מלחמה גרעינית: זה אולי יפתיע אותך, אבל החוק קובע ש... (הסימולציה על רומא)

(של מרקו ולריו ורני)
16/01/23

עובדה ידועה היא שהפדרציה הרוסית חששה משימוש בנשק גרעיני מספר פעמים - לאחרונה לפני מספר ימים, בסכסוך בו היא מתנהלת נגד אוקראינה.

כשם שידוע גם כי הנ"ל, בתורו, שלח חזרה למדינות המערב - ארה"ב בראש ובראשונה, אבל גם בריטניה הגדולה -, כמו גם לזלנסקי עצמו, העובדה שהפעיל את השימוש בו, פחות או יותר סמוי. מבלי להתייחס, לעומת זאת, למה שהוכרז, גם לאחרונה, על ידי סיאול, לגבי האפשרות לבצע תרגילים משותפים דווקא עם ארצות הברית, במטרה לעמת את האיומים ההולכים וגוברים מצד צפון קוריאה.

בלי קשר ל"מי התגרה במי", במקרה הראשון, ובניכוי הניתוח של מה שנקרא הרתעה גרעינית, שממנה נובעת לא פעם הדינמיקה הזו, השאלה העולה היא האם מבחינת המשפט הבינלאומי וליתר דיוק מבחינת המשפט ההומניטארי הבינלאומי, השימוש בנשק גרעיני הוא חוקי או לא.

למרבה הצער, התשובה עשויה להפתיע אותך...

השימוש בנשק גרעיני: תמיד אחד שאלה עצבנית

באופן כללי, הלגיטימיות או אחרת של השימוש בנשק גרעיני הייתה נושא לוויכוח מאז סוף מלחמת העולם השנייה, לאחר הרס הירושימה ונגסאקי על ידי ארצות הברית ( 24 בינואר 1946 אימצה עצרת האומות המאוחדות בלונדון את ההחלטה ההיסטורית הראשונה שלה בשיטת הקונצנזוס - בשם UNGA Res 1(I) - שהקימה ועדה של מועצת הביטחון של האו"ם כדי להבטיח "חיסול מארסנלים לאומיים של נשק אטומי וכל נשק אחר הניתנים להתאמה להשמדה המונית"), אבל, עד היום, עדיין לא מצא תשובה ודאית ומוחלטת.

למעשה, בין משפטנים, מצד אחד, יש הטוענים כי מדובר בנשק חסר אבחנה שיגרום סבל מיותר, אשר השפעותיו יגרמו בסופו של דבר גם למדינות שאינן משתתפות בסכסוך, ולכן בניגוד לעקרון הניטרליות; ומי, לעומת זאת, מעלה תיאוריה השימוש האפשרי בהם, בהתאם הן לעקרון אי ההפליה והן לעקרון הנייטרליות והאיסור על גרימת סבל מיותר, שכן, כפי שקורה בדרך כלל, התאמת נשק לעקרונות האמורים. יש להעריך ביחס לחשיבות המטרה הצבאית ולקריטריונים של נחיצות ומידתיות.

חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק

בנקודה זו, התערב בית הדין הבינלאומי לצדק, באמצעות חוות דעתו המייעצת שפורסמה ב-1996, בעקבות שאלה שהציבה העצרת הכללית של האומות המאוחדות האם "האיום או השימוש בנשק גרעיני בשום פנים ואופן מותרים על פי החוק הבינלאומי".

ובכן, האמור לעיל, לאחר שהצהיר כי במשפט הבינלאומי, אין איסורים מפורשים או אישורים לשימוש בנשק גרעיני וכי על כל פנייה אליהם יש מגבלות של רק עד בלום (כנדרש על פי מגילת האומות המאוחדות) ושל ה ius בבלו (כלומר, המשפט ההומניטארי הבינלאומי), הוא הסיק, בנקודה זו, כי "האיום או השימוש בנשק גרעיני יהיו בדרך כלל מנוגדים לכללי המשפט הבינלאומי החלים על סכסוכים מזוינים, ובפרט, לעקרונות וכללי המשפט ההומניטרי.. אף על פי כן, בית המשפט, לאחר ששקל את המשפט הבינלאומי העדכני, כמו גם את המרכיבים העובדתיים שבידיו, אינו מסוגל לקבוע באופן סופי אם האיום או השימוש בנשק גרעיני יכולים להיחשב לגיטימיים או לא לגיטימיים במקרה קיצוני של הגנה עצמית, שבה הישרדותה האפקטיבית של מדינה הייתה על כף המאזניים".

