בעקבות ההפיכה הכושלת, שהתרחשה ב- 15 ביולי 2016, שארכה קומץ שעות1, הרשויות באנקרה הכריזו על כך מצב חירום וכתוצאה מכך מסר הנציג הטורקי הערה מילולית2 למועצת אירופה, בהודיעה על השעיית הוועדה אמנת אירופה להגנת זכויות האדם וחירויות היסוד 1950 (נקרא ECHR). הערה מילולית נשלחה גם לאו"ם בגין חריגות מהן אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות משנת 1966 על ידי הנציג הקבוע של טורקיה, השגריר י.Halit Çevik3.
לפני התגובה המילולית הרשמית של ממשלת טורקיה קדמו ציפיות שדווחו בהרחבה4מופעל גם על ידי הודעה לעיתונות של מועצת אירופה5, שיזם את השעיית המל"ג - ככל הנראה בכללותו - ובאופן מעניין מאוד, ואחריו התקבלה הודעה של המועצה האירופית מ- 25 ביולי, שנראית כמזעירה את חומרת הגנאי.
החריגה מותרת על פי הוראות סעיף 15 להפסקת המל"ל6, שאינו נותן קרט-בנאנץ 'ביחס לאמצעי חירום7וכן לפי סעיף 4 בסעיף אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות8כאשר מדינה מתמודדת עם מצב חירום ציבורי המסכן את ביטחונה הפנימי של המדינה ומחיל רשמית את מצב החירום. הפיכה צבאית, שלא נמשכה, הסיעה הראשונה, יכול להיחשב כמצב חמור ומספיק שניתן לטפל בו באמצעות הכרזת מצב החירום בתהליך השבת הנורמליות9.
נניח שההחלטה הטורקית להשעות או לסגת מכמה נורמות של ה- ECHR הופכת לקונקרטית, בהינתן קבילותה, ננסה להבין אחר כך את הגבולות שעומדת בפני מדינה על פי נורמות זכויות האדם כאשר ניתן לסייג ממנה באופן חוקי. למעשה, מזכ"ל מועצת אירופה Thorbjørn Jaglandבפרפרזה על אילוצים אלה בהצהרה10בהתחשב בכך שקיבל את ההודעה המילולית מטורקיה, רצה להדגיש כיצד בית המשפט האירופי לזכויות האדם התברר בכך שחזר על כך שכל חריגה צריכה להיות פרופורציונלית למצב ובשום פנים ואופן מדינה אינה יכולה לגרוע מכמה מאמרים יסודיים, כמו המאמר 2 הנוגע לדברים הזכות לחיים של כל אדם המוגן בחוק ושלא ניתן לשלול ממנו איש במכוון, למעט הוצאה לפועל של גזר דין מוות שנקבע על ידי בית משפט, במקרה שהעבירה נענשת על פי חוק בעונש זה; סעיף 3 הנוגע לסעיף איסור עינויים כי אין להטיל עינויים ואף לא לטיפול או לעונש בלתי אנושיים או משפילים; ולבסוף סעיף 7 nulla poena sine lege, מקום בו אין להרשיע איש בפעולה או מחדל אשר בעת ביצועו לא היווה עבירה על פי החוק המקומי או הבינלאומי, וכמוהו גם עונש חמור יותר מזה שחל במועד בו העבירה בוצעה.
הטקסט הנוכחי של סעיף 15 להפסקת המל"ל מכיל כמה סיבוכים, שכן הוא דורש כי אמצעי הפיזור יהיו מותרים רק במידה מוגבלת לפי הצורך במצב ולא בניגוד לאילוצים אחרים שנקבעו על ידי המשפט הבינלאומי. הוא מוזכר גם האיסור על עבדות ושעבוד בקרב מוחלטים, כלומר זכויות חובה11. התייחסות הניסוח לצרכי המצב נועדה לתחום את הפרמטרים של הכורח והמידתיות, כפי שהוסבר על פי סעיף 4 לחוק אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות על ידי הוועדה לזכויות האדם בהערתה הכללית12.
