השימוש ב- APRs (כלי טיס בעלי טייס מרחוק, מה שמכונה מל"טים) גדל והולך וגם בצבא (ראה, בעניין זה, מה שכבר נכתב), גם באזרחי (מצד שני, שני האזורים הולכים לעתים קרובות "יד ביד", כמו בענפים אחרים) והמספרים הם כבר גבוהים אם ניקח בחשבון שבשנת 2015, בכל העולם, הם חרשו את השמיים כמיליון רובוטים בלתי מאוישים.
אם מצד אחד הם נמצאו מועילים בגזרות השונות ביותר (מזו של "הבילוי" הפשוטה ועד למורכבת והחשובה יותר של בקרה טריטוריאלית, עם ניתוח הסיכון למפולות או שיטפונות, של אימות אדמה לאור הבנייה העתידית, הניגוד לבנייה בלתי חוקית, עזרה ראשונה או, שוב, זו של התערבות במקרי חירום ו / או אסונות טבע - ראו, לבסוף, - רעידת האדמה האחרונה שהייתה מעורבת במקומות מסוימים במרכז איטליה ) ועם התפתחותם התחומים והפעילויות שבהם ניתן להשתמש באמורים בהצלחה הולכים וגדלים, במיוחד בגלל החיסכון הגדול בעלויות (אם משווים לרכבים אחרים הנמצאים כיום בשימוש), לעומת זאת, ברור שזה ברור יש צורך יותר ויותר בחקיקה אשר, בראש ובראשונה ברמה האירופית הם מסדירים את השימוש בהם.
ישנם כבר כמה, למעשה, המקרים המוקלטים של "כמעט תאונות" בהתנגשויות שנוגעו רק בין אפריל לכלי טיס מסחריים (בבריטניה בלבד, בשנה שעברה נראה שכבר היו שבעה מקרים של אי התנגשות של "קטגוריה A", החמורה ביותר) או של התנגשויות אמיתיות שלמרבה המזל לא הביאו לתוצאות קטלניות (זכור את זה מה- 17 באפריל 2015, אז היה מטוס A320 הבריטי איירווייס שהגיע מג'נבה עם 137 נוסעים ואנשי צוות על הסיפון, בזמן שהוא נחת בשדה התעופה הית'רו, בלונדון, הוא נפגע על ידי מל"ט, או זה, האחרון יותר - אוגוסט השנה - שהיה מעורב, גם הוא בבריטניה, מטוס של חברת Flybe שנחת בניוקוי בקורנוול, הגיע משדה התעופה של סטנסטד בלונדון עם 62 נוסעים על סיפונה).
כמובן: הבעיה היא לא רק של בטיחות, אלא גם (ובמובנים מסוימים, כתוצאה מכך) של הייצור התעשייתי, ובוודאי ברמת המדינות הבודדות, ישנם כבר רמזים (ביישנים) לתקנות ייעודיות, אך כמובן שהם עדיין "צעירים" "ומקוטע (ולא אחיד זה מזה) ויש להם את המשימה הקשה להתנהל מאחורי טכנולוגיה (זו של מטוסים טייסים מרחוק, למעשה) בפיתוח מתמשך, עם כל היתרונות והחסרונות הבאים.
מכאן הצורך שבמישור אירופי נגיע עד מהרה לחקיקת מערכות שיכולה לכלול ולהתייחס לאמור לעיל (התקנות הלאומיות) ולהפוך אותם להומוגניים, כפי שקראו גם באתר EASA1 (סוכנות לבטיחות תעופה אירופאית) גוף האירופי קרא למלא תפקיד מפתח בעריכת א גוף חקיקה על-לאומית המסוגלת להסדיר את המגזר העדין הזה: "מטוסים לא מאוישים (יש אנשים שקוראים להם 'מל"טים' אזרחיים) משתמשים יותר ויותר באירופה, אך תחת מסגרת רגולטורית מקוטעת. חלים כללי בטיחות לאומיים בסיסיים, אך הכללים שונים בכל האיחוד האירופי ומספר אמצעי הגנה מרכזיים אינם מטופלים באופן קוהרנטי".
נכון לעכשיו טרם הושג טקסט מוחלט, להפך, נראה שהוא רחוק מלהיות מושלם, כפי שניתן לראות מהחלטת 28 באוקטובר 2015 (2014/2243 (INI)) של הפרלמנט האירופי "על שימוש בטוח במערכות כלי טיס עם טייס מרחוק (RPAS), המכונה בדרך כלל כלי רכב אוויריים בלתי מאוישים (מל"טים) בתחום התעופה האזרחית.", היכן שצוין, לאחר שהבחין בהתפתחות המהירה של השוק הטמון ב"המל"טים", שנוצר במקור למטרות צבאיות (ראה לעיל חוסר הרמוניה מוחלטת של החוקים הלאומיים של מדינות אירופה הבודדות שכבר בעתיד המיידי עלול לסכן ברצינות את הצמיחה של האמור (השוק) ואת התחרותיות היחסית בקנה מידה עולמי (שם ארצות הברית, סין, אוסטרליה או רק ישראל נמצאות בחזית).2.