אם מחד גיסא, אפוא, אישר בית המשפט את האיסור הכללי של השימוש, ולפני כן, אפילו האיום ה"פשוט" של שימוש בנשק גרעיני, מנגד, הוא לא שלל לחלוטין את אי החוקיות של תרחיש כזה, ובכך משאיר מסוכן וולנוס במובן זה.

לא כי - שימו לב - חוות הדעת "de qua" יכולה להיחשב מחייבת, עבור המדינות, אבל היא בהחלט בסיס משפטי לתמיכה לא מדרגה שנייה לכל מי שרוצה להצדיק, ברמת המשפט הבינלאומי, את פעולתו במובן זה (מצד שני, החלטות האומות המאוחדות אינן מחייבות באותה מידה, שאחת מהן הוזכרה לעיל, ב נושא).

יותר אומץ יכול היה להיות - והיה צריך להיות - אבל, כנראה, דינמיקה אחרת הכבידה על הדעה המדוברת.

האמנה לאיסור נשק גרעיני משנת 2017

ב-22 בינואר 2021, האמנה בדבר איסור נשק גרעיני נכנס לתוקף, הודות להעברת חמישים האישורים שנקבעו בו.1 אשר, בהתבסס בדיוק על העקרונות והכללים של נורמות הומניטריות בינלאומיות, אישרה, במיוחד, את העיקרון שזכותם של המשתתפים בסכסוך מזוין לבחור שיטות לחימה אינה בלתי מוגבלת, כמו גם הכלל וכל חימוש חייב להיות. מסוגל להבחין בין אזרחים ללוחמים, ואיסור על שימוש בנשק שעלול לגרום לפציעה מיותרת או סבל מיותר.

בפרט, השימוש והאיום בנשק גרעיני אסורים במפורש באמנות. 1, סעיף. 1, מואר. ד), וזאת גם במקרה של תגמול, שכן על המדינות החברות חלה חובה לעולם לא לנקוט בנשק אטומי ("לעולם לא בשום מצב").

אולם הוראות אמנה זו הן בעלות אופי קונבנציונלי גרידא ולכן, כרגע, תקפות רק עבור המדינות שחתמו עליו: בהחלט ניתן לראות בכך צעד חשוב קדימה, גם על בסיס מה שאישר בית הדין הבינלאומי בחוות הדעת הנזכרת לעיל, גם לגבי החובה להמשיך בתום לב ולסיים משא ומתן שיוביל לפירוק נשק גרעיני עולמי תחת קפדנות ובקרה בינלאומית יעילה.

מהו כוח ההרס של נשק גרעיני?

בהיגיון כללי, גם בעל אופי מדיני וגם צבאי, יש צורך, בימינו, לזכור את ההבחנה בין נשק גרעיני "טקטי" לנשק גרעיני "אסטרטגי".

הראשון (TNW), הנקרא גם נשק גרעיני לא אסטרטגי (NSNW), תוכננו לשימוש בשדה קרב במצבים צבאיים, בעיקר עם כוחות ידידותיים בסמיכות ואולי גם מעל שטח ידידותי במחלוקת, במטרה, אולי, להשמיד טור של טנקים או, אם נעשה בהם שימוש בים, קבוצה ימית.

השניים (SNW) מיועדים לשימוש במטרות לרוב בשטחים מיושבים המרוחקים משדה הקרב כחלק מתוכנית אסטרטגית, כגון בסיסים צבאיים, מרכזי פיקוד צבאיים, תעשיות נשק, תחבורה ותשתיות אנרגיה ואזורים מאוכלסים בצפיפות כגון ערים ועיירות, שלעתים קרובות מכילות מטרות כאלה.