הרשימה הכלולה ב- ECHR ובחוזה משנת 1966, הנוגעים לזכויות שאינן ניתנות לערעור, במובן זה שאינם כפופים להשעיה, משתקפות בצורה הוגנת בסעיף 15, סעיף 2 לחוקה של מדינת טורקיה. על סמך הוראה זו של האמנה החוקתית הטורקית, ניתן לראות כי גם בנסיבות האמורות בפסקה הראשונה13, הזכות האישית לחיים, ושלמות ישותם החומרית והרוחנית הם בלתי ניתנים לביצוע, למעט במקרים בהם המוות מתרחש באמצעות מעשה מלחמה לגיטימי וביצוע עונשי מוות, איש אינו יכול להיאלץ לחשוף את דתו, בפני מצפון, מחשבה או דעה, ולא להאשים בגללם; עבירות וקנסות אינם יכולים להיות רטרואקטיביים, או שניתן יהיה לגזור על מישהו במידה כזו, כפי שמתברר על ידי פסק דין.
הרבה מההתייחסות המיידית והדאגה המיידית של הקהילה הבינלאומית התמקדו באיתותים מהמשטר ארדואן במסגרתה מתכוונת טורקיה להחזיר את עונש המוות14. מבלי להידרש לדאגות אלה, יש לציין כי מצב החירום, מבוקש על ידי ארדואןאו שלא ניתן להשתמש בתגובה המילולית של המל"ג כדי להצדיק חוקית את עונש המוות. ישנן מספר סיבות עמוקות לכך שעונש המוות נראה מודר לחלוטין, לפחות מבחינה משפטית.
ראשוןבשנת 2004 סעיף 15, סעיף 2 לעיל, של האמנה החוקתית הטורקית15, תוקן כך שההתייחסות לעונש מוות עשויה להיות כדין במהלך מצב החירום בוטל מההסדר. Ergoעונש המוות בוטל על ידי החוקה על מנת להפוך את הביטול לחובה במצב החירום.
ב secundisטורקיה עצמה התחייבה, באופן בינלאומי, לבטל את עונש המוות גם בתקופת שלום וגם בזמן מלחמה, באמצעות אשרור ללא סייג של פרוטוקול 6בדבר ביטול עונש המוות, שאושרר על ידי טורקיה עצמה ב -1 בדצמבר 2003, והמחיש את העובדה כי ביטול זה בימי שלום היה כעת חלק מעקרונות הסדר המשפטי הלאומי16, ו del פרוטוקול 13על ביטול עונש המוות בכל הנסיבות של המל"ל17, כמו גם הפרוטוקול השני האופציונלי של אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות שמטרתו לבטל את עונש המוות18. כל המכשירים הבינלאומיים הללו אינם ניתנים לביטול ברור.
בטרטייסנראה כי גם המדד הדרסטי עוד יותר להתייחס לשלושת הפרוטוקולים שהוזכרו לעיל, מהסיבה שאף אחד מהפרוטוקולים הללו שהובאו אינו מכיל סעיף נסיגה. פרוטוקולים 6 ו -13 הועברו עתה או הפכו לחלק בלתי נפרד מהמל"כ וכעת הם משפיעים על הפרשנות של חובות המדינה על סמך הזכות שלא ניתן לגרוע מזכות החיים של כל אדם שיש להבטיח בחוק19. בהוקעת פרוטוקולים 6 ו -13 של המל"ג, ככל הנראה תופעל תגובה של בית המשפט בשטרסבורג (מה שמכונה בית המשפט EDU), אשר על ידי קבלת הפרוטוקולים הנוגעים בדיוק לביטול העונש. ההון, המדינות החברות במועצת אירופה שינו במפורש את המל"ג במובן זה ש סעיפי החובה 2 ו -3 עליהם חוסמים את עונש המוות.
התייחסות להצהרה תכתיב אוביטר זמין במקרה אוצ 'לאן ג. טורקיהפסק הדין מיום 12 במרץ 2003 / ערעור 46221/99, בו בית הדין הגדול, בפסקה 163, מציין את פסק הדין של הלשכה הקודמת כסימן לאישור בתקופה שבה טורקיה טרם אישרה את שני הפרוטוקולים שצוטטו. קודם לכן20.
