הצעיר הגיע לקדמת הבמה בפוליטיקה בארצו ב-16 ביוני 1989, בגיל 26, בעיצומו של משבר המשטר הקומוניסטי ההונגרי, כאשר לרגל החגיגה הפומבית שנערכה ב-Hősök tere ( פשוטו כמשמעו "כיכר הגיבורים") כדי להנציח את קבורתו מחדש של אימרה נאג'י, גיבור מהפכת 1956, התבטא בפומבי בעד ארגון בחירות חופשיות ובעד נסיגת החיילים הסובייטים המוצבים בהונגריה.
דבריו לא נותרו אות מתה כי ב-23 באוקטובר באותה שנה פורקה הרפובליקה העממית של הונגריה רשמית ושנתיים לאחר מכן, ערב התפוררות ברית המועצות, עזבו חיילי הצבא האדום את המדינה. .
המעבר של הונגריה לאחר מכן ממערכת ניהול סוציאליסטית לקפיטליסטית פוליטית-חברתית-כלכלית היה אכזרי הן לחברה והן לכלכלה. אובדן מקומות עבודה וכל מצנח חברתי שהשפיע על חיי האזרחים לווה בפיצוץ של חובות ריבוניים. בניסיון להקל על המצב החלה הממשלה (כפי שהיה בשאר המדינות הקומוניסטיות לשעבר) ובהפרטה נכסי מדינה במחירי איזון שבסופו של דבר הגיעו ללא תקנה בידי אנשי עסקים מפוקפקים בעלי קשרים פוליטיים חשובים.
כבר ב-1988, מלווה בקומץ חברים שהפכו לנאמניו במהלך השנים, ייסד אורבן את מפלגת הנטיות הליברליות Fidesz איתה השתתף בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתולדות המדינה, אך אסף 6% עלובים. , סף מינימום לגישה לאסיפה הלאומית. עם זאת, הטקטיקן המיומן זיהה עד מהרה עבור עצמו ואנשיו את האפשרות להרחיב את בסיס הבחירות שלו ימינה, שם המערכת הפוליטית הלאומית של אותה תקופה הייתה חלשה ומשוננת במיוחד. המהלך התברר כנקודתי שכן בבחירות שלאחר מכן אחוזי ההצבעה והמושבים הנציגים המשיכו לעלות.
בשנת 1998 הוא הצליח להיות ראש ממשלה לראשונה, לאחר מכן פיקח על הצטרפותה של הונגריה לנאט"ו בשנת 1999 ועל השתתפותה במלחמת קוסובו לצד הברית האטלנטית, והניח את התשתית להצטרפות לנאט"ו. הונגריה באיחוד האירופי. למרות הצלחות יחסיות אלו ואחרות, הבחירות של 2002 ו-2006 הסתיימו בתבוסות רבות של פידס, שירד לאופוזיציה; השפלה שגרמה לאורבן, אם אפשר, לכעוס ו"להסתבך" עוד יותר עם היגיון הכוח.
בשלב זה ההמרה למחנה הלאומי הושגה באופן סופי והוא הפך לאויב מספר אחת של המפלגה הסוציאליסטית בשלטון.
בינתיים, בשנת 2006 הצטרפה הונגריה לאיחוד האירופי והדבר היה כרוך בהעברה מסיבית של הון והשקעות מוסדיות ופרטיות כאחד שפעלו ככוח מניע לכלכלה הלאומית. באותה תקופה חשבו שהזרמת כסף זו תסייע להפוך את היסודות של הדמוקרטיה ההונגרית הצעירה לחזקים ויציבים יותר, אולם לאחר השערורייה והמחאות בעקבות "נאום Őszöd" הידוע לשמצה, שבמהלכו ראש הממשלה דאז ומנהיג המועצה. המפלגה הסוציאליסטית, Ferenc Gyurcsány, הודה בפני קהל קטן של המפלגה שהמדינה נמצאת בידיים של שחיתות וחוסר יעילות מוסדית כרונית, אורבן הצליח במהירות להחזיר לעצמו את העמדות ואת הקונצנזוס שאיבד, כשהוא ניצח בבחירות של 2010 כיבוש, הודות לחוק הבחירות במדינה, רוב על-פרלמנטרי של 67% שאפשר לו מאותו רגע לחוקק ולבטל את החוקים כרצונו.