נכון לעכשיו, קיימות הנחיות לחקר גופים אירופיים אשר התוארו בוועידת ריגה מיום 6 במרץ 2015, שאורגנה על ידי משרד התחבורה של לטביה בשיתוף עם הנציבות האירופית, בנושא "מערכות טיסה מנוסות מרחוק" (מערכות טייס שנבחרו מרחוק).
בהזדמנות זו הוגדרו, למעשה, כמה עקרונות שמטרתם להסדיר את פיתוחן של טכנולוגיות עבור אפריל אפריל, להבטיח את אבטחת המערכות הללו ולהבטיח את ההגנה על הזכויות, בפרט את ההגנה על נתונים אישיים, עם התחייבות ליישם עד 2016.
בפרט, בהצהרה היחסית, שאומצה לאחר הפגישה, הם התבססו 5 יעדים בסיסייםלפיו:
א) יש לראות באפריליות כסוג חדש של כלי טיס, עם כללים מידתיים המבוססים על הסיכון הנובע מכל פעולה ("יש להתייחס למזל"טים כאל סוגים חדשים של מטוסים עם כללים מידתיים המבוססים על הסיכון של כל פעולה") ועל אספקת טכנולוגיות קשורות להבטיח רמות בטיחות השוות לאלה החזויות בתחום התעופה האזרחית;
ב) יש לפתח באופן מיידי כללים אירופיים לבטיחות מערכות טייס מרחוק.יש לפתח כעת את כללי האיחוד האירופי למתן אספקה בטוחה של שירותי מזלט").
בחסות הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA), יש להכניס באופן ספציפי אמצעי בטיחות הרמוניים ברמה האירופית ("...הדרישות המהותיות צריכות להיות הרמוניה ברמה הגלובלית "), שיוגש להתייעצות ציבורית;
ג) יש לפתח טכנולוגיות תקנים כדי לאפשר שילוב מלא של ה- APR במרחב האווירי ("יש לפתח טכנולוגיות ותקנים לשילוב מלא של מל"טים במרחב האווירי האירופי");
ד) בהתחשב בכמות העצומה של נתונים אישיים שניתן לאסוף דרכם, יהיה צורך ברשויות הלאומיות והאירופיות המופקדות על זה לפתח הנחיות ולאמץ נהלים להבטחת קיום כללי הגנת המידע, לאור העובדה כי יש לקבל את הקבלה על ידי הציבור כמפתח להתפתחות השירותים הניתנים לביצוע עם ה- APR ("הסכמה ציבורית היא המפתח לצמיחה של שירותי מזלט"):
ה) מכיוון שמפעיל ה- APR אחראי לשימושו ("מפעיל המל"ט אחראי על השימוש בו"), יהיה צורך להכניס כללים הקובעים חובה לזהות את הטייס או המפעיל של ה- APR (למשל באמצעות אימוץ תעודת זהות אלקטרונית - מה שמכונה "IDrones"), וכן אמצעים נאותים לנקוט ב ההשוואות שלו בהן אפריל משמש במרחב אווירי אסור, או משמש בצורה לא בטוחה, או למטרות לא חוקיות.
בהתבסס על אינדיקציות אלה, EASA ניסחה מייד טיוטת גישה רגולטורית (מושג פעולות למזל"טים), אשר בתקווה בקרוב יביא לשיפור זה מסגרת משפטית שממנו, עם כל ההוכחות, איננו יכולים עוד להתעלם.
1 צפו בקישור: http://www.easa.europa.eu/easa-and-you/civil-drones-rpas (נועץ לאחרונה ב- 2 בספטמבר 2016).
2 "המימד הבינלאומי:
1. מציין כי ארה"ב נתפסת על ידי רבים כשוק המוביל לשימוש ב- RPAS, גם אם למבצעים צבאיים; עם זאת מדגיש כי אירופה היא המובילה במגזר האזרחי עם 2 500 מפעילים (400 בבריטניה, 300 בגרמניה, 1 500 בצרפת, 250 בשוודיה וכו ') לעומת 2 342 מפעילים בשאר העולם, ו צריך לעשות את המקסימום כדי לשפר את מעמדה התחרותי החזק;
2. מציין כי ביפן יש מספר רב של מפעילי RPAS וניסיון של שני עשורים, בעיקר בפעילות חקלאית מדויקת של RPAS, כגון ריסוס יבולים; נזכר כי זו הייתה המדינה הראשונה שהתירה להשתמש בטכנולוגיית RPAS בפעילות חקלאית באמצע שנות התשעים ומספר המפעילים הוכפל תוך מספר שנים;
3. מציין כי בישראל יש ענף ייצור פעיל מאוד, אך עם התמקדות ישירה ב- RPAS הצבאי; מדגיש את העובדה ששירות ניווט אוויר אזרחי-צבאי משולב מקל כעת על שילוב ה- RPAS במרחב האווירי הישראלי;
4. מציין כי אוסטרליה, סין (בה מיוצרים רבים מ- RPAS הקטנים מאוד) ודרום אפריקה נמנות עם 50 המדינות האחרות שמפתחות כיום RPAS;
5. מדגיש כי יש להכיר בממד הגלובלי של RPAS וקורא לנציבות לקחת בחשבון את מלוא הדברים".
(צילום: EUROCONTROL / British Airways)