באותה נקודה, שוב, יש להזכיר כי סעיף 6 לסעיף אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות הנוגעת למעשה לזכות לחיים, מתפרשת כיצירה או כיצירה של מכשול חובה להכנסת עונש מוות נגד המדינות שביטלו זאת. וכמו אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות אין הוראות נסיגה, יש הכרה אוניברסלית בעמדה של ועדת זכויות האדם בהערות הכלליות כתגובה לתלונה הצפונית קוריאנית לכאורה על אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שלא ניתן להוקיע את ההסכם21. כתוצאה מכך, אפילו ה-iter פרוצדוראלי להוקיע את המל"ג בכללותו ולעזוב את מועצת אירופה לא יעזור; עם זאת טורקיה עדיין קשורה לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות והפרוטוקול הנוסף השני.
בקוורטיזכשיקול יותר פרגמטי, יש לזכור כי סעיפים 15 ו -7 של המל"ג, כמו גם סעיפים 4 ו -15 להוראות אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות - שתישאר עומדת גם אם תורכיה תשהה את המל"ג - וסעיף 15 לחוקה הטורקית מעכב כל יישום רטרואקטיבי של החוק הפלילי גם בתקופת מצב החירום. מה שעושה טורקיה, כלומר לומר הנהגת עונש מוות, לא היה מצדיק את החלת עונש המוות נגד קושרים של הפיכה הכושל של 15 ביולי 2016.
על כל האמור לעיל, אני מזהיר כי הסיכון להכנסת עונש מוות יכול להיחשב כבעיית העדיפות, שבה הקהילה הבינלאומית עצמה צריכה לפחות לשים לב במלוא תשומת הלב בכל הנוגע לגרעיה של טורקיה, מהאמנות הנוגעות ל בדיוק זכויות האדם. מה שניתן לצפות בטורקיה הוא אחד הצונאמי צעדים מגבילים, שכבר נפתחו על ידי הנשיא ארדואן, החורגות ממה שנראה כמגבלות מותרות על זכויות אדם ולכן ניתן להצדיקן כגינוזות במצב חירום. אולי הם עומדים לסכן מספר מהזכויות הכלולות ב- ECHR וב- אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שאינן נכללות במסגרת זכויות שאינן ניתנות לביצוע. הכללים הסבירים ביותר שעשויים להיות כפופים לפטורים הם: A) סעיף 5 של המל"ל, הנוגע לזכות לחירות וביטחון, וסעיף 9 לחוק אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, בה הממשלה כבר הודיעה על הארכת המעצר ללא אישום עד 30 יום. לא מן הנמנע שמבקשים ליצור קטגוריה של מעצר ביטחוני - המכונה מעצר מונע - שאינם כלולים ברשימה הממצה של עילות מעצר המותרים המפורטות בסעיף 5 (1)22. הזכות לביקורת שיפוטית בכל סוג של מעצר - מתייחסת לסעיף 5 (4) של המל"ל, לפיו כל אדם שנשלל מחירותם במעצר או במעצר, זכאי לערער לבית משפט, כך להחליט בקרוב על הלגיטימיות של מעצרו ולהורות על שחרורו אם המעצר לא לגיטימי, ובסעיף 9, סעיף 4, של אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שלפיו כל מי שנשלל מחירותו במעצר או במעצר, זכאי לערער לבית משפט, כך שיוכל להחליט ללא דיחוי על חוקיות מעצרו, ואם זה לא חוקי, יכול להורות על שחרורו - זה מובן כחובה אך אין בכך כדי לשלול את האפשרות להחיל מעצר או התאמה ביטחונית בהליכי בדיקת בתי המשפט. B) סעיף 6 להוראות המל"ג עוסק בזכות לקיים א משפט הוגן, כמו גם סעיף 14 בסעיף אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות המדגיש את הצורך בכך שכולם יהיו זכאים לדיון הוגן וציבורי בפני בית משפט מוסמך, עצמאי וחסר פניות. במקרה זה, טורקיה יכולה להכניס שינויים בתפקוד מערכת המשפט שלה, אפילו על ידי הגבלת הגישה לצדק, עם הכנסת בתי משפט מיוחדים או אפילו בתי משפט צבאיים. על כן להישאר מוגנים חזקת החפות, שוויון נשק, הדרישה כי הרשעות פליליות יכולות להשתחרר רק על ידי בית משפט, והממדים השונים של דרישת החוקיות, לרבות עיכוב יישום רטרואקטיבי של החוק הפלילי, חייבים להישאר מוגנים כמימד ציווי לזכות משפט הוגן. C) סעיף 8 לעניין הזכות ל כבוד לחיים הפרטיים e המשפחה, כמו גם מאמר 10 בנושא חופש הביטוי ומאמר 11 בנושא חופש הרכבה ו - העמותה, של המל"כ, כמו גם סעיפים 17, 19, 21, 22 ו 23 של הלשכה אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, עשויים להיות כפופים לאמצעים הגורעים מהדרישות המוטלות על מדינות בתקופות רגילות.
