המרכז לחקר הצבא, מרכז המחשבה להתייחסות למרכיב היבשתי הצבאי1, משיק את פרויקט הלימודים האזרחי והצבאי הראשון בתחום ההגנה על הסייבר: "פיתוח יכולת הסייבר של הצבא". מטרת הפרויקט ליישם את היכולות הקיימות בתחום הגנת הסייבר ואבטחת הסייבר של הצבא האיטלקי.
המאגר הבין-תחומי, המורכב מאנשי מקצוע צבאיים ואזרחיים במגזר, בסוף שנה קלנדרית, יניב נייר כחול שיועבר במהלך אירוע רשמי בנוכחות מנהיגים צבאיים, פוליטיים ומחוקקים בכירים.
מטרת הפרויקט השאפתני היא קידום ידע בתחום הסייבר, ארגון ישיבות וסמינרים המכוונים לשחקנים השונים המעורבים, גם לקדם את חינוך הסייבר של הדורות הבאים.
הצוות מורכב ממהנדסי טלקומוניקציה, מומחי סייבר, טכנאים, אנשי צבא, אנשי אקדמיה ומומחים בתעשייה של אורקל, לאונרדו, CISCO והנדסה. חוקרים ואנליסטים עובדים כבר כמה חודשים על מנת לזהות תרחישים עתידיים של משבר בינלאומי או אירועים משבשים שעלולים להוביל למלחמות סייבר עתידיות.
היכולות ההתקפיות וההגנתיות של מתחרים פוטנציאליים עלולות לגדול במהירות ככל שנפתח טכנולוגיות חדשות. מכאן הצורך לספק מערכת של שיתוף פעולה חזק בין העולם הצבאי והאזרחי.
מטרתו של מרכז לימודי הצבא, בקידום פרויקט הסייבר, היא קידום ידע ומודעות בגזרה, איתור יכולות הסייבר (הגנתיות ופוגעות) הנחוצות לצבא העתיד (פנימי ו / או חיצוני), תוך זמן קצר. ולטווח בינוני, המציין את המרכיבים העיקריים שיש לקחת בחשבון להתפתחות לטווח הארוך.
מטרת המחקר היא גם להבין כיצד להמשיך בפיתוח המיומנויות הנדרשות, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הלאומיים (מוסדות לאומיים, בינלאומיים, אוניברסיטאות ותעשייה), תוך זיהוי יכולות הקשורות לטכנולוגיות הפרעה לשיפור היות והן בסיסיות בתחום הסייבר. למעשה, חיוני להכין מודל ייחוס ותכנית פעולה יעילה לפעולה בשדה הצבאי והאזרחי, על מנת לקצר את זמני התגובה עד כמה שניתן ולבדוק יכולות הגנה והתקפה, הדרושות לצבא העתיד. למרחב הקיברנטי אין גבולות, וכך גם האיומים המאכלסים אותו, ולכן יש להכין: "si vis pacem, para bellum".
בוורשה, בשנת 2016, הכירה נאט"ו במרחב הסייבר כתחום המבצעי החמישי. לוחמה היברידית היא מכל הבחינות מלחמה מורכבת שמניחה שימוש משולב בטקטיקות נסתרות, פשע סייבר, ריגול סייבר, טרור סייבר ולוחמת סייבר.
תוקפנות סייבר מייצגת מתקפה בעלות נמוכה, עם תוצאות מצוינות מבחינת הזדמנויות עלות-תועלת (עבור התוקף, כמובן), מה שמקשה אפילו על הקמת התוקף בוודאות. תשתיות קריטיות, בנקים, בתי ספר, בתי חולים, רשתות הם כיום יעדים אסטרטגיים אמיתיים בעלי אינטרס לאומי.
כמובן שקשה לחזות את ההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות, אך מתוך הגבולות אנו מתכוונים לנקוט בצעדים ראשונים על מנת להציע את הפיתרון המתאים ביותר לשימוש ולצריכה של המחוקק והמינהל, כך שהוא יכול למדוד את עצמו מול הביקורות הנוכחיות והעתידיות.
ואם עדיין לא נראה לנו ברור כיצד הטכנולוגיות הבאות יתעקשו על חיינו ועל ביטחוננו, ראש הצוות אלסנדרו רוגולו מזמין אותנו לדמיין את אחד התרחישים התפעוליים העתידיים שנחשבים: נסה לחשוב לרגע ש כל פעולה שלך, החל מבדיקת הדוא"ל שלך באופן מקוון, טלטול הרשתות החברתיות או הזנת קורות החיים שלך בפלטפורמה, מתועדת בקפידה (זה המונח הנכון) על ידי אלגוריתם רב עוצמה, המסוגל להפוך אותך לנושא גרוע מכך, מסעות פרסום ממוקדים משפיעים על חשיבתך, אולי במהלך מערכת הבחירות, על ידי שליחת חדשות, פוסטים ועדויות חלקיות. נסו לדמיין כי מעצמות בינלאומיות גדולות ולא מתעוררות השקיעו מזמן כספים ואנרגיות מתוך כוונה יחידה להבטיח שליטה בסייבר. שקול את היישומים של 5G, את השימוש הגבוה בספקטרום האלקטרומגנטי, את הצמיחה של ה- IoT, את היישומים השונים של בינה מלאכותית. תחשוב על מחשבים קוונטיים, DNA סינתטי ושוב, ההשלכות של קישוריות גבוהה, התלות ההדדית של מערכות נשק ורשתות מחשבים, הקושי לזהות בבירור את יריבך והקושי הנובע מכך לחזות את מהלכיו?
זה מפחיד אותך? ומה היית אומר אם הייתי אומר לך שהעתיד כבר הגיע?