ראשית, הוא שכתב את החוקה מחדש, ובכך עיגן את ערכי האג'נדה השמרנית של מפלגתו ברמה הגבוהה ביותר, הוסיף התייחסויות מפורשות ליסודות הנוצרים של המדינה וביסס את כוחה. אחר כך הוא עבר לשנות את חוק הבחירות המעניק זכות הצבעה למגיארים אתניים המתגוררים בשטחי הונגריה ההיסטורית ומבטיח את תמיכתם הודות לשילוב של העברות כלכליות ו"קיסריזם פוליטי".
השלב הבא היה לקצץ במספר חברי האסיפה הלאומית תוך מניפולציה של חלוקת המשנה של מחוזות הבחירות לטובת מועמדי מפלגתו ובמקביל החלפת השיטה המבוססת על הסיבוב הכפול באחד שבמרכזו במקום זאת. סיבוב יבש יחיד נותן לפיכך יתרון למפלגה הגדולה ביותר (שלו) בכל מערכת בחירות.
יעילה לא פחות הייתה החתרנות המתקדמת של מערכת המשפט. בכל פעם ששופט בית המשפט העליון נאלץ לפרוש בגלל מגבלות הוותק, אורבן החליף אותו באחד מתנשא נוסף למפלגת פידס שלו.
לאחר שסוערו גם צו החוקה וגם מערכת המשפט, המנהיג ההונגרי היה חופשי לעצב את המדינה בצלמו ובדמותו.
למרות התנגדות מסוימת מצד המוסדות האירופיים, בעשר השנים האחרונות היו ה"יורוקרטים" של בריסל עסוקים כל כך בניהול (ביעילות מפוקפקת מאוד!) את משבר גוש האירו, עד שהם לא הצליחו לארגן התנגדות ראויה לשמה נגד ניאו-אוטוקרט יוזם של בודפשט, אשר, יתר על כן, מנצל בחוכמה את קשריו עם המפלגות השמרניות והלאומניות האחרות באירופה, תמיד הצליח להתחמק ללא יותר מאשר אזהרות.
בינתיים, בתוך המדינה, עמדת הבכורה של ראש הממשלה מועצמת עוד יותר על ידי ניהול מזדמן של חוזים אירופיים וממשלתיים, שאורבן מקצה בדייקנות קפדנית לאותו חלק של עולם העסקים הקשור קשר הדוק למפלגת פידס. כאילו לא די בכך, היזמים "נאמנים" עוד יותר באמצעות מכירת הנכסים היצרניים של המדינה, של קרקעות השייכות לרשות הרבים ודירות הממוקמות במקומות יוקרתיים הנמכרים במחירים מוזלים (גם אם היו אדונים פיאודליים מודרניים !).
אופן הפעולה המעוות הזה יוצר מה שהוא למעשה מערכת של שחיתות מדינתית לא שונה ממה שקיים במשטרים טוטליטריים מלאים. אנשי עסקים הקשורים לכוח מחזירים את ה"טובות" הללו על ידי מימון מפואר של מפלגת Fidesz בעוד אלו שאינם מיישרים קו עם השיטה הזו מאוימים, נאלצים למכור את נכסיהם ובמקרים קיצוניים מסוימים, נדחפים לעזוב את המדינה.
