כידוע, בימים אלו קיים מצב חירום הקשור להתפשטות קוביד-19, המוכר יותר בדעת הקהל כקורונה.
החל מסין, מסיבות שטרם התבררו, שאינן נוגעות לנושא מאמר זה, היא התפשטה בהדרגה למקומות שונים בעולם (ב-30 בינואר 2020, ארגון הבריאות העולמי הכריז בהקשר זה על מצב מצב חירום לבריאות הציבור בעל חשיבות בינלאומית, וב-11 במרץ 2020 זה של מגיפה), כולל איטליה.
אשר, באמצעות ממשלת קונטה, מנסה להתמודד עם המצב באמצעות כמה צעדים, שבאו מהר בזה אחר זה, מצד אחד, אולי, בשל חוסר הערכת ערך ראשוני של הבעיה, מצד שני, בוודאי, בשל ההתפתחות המתמשכת של המצב האפידמיולוגי ושל אופיו הנרחב במיוחד של הנגיף, וכתוצאה מכך הגידול במספר המקרים גם בשטח הלאומי.
לאור האמור (האמצעים), ההיבט שבהחלט השפיע הכי הרבה על האוכלוסייה הוא זה הנוגע לאיסור או הגבלת נסיעה, ברכב, ברגל או בכל אמצעי אחר, כמו גם ההשעיה ההולכת ומחמירה. של פעילויות שונות.
יש כל כך הרבה בלבול ותחושת תמיהה בקרב האוכלוסייה, המוכתבת על ידי שורה של גורמים: בראש ובראשונה, התקשורת הרשמית, שפגמיה כבר ניכרו ממה שהתרחש בערב ה-7 במרץ, למשל, כאשר ערב מתן האמצעי ה"מגביל" האמיתי הראשון, הותקפו כמה רכבות על ידי המון אנשים בכוונה. על נטישת האזורים שיהפכו בקרוב ל"אדומים" (למרבה הצער, תוך התעלמות מהעובדה שבכך עמדה בסיכון בריאותו של חלק אחר באוכלוסייה).
ב secundis, מתוך כמה מאמרים בעיתונות שהם מקורבים למדי בדיווח על הצעדים הצפויים ובעיקר בניתוח הסיכונים הנובעים מהפרתם האפשרית.
כך, גם לאור הנתונים הראשונים שמסר משרד הפנים1 על אודות "שירותי בקרה המבוצעים על ידי כוחות המשטרה ברחבי השטח הלאומי כדי לוודא עמידה באמצעים שננקטו כדי להכיל את התפשטות נגיף ה-COVID-19", שעל בסיסו, ביום היחיד של 11 במרץ, דווח על 2.162 אנשים ו-113 בעלי עסקים, בואו ננסה לעשות חשבון נפש על המצב: בפרט, ה סיכונים פליליים שעלולים, ככל הנראה, לנבוע מפרשנות שגויה של התקנות הרבות שהונפקו בזמן כה קצר.
המסגרת הרגולטורית
למרות שמדובר ביצירה שעלולה להיות משעממת עבור רבים, יש צורך, קודם כל, לסכם את הגזירות שבתוך כמה שבועות החליטו, באופן בהחלט דרסטי אך הכרחי (לפחות בכתב הסופר). דעה), ארגון מחדש כפוי של החיים של כולם.