הם (בדרך כלל) שונים באופן משמעותי הן בטווח הפעולה (רכס), הן עבור פוטנציאל נפץ (תשואה), שניהם עבור נשורת (כלומר הנשורת של חומר רדיואקטיבי בעקבות פיצוץ).

הסימולציה על רומא

לפני שנתיים, תוכנית המדע והאבטחה הגלובלית (SGS) של אוניברסיטת פרינסטון האמריקאית העלתה השערה של תרחיש תלת-שלבי בשם "תוכנית A", שאמצעי תקשורת אמריקאים שונים מציעים מחדש לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה.2: ההדמיה ביקשה לקבוע כיצד ניתן ליזום סכסוך כזה, היכן ניתן לפרוס כלי נשק ועד כמה יכול להיות ההרס.

ובכן, לפי הסימולציה, אם אפילו "יריית אזהרה" אחת תישלח מרוסיה לכל בסיס צבאי של נאט"ו או ארה"ב, 90 מיליון בני אדם היו מתים או נפצעים קשה בתוך שעות.

האמור (הסימולציה) גם חילק את הסכסוך לשלושה שלבים:

  • לה פרימה היא תראה את רוסיה מנסה להרוס בסיסי נאט"ו ברחבי אירופה באמצעות שימוש ב-300 נשק גרעיני. בשלב זה הברית האטלנטית תגיב עם 180 כלי נשק גרעיניים משלה, עם 2,6 מיליון הרוגים בשלוש השעות הראשונות;

  • השלב הבא,"תוכנית כוח נגד", יראה את רוב הכוחות הצבאיים של אירופה מושמדים. ארצות הברית תיאלץ אז לשלוח 600 טילים נגד רוסיה ולגרום לפי הערכות ל-3,4 מיליון הרוגים תוך 45 דקות בלבד;

  • לבסוף, השלב השלישי, "תוכנית נגד ערך", עם 30 הערים המאוכלסות ביותר ומרכזים כלכליים שיושפעו מחמישה עד עשרה ראשי נפץ כל אחד. בשלב זה מספר ההרוגים יעלה תוך 45 דקות ל-85,3 מיליון הרוגים.

סימולציה נוספת, שבוצעה באמצעות "נוקאפ"3, אתר שמאפשר לך לשחזר את ההשלכות של פצצה גרעינית טקטית, הוכיח כי, לדמיין את הקולוסיאום ברומא כנקודת השפעה, ופוטנציאל של 50 קילוטון, יהיו למעלה ממאה ותשעה אלף הרוגים ולמעלה ממאתיים חמישים ושישה אלף פצועים. נזק קל, זכוכית שבורה ונזקים קלים, יגיעו עד לעיר הוותיקן. בשטח תחילה יהיו כוויות מדרגה שלישית ולפני כן הרס בינוני וטוטאלי.

לאחר פגיעת הפצצה הגרעינית הטקטית, יעלה ענן רעיל, שעם רוח צפון מזרחית היפותטית מרומא, יגרום לו לפגוע בכל החלק המרכזי של איטליה, עד הים.

השלכות הרות אסון, אפוא, הן במקרה הראשון והן במקרה השני, שבו כאמור, עלתה גם השערה לשימוש בנשק גרעיני טקטי.

ברור אפוא כי מותר או לא מותר על פי הדין, מה יתרה מכך לעתים קרובות נוטה לפרשנויות מסוכנות של נוחותלפיכך, מדובר בהסתמכות על השכל הישר והקור של מי שמחליט, שכן אפילו התפיסה ה"פשוטה" מצד מישהו, שמדינה משלו עלולה להיות ממש בסכנת הישרדות יכולה, כאמור, להוביל לתוצאות חמורות למדי.

3https://tg24.sky.it/mondo/2022/10/08/armi-nucleari-tattiche-cosa-sono-ef...

תמונות: RAI / google maps / הצי האמריקאי / Skytg24