באופן מוזר, בעוד שאורבן התגאה שוב ושוב שאין לו סכומים גבוהים בחשבון הבנק שלו, חתנו טיבורץ' איסטוון (בעל בתו הבכורה, רחל) ואביו גיוז'ו אורבן הפכו לשניים מהאנשים העשירים ביותר במדינה. מדינה הודות ליחסים מיוחסים הקושרים אותם לראש הממשלה. במיוחד, אליוס, החברה שבבעלות טיבורץ' איסטבן, הואשמה מספר פעמים בכך שהיא נהנית מיחס מיוחס בכל פעם שהגישה מכרזים לחוזים ציבוריים. אבל אלו לא השמות היחידים. האיש העשיר ביותר בהונגריה, האוליגרך Lőrinc Mészáros, הוא למעשה חבר ילדות של אורבן (כמו גם שהיה, בין 2011 ל-2018, ראש עיריית Felcsút, הכפר שבו גדל ראש הממשלה). התראיין ב-2017 על איך יכול היה להפוך לאיש העשיר ביותר במדינה כשב-2009 היה רק בעל עסק קטן, האוליגרך ענה במילים המדויקות: "העושר שלי מבוסס על שלושה גורמים: אלוהים, מזל וויקטור אורבן". בדיוק בתקופה שבה מסארוס היה ראש העירייה, הכפר פלצ'וט עלה לכותרות הן ברמה הלאומית והן הבינלאומית מכיוון שהוא נבנה אחד מאצטדיוני הכדורגל החשובים במדינה (הנקרא פנצ'ו ארנה): "קתדרלה" אותנטית המסוגלת להכיל 3.900 מקומות ישיבה כאשר אוכלוסיית הכפר כולו אינה עולה על 1.800 תושבים.
נראה כי עלות הפרויקט הפרעוני עמד על כ-4 מיליארד פורינט הונגרי והוא גם ייצג את "המאמץ הארצי" האחרון של אימרה מקובץ', אחד האדריכלים החשובים ביותר של הונגריה המודרנית, לפני עזיבתו הארצית. פרויקט חסר תועלת לחלוטין זה העלה בצדק את הביקורות החריפות ביותר בהתחשב בכך שהחברות המעורבות בבנייתו זכו בעבר להעדפה על ידי הממשלה בזכייה בסדרה שלמה של חוזי מדינה. כמו כן, חלק גדול מהעבודה במקום בוצע על ידי כוח אדם שגויס בשיטות פארא-מאפיה, בעיקר בקרב חברי קהילת הרומאים בהונגריה, במשך שנים לעיני ראש הממשלה, ונאלץ לעבוד בתנאים שכמה משקיפים תיארו כ"לא אנושיים". אולם, ה פנצ'ו ארנה זה בשום אופן לא מקרה בודד בפנורמה ההונגרית מכיוון שהממשלה הבטיחה הקלות מס חשובות לחברות שרוצות לתרום כספים או להשקיע בתחום בניית הספורט. ועולם הספורט, הנתמך בכל דרך על ידי "אבי האדון" של המדינה וכן על ידי אישי ציבור רבים אחרים, משמש אז את אורבן כדי להסיח את דעת ההמונים, כמעין מהדורה מחודשת מודרנית של האמרה הלטינית "פאנם". וכו'.
נראה היה שב-2015 מפלגתו הפוליטית של אורבן מאבדת סוף סוף חלק מהתמיכה בקרב ציבור הבוחרים המתון, אבל אירועי "משבר המהגרים" המפורסם כעת פתחו בפניו שורה של הזדמנויות חדשות. למעשה, לוקחים את הכדור ומשחקים הן על האינסטינקטים הקסנופוביים העמוקים של העם ההונגרי והן על ההסכמה שבשתיקה שמגיעה משאר מנהיגי מדינות אירופה ומפלגות פוליטיות לאומניות, "הדוכס הקטן מבודפשט" מוביל את מה שנראה כמעין של "מסע צלב להגנה על הציוויליזציה האירופית מפני פלישת המוני האסלאם" (לא משנה שבמציאות, אחוז לא מבוטל בשום פנים ואופן מהמהגרים הנמלטים מסוריה ועיראק הם למעשה נוצרים!).