ברמה הלאומית, לפיכך, הצעדים שהונפקו הם הבאים:
1) החלטת מועצת השרים מיום 31 בינואר 2020, שבאמצעותה הוכרז מצב החירום למשך שישה חודשים בשטח הלאומי הנוגע לסיכון הבריאותי הקשור להופעת פתולוגיות הנובעות מגורמים ויראליים המועברים;
2) צו נשיא מועצת השרים מיום 23 בפברואר 2020, המכיל "הוראות יישום לצו-חוק מיום 23 בפברואר 2020, מס' 6, המכיל צעדים דחופים לגבי
בלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19", פורסם בכתב העת הרשמי מס' 45 מיום 23 בפברואר 2020;
3) צו נשיא מועצת השרים מיום 25 בפברואר 2020, המכיל "הוראות יישום נוספות של צו החוק מיום 23 בפברואר 2020, מס' 6, המכיל צעדים דחופים ב
עניין בלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19", פורסם בכתב העת הרשמי מס' 47 מיום 25 בפברואר 2020;
4) צו נשיא מועצת השרים מיום 1 במרץ 2020, הכולל "הוראות יישום נוספות של צו-חוק מיום 23, מס' 2020, המכיל צעדים דחופים לגבי
בלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19", פורסם בכתב העת הרשמי מס' 52 מיום 1 במרץ 2020;
5) צו נשיא מועצת השרים מיום 4 במרץ 2020, המכיל "הוראות יישום נוספות של צו החוק מיום 23 בפברואר 2020, מס' 6, המכיל צעדים דחופים לגבי
בלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19, החל בכל השטח הלאומי", שפורסם בכתב העת הרשמי מס' 55 מיום 4 במרץ 2020;
6) הצו הנשיאותי של מועצת השרים מיום 8 במרץ 2020, ופורסם בכתב העת הרשמי באותו תאריך, המכיל "הוראות יישום נוספות של צו החקיקה מיום 23 בפברואר 2020, מס' 6, המכיל אמצעים דחופים בעניין בלימה ו ניהול מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19";
7) הצו הנשיאותי של מועצת השרים, שניתן ב-9 במרץ 2020, ופורסם בכתב העת הרשמי, גם באותו תאריך, ובו "הוראות יישום נוספות של צו החקיקה מיום 23, מס' 2020, המכילות דחוף אמצעים בנוגע לבלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-6, החל בכל השטח הלאומי", שפורסמו גם הם באותו תאריך בכתב העת הרשמי, אליו הורחבו ההגבלות שנקבעו בצו מיום 19 במרץ 8, כמפורט בסעיף 2020 לאותו דבר: "על מנת להילחם ולהכיל את התפשטות נגיף COVID-1, האמצעים האמורים באמנות. 19 לצו של נשיא מועצת השרים מיום 1 במרץ 8 מורחבים לכל השטח הלאומי";
8) לבסוף, הצו הנשיאותי של מועצת השרים, שניתן ב-11 במרץ 2020, ופורסם בכתב העת הרשמי באותו תאריך, ובו, "הוראות יישום נוספות של צו החקיקה מיום 23 בפברואר 2020, מס' 6, המכילות אמצעים דחופים לבלימה וניהול של מצב החירום האפידמיולוגי מ-COVID-19, החל בכל השטח הלאומי".
מטבע הדברים, התערבויות חדשות אינן נכללות, אך מה שננתח בקרוב יישאר כנראה תקף ללא קשר.
הגבלת נסיעות.
צו ראש הממשלה מיום 8 במרץ 2020 הוא שהכניס את הכללים הראשונים, ולאחר מכן הורחבו לכל השטח הלאומי, על ידי צו ראש הממשלה של למחרת, בתוקף עד 3 באפריל 2020, ושונה עוד יותר על ידי זה של 11 במרץ 2020 ( תקף גם עד 3 באפריל 2020), שמטרתו לאסור כל תנועה של אנשים טבעיים הנכנסים ויוצאים מכל שטחי חצי האי (כולל איים), וכן בתוכם: איסור מוחלט על מי שנכפה על הסגר או נגועים על ידי וירוס , מספקים חריגים למי שצריך לנסוע עקב צרכי עבודה מוכחים, מצבי הכרח o סיבות בריאותיות.
כמו גם השעיה או הגבלה מהותית (באמצעות אמצעים ספציפיים) של כל הפעילויות שעלולות להוביל להתכנסות של אנשים, כגון לטובת התפשטות הנגיף המדובר.
כעת, לנוכח ההתערבויות הפולשניות בעליל, מה שעורר תדהמה רבה ומספר ביקורות הוא השימוש בכלי האישור העצמי, כדי להוכיח, על ידי מי שצריך לעצור מחוץ לביתם, שהם יכולים לעשות זאת כפי שהם. "סולחו" מאחד המקרים המפורטים לעיל.
למה כל זה? בעצם, יש את העובדה שהצהרה עצמית, בינתיים, תנחה את הידע המדויק על הנתונים הרגולטוריים שבתוכם נעים ועבורם הוא נדרש.
למרות שבמערכת שלנו, כמו באחרות, חל העיקרון לפיו אי ידיעת החוק אינה הצדקה, יהיה זה אוטופי לחשוב שכל אחד יכול להיות מיודע היטב על הכללים ובעיקר על פרשנותם הנכונה.
