בהקשר גיאופוליטי המאופיין במתיחות טכנולוגית גוברת בין מזרח למערב, סין עם Liang Wenfeng השיקה את DeepSeek R1, מודל בינה מלאכותית בקוד פתוח שפותח עם משאבים מוגבלים אך מסוגל להתחרות במערכות הקנייניות של OpenAI, Google ו-Meta. ציון דרך זה, שהושג תוך חודשיים בלבד ועם השקעות מופחתות בהשוואה לסטנדרטים מערביים, מייצג לא רק התקדמות טכנית, אלא מהלך אסטרטגי חכם לעצב מחדש את מאזן הכוחות במגזר הקריטי של AI.
האימוץ של בייג'ינג של מודל קוד פתוח מבטל את הפרדיגמה המסורתית של שליטה ריכוזית, האופיינית לתאגידים אמריקאים. הנגישות הציבורית של הקוד של DeepSeek מאפשרת למדינות וארגונים ללמוד, לשנות וליישם פתרונות ללא תלות בגורמים זרים, גורם מכריע עבור מדינות כמו איטליה שמטרתן לחזק את האוטונומיה הדיגיטלית שלהן. בעידן שבו נתונים הם נשק אסטרטגי, פתיחות זו מפחיתה את הסיכון לחשיפה למונופולים טכנולוגיים זרים ומקלה על פיתוח תשתיות קריטיות לאומיות, תוך התאמה עם יעדי האבטחה שהותוו על ידי ה-PNRR האירופאי ודוקטרינת נאט"ו בנושא חוסן סייבר.
DeepSeek מדגים כי מצוינות טכנולוגית אינה דורשת בהכרח הון בלתי מוגבל. עם הכשרה אופטימלית וחומרה מוגבלת, המודל הסיני מאתגר את הנרטיב המערבי שרק השקעות של מיליארד דולר מבטיחות עליונות בינה מלאכותית. גישה זו של עלות נמוכה/תשואה גבוהה יכולה לעורר בעלות ברית של ארה"ב, כמו מדינות אירופה, לבחון את אסטרטגיות החדשנות שלהן, תוך העדפת יעילות ושיתוף פעולה בין-לאומי על פני מודלים היפר-תחרותיים ומפוצלים.
ההשקה של DeepSeek חופפת לרגע של חיכוך גיאופוליטי חריף, המסומן על ידי החזרה של מדיניות פרוטקציוניסטית בארה"ב והגבלות על ייצוא מוליכים למחצה מתקדמים לסין. בייג'ין, לעומת זאת, עקפה את המגבלות הללו על ידי התמקדות באופטימיזציה אלגוריתמית ובמערכת אקולוגית בקוד פתוח המגייסת משאבים גלובליים. המודל הזה לא רק מחליש את היתרון המערבי המבוסס על טכנולוגיות סגורות, אלא הופך את הבינה המלאכותית לכלי של כוח רך, המושך מדינות מתפתחות בחיפוש אחר חלופות נגישות למערכות מערביות.
מתקפות הסייבר האחרונות נגד DeepSeek, שהפריעו לגישה למשתמשים מערביים, מדגישות חזית חדשה של תחרות. אמנם אין ראיות ישירות, אך סביר להניח שהתקפות כאלה משקפות ניסיונות חבלה של גורמים הקשורים לאינטרסים מתחרים, בהתאם לטקטיקות לוחמה היברידיות הנפוצות יותר ויותר במרחב הווירטואלי. העמידות של DeepSeek לאיומים אלו תהווה מבחן לאמינות המודל הסיני כחלופה בטוחה ואמינה.
היריבות בין מודלים פתוחים לסגורים מקורה במלחמה הקרה, כאשר הגושים הסובייטים ונאט"ו נקטו באסטרטגיות שונות בתחום המחשוב. בשנות ה-80, התוכנה החופשית של ריצ'רד סטולמן ייצגה תגובה אידיאולוגית להפרטת הקוד של מיקרוסופט. כיום, DeepSeek מממשת מחדש את ההתנגשות הזו, וממצבת את סין כאלופת בינה מלאכותית "דמוקרטית", בניגוד לאוליגופול המערבי. עם זאת, מאחורי הרטוריקה השיתופית, בייג'ין חותרת ליעדים ברורים: להפחית את התלות בטכנולוגיות של ארה"ב ולבסס את השפעתה הטכנולוגית באזורים אסטרטגיים כמו אפריקה ודרום מזרח אסיה.
ההצלחה של DeepSeek כבר עוררה רעידת אדמה בשווקים: קריסת המניות של Western Big Techs משקפת חשש להפחתה בדומיננטיות שלהן. עבור ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו, האתגר הוא כפול:
- לשמור על מנהיגות טכנולוגית מבלי ליפול למרוץ חימוש כלכלי בלתי בר קיימא.
- איזון בין אבטחה לפתיחות, מונע מבקרות יצוא בינה מלאכותית לחנוק חדשנות מקומית.
התגובה המערבית תצטרך להיות מתואמת ורב-גורמית: חיזוק מרכזי מחקר ציבוריים, שותפויות עם חברות מתפתחות ובחינת מדיניות אבטחת סייבר כדי להתמודד עם איומים היברידיים.
DeepSeek הוא לא רק מודל אלגוריתמי, אלא סמל לשינוי המערך של הכוח הטכנולוגי העולמי. סין הוכיחה שקוד פתוח יכול להיות נשק יעיל לשחיקת הבכורה המערבית, תוך שילוב של פרגמטיזם כלכלי וחזון גיאופוליטי. עבור דמוקרטיות ליברליות, הסיכון הוא לא כל כך עליונות טכנית סינית, אלא חוסר היכולת להסתגל לעולם שבו בינה מלאכותית יותר ויותר מבוזרת, נגישה ונשקית. המשחק פועל, אבל לקח אחד כבר ברור: בעידן הבינה המלאכותית, הכוח האמיתי טמון לא בצ'יפים, אלא ביכולת לעצב את המערכות האקולוגיות השולטות בהם.