מנצל את המצב, הוא מקבל סמכויות מלאות מהאסיפה הלאומית, מורה על בניית מחסום של גדרות ותיל שבסופו של דבר יכסה את כל הגבול שחולקת הונגריה עם סרביה, קרואטיה ורומניה, וכאילו זה לא היה. מספיק היא גם מצליחה למנוע כל ניסיון של רשויות האיחוד האירופי להפיץ מהגרים בין כל מדינות האיחוד, כולל אלה של מזרח אירופה. מאותו רגע יתחילו האחרונים במשחק מסוכן שעד היום למעשה הוביל אותם למסלול התנגשות מול שאר הגוש, שהם ממשיכים להזדקק לכספים שלהם, אבל החזון של אירופה מאוחדת ומאוחדת שלהם. הופכים עבורם לאימה של ממש.
תחילתו של מסע ההשמצות, שעדיין בעיצומו, שהופנה נגד המיליארדר ממוצא יהודי-הונגרי ג'ורג' סורוס (נולד בבודפשט ב-1931 בשם גיורגי שוורץ) מתוארך גם הוא לתקופה זו, המתוארת כמעין "דאוס לשעבר". machina" האחראית להתקפות נגד ממשלת הונגריה כדי לכופף אותה לאמץ מדיניות הגירה אחרת.
באמת אירוניה של ההיסטוריה אם נחשוב שבזכות סורוס והמימון של הקרן שלו (החברה הפתוחה) הצליח אורבן הצעיר דאז להשיג מלגה לאוקספורד, בתחילת שנות ה-90.
הבחירות הכלליות של 2018 נסגרו עם ניצחון חדש למפלגת פידס וכיבוש "רוב על" נוסף, אך היו נגועים גם בהאשמות של הפחדה אלקטורלית בוטה (במיוחד נגד עובדי ציבור, שנסחטו בגלל האיום באובדן מקום עבודתם) וכן נוהג "קניות אלקטורליות" עם אנשי המנגנונים המחויבים לעקוף את הבוחרים (בעיקר באזורים המרוחקים מהבירה) על ידי חלוקת מצרכים בסיסיים שביניהם יש להזכיר בסקרנות את שקי תפוחי האדמה!
מרכיב נוסף של דאגה הוא העובדה שהוא מעולם לא שם קץ ל"מצב החירום" ואכן מחדש את סמכויותיו כל 6 חודשים. כמה פרשנים, לא מעודכנים מדי, התפתו ליצור הקבלות בין דמותו של ה"דוקט" המגיארי לזו של ה"דיקטטור" הרומי. מעולם ההקבלה הזו לא התבררה יותר מופרכת מזו בהתחשב בעובדה ש(צריך לזכור) ברפובליקה של רומא העתיקה, דמותו של "הדיקטטור" אכן יכלה לאסוף את כל סמכויות החירום, אבל היא בשום אופן לא הייתה ניתנת לחידוש לאחר תום 6 החודשים, ובכל מקרה הוא פג אוטומטית כאשר פג תוקפו של הקונסולים שמינו אותו!
בכל מקרה, "הרודן ההונגרי" אינו נותן לתקופות של חידושים רצופים של סמכויותיו המיוחדות ללכת לפח, ואכן ממשיך בעבודתו השיטתית של שינוי החוקה ושחיקת "הבלמים והאיזונים" הדרושים לביצוע החיים הדמוקרטיים הרגילים.
השינויים המבטיחים לממשלה את הכוח לפרוס את הצבא ב"מצבי חירום", אוסרים הפגנות פומביות ובעיקר שליטה בתקשורת, נכנסים למגמה זו. למעשה, בשנת 2018 נולדה KESMA, ראשי תיבות המייצגים Közép-Európai Sajtó és Média Alapítvány ("קרן העיתונות והמדיה המרכזית באירופה", באנגלית), שבשנים הבאות תגיע לשלוט ב-80% מהחברות כלי תקשורת במדינת מרכז אירופה, במיוחד הודות לעבודתם של נאמנים ותיקים כמו גאבור לישקאי ולאסלו סבו.