שנית, ניקוי כל מוסר וצביעות כוזבים, הצהרה עצמית תניח כנות מצד האדם שיוצר אותה, אבל המציאות הרגילה אותנו לא פעם להיפך.
תארו לעצמכם אם, כדי לבוא לידי ביטוי, מרכיבים כמו התחושה של הכרח להישאר בבית, אולי לא לראות חבר, קרוב משפחה, חבר, או לא להיות מסוגל לעשות מה, עד כמה שעות לפני כן, זה נעשה כרגיל. זה בסיכון לא רק של מי שיוצא מהבית ללא סיבה מוצדקת, אלא גם של מי שבא איתו במגע, מה שמגביר את הסיכון להדבקה הדדית, שכן, אולי, אפשר להידבק גם מבלי לדעת זאת.
עם הרצון כתוצאה מכך לחפש א טריק פרשני, או, יותר פשוט, "לסכן את זה", במקום לספק את מה שהאינסטינקט של האדם עצמו, באותו רגע, דוחף אדם לעשות.
הטפסים שהוכנו על ידי משרד הפנים, וניתנים להורדה מהאינטרנט, אך גם שונים אחרים, באמצעותם ניתן להצהיר בעצמו על תנועתו וההצדקה ה"מתרצת" הנלווית לכך, מכילים התייחסות מפורשת להפרות שנקבעו ע"י. חוק, במקרה של "הצהרות כוזבות לעובד ציבור" (סעיף 76 צו נשיאותי 445/2000 וסעיף 495 לחוק הפלילי), אשר במקרה זה ניתן להוסיף שני פשעים נוספים. , דהיינו זה של "אי קיום הוראות הרשות" (סעיף 650) וזו הנוגעת ל"עבירות אשמה נגד בריאות הציבור" (סעיף 452 כ"פ), המעמיד לדין כל התנהגות שיש בה כדי להוות סכנה לקהילה. .
ובכן, בואו נבדוק, ספציפית, מה נמצא בסיכון.
הצהרות כוזבות בפני עובד ציבור
במקרה הקונקרטי מדובר באותן הצהרות שבין אם ניתנות בעל פה ובין אם מדווחות בטופס הנייר שיש למסור למפעיל המשטרתי במחסום אפשרי, הן למעשה מופרכות, כלומר אינן אמת.
פשע זה מסופק לשניהם באמנות. 76 לצו הנשיאותי נ. 445/2000, המתייחס לפשעי זיוף, אף שבוצעו נגד עובדי ציבור, ועונשם לפי חוק העונשין והחוקים המיוחדים, ואמנות. קוד פלילי 495 (ויתרה מכך, ישנה התייחסות מפורשת הן בטופס להורדה מאתר משרד הפנים והן ברוב אלו המצויים ברשת), לפיה: "המצהיר או מאשר כוזב לעובד הציבור, במסמך ציבורי. , זהות או מעמד או תכונות אחרות של אדם משלו או של זולתו נענשים במאסר של עד שלוש שנים.
כל מי שעושה את המעשה באמירה המיועדת לשכפול במסמך ציבורי, צפוי לאותו עונש. מאסר לא פחות משנה: 1) במקרה של הצהרות במסמכי מצב אזרחי; 2) אם ההצהרה הכוזבת על זהותו, מעמדו או תכונותיו האישיות נעשית על ידי נאשם לרשות השיפוטית, או כתוצאה מההצהרה הכוזבת נרשמה במרשם הפלילי החלטה פלילית בשם בדוי.
העונש מופחת אם מי שמסר את ההצהרה הכוזבת התכוון להשיג, עבור עצמו או עבור אחרים, הנפקת אישורים או הרשאות מנהליות בשם בדוי, או עם מידע כוזב אחר".
כעת, כבר נאמרו גבולות השימוש במוסד ההצהרה העצמית. ברמה הטכנית, העונש המקסימלי, אם תקראו היטב את החוק, הוא בהחלט כזה שישמש כגורם מרתיע, אם כי עם טקס חלופי ואולי, יישום של נסיבות מקלות, ניתן בקלות להחזיר אותו ל- גבול שנקבע להשעיה של מאסר על תנאי.
דיון שיותר מכך מתייחס לעונש המינימלי, שיכול להיות קטן מאוד.
בין היבטי ההרתעה הוא אפשרות לעצור את המצהיר הכוזב, אם ייתפס על חםא (גם אם צו ראש הממשלה קובע אפשרות לבצע בדיקות גם לאחר הגשת ההצהרות), ו/או להפעיל אמצעי זהירות אישיים. בהחלט, בפועל, לגיטימי לשאול, אם זר נעצר, או, במיוחד בתחנות ושדות תעופה, מתבקש למלא את טופס ההצהרה העצמית, כיצד ניתן להתגבר על מכשול זה באופן מיידי, בהתחשב בכך, אם בורות של החוק אינו מתרץ, חוסר ההבנה של מסמכים על ידי אנשים שאינם דוברי איטלקית מהווה בהחלט בעיה רצינית.
ממש כאילו, למעשה, יורה על מעצרם של מי שנתפס בעת ביצוע פשע. אמצעי אולי נחוץ, במקרה הספציפי הזה, לאור חומרת המצב.
ניתן לזהות השערה פלילית נוספת, מתחרה או חלופה לזו שהוזכרה קודם לכן, בזו המופיעה באמנות. 483 c.p., לפיו: מי שמאשר כוזב בפני עובד ציבור, במסמך ציבורי, עובדות שהמסמך נועד להוכיח את אמיתותן, דינו בעונש של עד שנתיים מאסר. אם מדובר בעדויות כוזבות במסמכי מצב אזרחי, המאסר לא יכול להיות פחות משלושה חודשים. פשע קל, שלא צפויים לו מעצר או מעצר או אמצעי זהירות אישיים.
גם על כך, ככל הנראה עונשים קלים מאוד, במיוחד אם יוטלו בעקבות טקסים חלופיים ו/או החלת נסיבות מקלות.
אי עמידה בהוראות הרשות
סעיף 4 לצו ראש הממשלה מיום 8 במרץ קובע, בפסקה II:
"אלא אם העובדה מהווה פשע חמור יותר, אי עמידה בהתחייבויות המפורטות בצו זה נענשת בהתאם לסעיף 650 לחוק העונשין, כפי שנקבע באמנות. 3, פסקה 4, לצו החקיקה מיום 23 בפברואר 2020, נ. 6".
ובכן, במקרה של חירום נגיף הקורונה, פשע זה עלול להתרחש כאשר הופרו הוראות אחת או יותר של המערכת הרגולטורית שהוזכרה בהקדמה. למשל, אם הייתם נתפסים מחוץ לבית ללא סיבה מוצדקת, בין אלו שנקבעו בעילות ההחרגה של איסור הנסיעה.
עבירה זו, הנשקפת על ידי האמנות. 650 לחוק העונשין, קובע כי:
"מי שאינו מקיים הוראה שניתנה על ידי הרשות כדין מטעמי צדק או ביטחון הציבור, או סדר ציבורי או היגיינה, נענש, אם אין בעובדה בגדר עבירה חמורה יותר, במעצר עד שלושה חודשים. עם קנס של עד מאתיים ושש יורו".
מדובר בעבירה של עוון. העונש הוא ממש קטן ובהחלט יכול להיות מוערך, במאזן היפותטי של סיכונים, על ידי זהירים יותר.
עבירה זו, למעשה, קובעת עונש מאסר של עד שלושה חודשים (ולכן, במינימום, זה יכול להיות אפילו 5 ימים בלבד) או קנס של עד 206 אירו: ההליך הפלילי הנובע ממנו עלול להסתיים בקלות בגזירה פלילית של הרשעה ("מופחתת" לעונש כספי פשוט) או, לבקשת הנאשם, (גם בעקבות התנגדותו להוראה הנזכרת לעיל, דהיינו גזר הדין הפלילי של ההרשעה) עם בקשת ביטול (המורכבת בתשלום של סכום כסף השווה, במקרה זה, למחצית מהמקסימום הצפוי) וכתוצאה מכך הכחדה של הפשע.
לגביה, בין היתר, חלים אותם שיקולים שנעשו לגבי הפשע שהוזכר בפסקה הקודמת: במקרה הגרוע ביותר, כלומר באמצעות טקס חלופי, בהחלט ניתן להגביל את העונש לסכומים זניחים באמת.