למרות שלקריאה קצרה נראה כי "החטיפה התקשורתית" סוף סוף גרמה לפעמון הסכנה המובהק לצלצל באוזני הרשויות בבריסל, תגובתן מבוטלת בפועל על ידי האופוזיציה של פולין, שממשלת הימין שלה בראשות " מפלגת חוק וצדק" (PiS) המיוצגת על ידי הנשיא אנדז'יי סבסטיאן דודה וראש הממשלה מתאוש יאקוב מורבייצקי תומכת כעת בגלוי בפידש כ"אח אידיאולוגי מברזל".
הודות לשיתוף הפעולה ההונגרי-פולני, אורבן מצליח להימנע מכל סוג של סנקציה אירופית ולשרוד את סערת הרגע. עם זאת, כ"פוליסת ביטוח" נוספת בחייו הפוליטיים, מנהיג בודפשט מתקשר בשורה של הסכמים טקטיים-אסטרטגיים עם ממשלות רוסיה וסין ומרחיב את טווח הפעולה הגיאופוליטי שלו לכל אזור הבלקן, שם הוא חצוב. נישה של כוח בגודל ניכר, במיוחד בבלגרד, בירת סרביה, ובבאניה לוקה, בירת הרפובליקה הסרבית של בוסניה.
הודות להסכמים אלו, אורבן מסוגל להשיג חומרי גלם במחירים מוזלים ובמימון לסדרה של תהליכים תשתיתיים גדולים ובתמורה הופך למעין "סוס טרויאני" עבור בייג'ינג ומוסקבה כאחד בתוך נאט"ו והאיחוד. אירופי על ידי תרומה, כפי שכבר קורה עם טורקיה של ארדואן, להפוך את הארגונים הללו לבלתי מתפקדים באופן מהותי. אם ניקח בחשבון שעד היום הונגריה (יחד עם פולין) היא הנהנית העיקרית מכספי אירופה, העובדה ששאר החברות באיחוד האירופי, במיוחד אלה המשתייכות למה שנקרא "אירופה הישנה" המחזיקים בתיקים האמיתיים " שמאפשרים לאיחוד האירופי לתפקד כמוסד (ותיקים אלה" מורכבים מהמיסים שמשלמים משלמי המסים, כלומר על ידי כל אחד מאיתנו), העובדה שלהונגריה מותר לעשות מזג אוויר טוב ורע על חשבון כל אנחנו למען האמת לא מקובלים.
תחתית החבית הושגה במהלך השנה הזו 2022 כאשר הונגריה, תוך כדי השתתפותה בתוכנית הסיוע ההומניטרי לטובת אוקראינה השכנה, מותקפת על ידי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, ולמרות היותה אחת ממדינות הקו הראשון לקבל בברכה פליטים אוקראינים, היא גם סירבה לספק נשק (אפילו סירבה לאפשר לנשק כזה לעבור בשטחה!) והאטה בכוונה (אם לא פשוט נקברה!) את דרך הסנקציות האירופיות שמטרתן לפגוע ברוסיה. עם זאת, יש לציין כי התנהלות חסרת מצפון שכזו השתלמת מאוד במושב הבחירות, שכן היא אפשרה לו ב-3 באפריל 2022 להשיג את הניצחון האלקטורלי הגדול ביותר שלו, מול כל האופוזיציה שהתאחדה בחזית אחת ולאשר ולחזק פעם אחת על כל ה"רוב-על" והשליטה שלו, עכשיו בעצם בלתי הפיכה, במדינה.
ההתנהלות של בודפשט ושל אורבן בפרט הם אינדיקטורים רעים למטרות ארוכות הטווח של מדיניות החוץ ההונגרית, אבל כדי שנוכל להביע את עצמנו בהקשר זה, יהיה צורך בניתוח חדש, שהפעם יהיה מטרתו. המסלול הגיאופוליטי של הונגריה נראה גם דרך עדשת הדמוגרפיה של מדינה מרכז אירופית מסובכת אך אסטרטגית זו.
תמונה: www.gov.cn