העובדה שניתן לבצע את הבקרה גם לאחר מכן היא מביכה: בהתחשב בבעיות עתיקות יומין הפוקדות את המינהלים הציבוריים, סביר לפקפק אם הבדיקות הללו אכן יתבצעו, בעתיד שטרם יוגדר.
עם המסקנה הברורה שככל שהבדיקות הללו יתבצעו מאוחר יותר, כך יתחיל לרוץ יותר, בינתיים, הזמן הדרוש לקביעת פשע שבוצע.
הוראה זו חלה באופן טבעי גם על מנהלי פעילויות שלגביהן נקבעו אמצעים מסוימים, שלמעשה אינם מכובדים,
בין הפשעים החמורים ביותר שניתן להעלות על הדעת, אליהם מתייחס החוק הנדון, עולה כי "התנגדות לפקיד ציבור", צפוי על ידי האמנות. 337 לחוק הפלילי (כאשר, למשל, הנושא התורן, כדי להימלט מהמחאה, מתנגד למשטרה), או, בדיוק, לזה שמוזכר באמנות. 452 c.p. אשר יידונו בהמשך.
לראשון שבהם, שהמאמר שלו קורא
מי שמשתמש באלימות או באיומים כדי להתנגד לעובד ציבור או לממונה על שירות ציבורי, תוך ביצוע מעשה תפקיד או שירות, או למי שלפי בקשה מסייע לו, דינו מאסר משש. עד חמישה חודשים. שנים
העונש הצפוי הוא, לכל היותר, גבוה למדי, ובמקרה (הסביר) של עבירה בוטה, מעצר מותר, כמו גם, ללא קשר, הפעלת אמצעי זהירות אישיים.
פשעים רשלניים נגד בריאות הציבור
היכן, כדי להישאר במקרה הקונקרטי של נגיף הקורונה, האדם שנתפס מחוץ לבית נמצא נגוע, או אולי הוא נדרש להישאר בבית למה שנקרא. בהסגר, הפשע שניתן להאשים אותו גם הוא זה המוזכר באמנות. סעיף 452 לחוק הפלילי, המעניש שורה של התנהגות, שבוצעה באשמה (כלומר באי-כשירות, בחוסר זהירות או ברשלנות), שיש בהן כדי לסכן את בריאות הציבור, שבגינן האפשרות להמשיך במעצר באופן בוטה, מעצרו של החשוד. צפויה פשיעה והפעלת אמצעי זהירות אישיים, ביניהם, התייחסות מפורשת לסיבת מגיפה, בהינתן התייחסות מפורשת לאמנות. 438 של אותו חוק עונשין:
"כל מי שמבצע, ברשלנות, אחד מהמעשים שנקבעו בתקנון 438 e 439 נענש:
1) מאסר של שלוש עד שתים עשרה שנים, במקרים שההוראות האמורות קובעות לגביהם עונש מוות;
2) עם מאסר בין שנה לחמש שנים, במקרים שלגביהם הם מקימים אתמאסר עולם;
3) עם מאסר של שישה חודשים עד שלוש שנים, במקרה של המאמר 439 קובע את עונש המאסר.
כאשר כל אחת מהעובדות המפורטות בכתבות בוצעה ברשלנות 440, 441, 442, 443, 444 e 445 העונשים שנקבעו בו מופחתים בשליש עד שישית מוחלים".
עתה, בעוד שבמאמר זה, כאמור, צפויה פעולתו של הפושע כאשמה, כפי שכבר צוין, שעונשה, יתר על כן, אינו מחייב יצירת אשמה. סכנה קונקרטית עבור בריאות הציבור, די בכך שהנזק לאחר יכול לנבוע מהתנהגות שיש לה כשלעצמה את היכולת ה"פשוטה" לייצר אותו, ההוראה האמורה באמנות. 438 לחוק הפלילי, לעומת זאת, נוגע למקרה שבו מישהו, מרצון, לגרום למגיפה. השערה שאנו מקווים שתהיה שיורית, אך גם ראויה להתייחסות, שגם תובא לידיעתו של מישהו עם כוונת זדון. הכלל הנזכר קובע זאת
"כל מי שגורם אמגפה דרך דיפוזיה של חיידקים פתוגניים נענש עםמאסר עולם".
זהו המקרה הפלילי החמור ביותר, אשר לגביו צפויה חובת מעצר בעוולה והפעלת אמצעי זהירות אישיים, תוך הוראתמאסר עולם כעונש היחיד.
כמה עצות "מצילות חיים".
להוציא, מטבע הדברים, את ההשערות שבהן ישחובה להסגר או שנמצאו נגועים בגינם יש חובה להישאר בבית, לכל שאר המקרים, העצה היא, קודם כל, ל לא לצאת מהבית: אם עליך לעשות זאת, "תיפול בחזרה" לאחת מהסיבות המפורטות לעיל, והביא איתך את כל המסמכים האפשריים המאשרים את הסיבה המצדיקה.
אם היו עוצרים אותך (אפילו ברגל), בדרכך לעבודה, כדאי יהיה להחזיק איתך עותק של חוזה העבודה, או כל מסמך אחר שיכול להוכיח את אמיתות ההצהרה.
אם אתם מתכוונים לבצע פעילות ספורטיבית בחוץ (שאינה אסורה), הביאו עמכם עותק של הצו מיום 8 במרץ 2020, כאשר אפשרות זו מסופקת במפורש, כל עוד אתם נוקטים באמצעי זהירות מסוימים (אם לבד, כלום ; אם נמצאים בחברה, למשל, שמרו על מרחק של לפחות מטר אחד מהשני). זאת משום שלא בטוח שמי שאמור היה לבצע את הבדיקה היה קורא בתורו, שורה אחר שורה, את ההפקה הרגולטורית המהותית בנושא, שהתרחשה בפרק זמן כה קצר.
עם ראיית הנולד, בבירור, של להיות ולהיראות אמין: לטעון שאתה צריך ללכת לטפס על הר במרחק עשרות קילומטרים מהבית שלך בהחלט לא הגיוני ובוודאי לא יהיה הולם.
זה גם אם היית צריך ללכת לבית המרקחת או להביא מחיה לקרוב משפחה חולה.
בתקופה זו, יש צורך לאזן בין אינטרסים, להתחמש בהרבה שכל ישר.
לכן, תחבולות או תחבולות מכל סוג שהוא אינן מותרות, שנועדו לעקוף את הכללים שאולי מאוחר, וכנראה ישולבו עוד יותר, הוצאו בכל מקרה כדי לנסות להיחלץ ממצב חירום גדול באמת.
הערה אחרונה: כדי למנוע אי הבנות, לאור הבלבול גם בנקודה זו, מומלץ להביא עמכם עותק אחד או יותר של טופס ההצהרה העצמית, למקרה, למשל, הייתם נתונים לו. כמה פעמים במהלך אותו היום (דמיינו לעצמכם דוגמה של מישהו שיוצא לעבודה בבוקר, נעצר לבדיקה, וחוזר הביתה בערב, סובל שוב מאותו גורל.
לזכור שמה שחשוב זה מה שנאמר בו.
נושאים האחראים על הניטור
דווקא לגבי הנושאים המופקדים על הבקרה, צו ראש הממשלה מיום 8 במרץ 2020 מזהה אותם במחוזות המוסמכים מבחינה טריטוריאלית, עליהם הוא מטיל את המשימה הספציפית להבטיח עמידה במגבלות ובכללים שנקבעו בו, אשר יוכלו לעשות שימוש בכוחות משטרה, כבאים וכוחות מזוינים (בעוד שבכל הנוגע למעקב אחר התקדמות הבידוד בבית, כמו גם מיפוי והתפשטות הנגיף, הצו מזהה עובדי בריאות). ובכן, גם כאן סביר להניח שבהתחשב בקושי שבו, גם במצב רגיל, נושאים אלו נקראים לפעול, לא סביר שהשליטה תהיה נרחבת או, לפחות, יעילה במידה מספקת. במיוחד אז, כאשר מתווסף לכך המרד הנרחב בבתי כלא איטלקיים רבים, אשר בהחלט יסיט הרבה אנרגיה מכוחות המדינה הללו, שכבר הודגשו במידה רבה.
בקיצור, אנחנו משלמים את המחיר, בכל הרמות, של מדיניות שמזה זמן מה התעללה במדינה היפה בעולם: זה יכול להיות רק תלוי, שוב, העם האיטלקי, שתמיד התכנס בזמנים של קושי, כשהוא מציג או מגלה מחדש כישרונות גדולים, להתנגד ולהחיות את מזלה של האומה שלו..