אנו כבר עדים או מצפים לאמצעי חיפוש ותפיסה, יירוט של תקשורת, טשטוש של כמה מדיות חברתיות, סגירתם או שליטתם של כמה משדרי טלוויזיה ורדיו, פירוק עמותות או איסורים על הפגנות או פגישות פומביות. עד לסגירת האקדמיות הצבאיות. לצורך תפקוד החברה האזרחית ולמען הדמוקרטיה הטורקית, חריגות אלה עלולות להוביל לדאגה רצינית. אני מאמין שחיוני להישאר מודע לכך שהחריגה מהאמנות הנוגעות לזכויות האדם איננה כרוכה בהשעיית הזכויות היסודיות של האדם, אלא בסך הכל רמה נוספת של הגבלות, המוצדקות ככל הנדרש על ידי פרטי החירום המציב בצורה של איום, קיומה של האומה ומחויב תמיד לצורכי המצב ודרישת המידתיות.
חשוב על סעיף 2 לפרוטוקול מס '4 לאיחוד האירופי, המוכר בזכויות וחירויות מסוימות, כמו זו של תנועה חופשית23, כמו גם סעיף 12 בסעיף אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיותהקובעת כי לכל אדם הנמצא כחוק בשטחה של מדינה יש זכות לחופש תנועה וחופש בחירת מגורים באותו שטח. שני המאמרים האחרונים הללו משני אמנים שונים מצביעים על כך שזה ככל הנראה יהיה מתחרה נוסף לצעדים המפלים בזכויות אדם. האמצעים המדוברים עשויים לכלול עוצר, הכנסת מחסומים, הבית שהוקצה כחלופה לביטחון בית הסוהר. העקירה הכפויה של קבוצות של אנשים, כמו שקורה למשל עם הכורדים, תיחשב כקו אדום חובה שמצב החירום אינו מצדיק מעבר.
זה בעייתי אך לא בלי תקדים שתכני השטר המילולי של ממשלת טורקיה נטולי פרטים הנוגעים לגילויים אלה הכלולים ב- ECHR. הוא גם לא מציין מה צריך להיות המאמרים הפטורים. נהפוך הוא, בפשטות נאמר כי הצעדים שננקטו עשויים להיות כרוכים בחריגה מהמגבלות מכוח המל"ג. טהרנית עשויה להסיק שהיא אפילו לא השעתה את עצמה מהמל"צ, אלא רק הביעה את רצונה לעשות זאת אחר כך. למרבה הצער, המשפט המצוטט בפתק הטורקי הוא מילה למילה העתק והדבק של המשפט הכלול בפתק24 של הנציג הקבוע של צרפת באו"ם, שהוגש למזכירות הכללית ב- 24 בנובמבר 2015, לאחר פיגועי הטרור בפריז ב -13 בנובמבר 2015. מעל הכל, הכתב המילולי הצרפתי מכוח אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות זה היה מתאים יותר, כפי שלפחות הצביע על אילו מאמרים צריכים להיות כפופים לסייג.
חלק מהצעדים הללו, שנקבעו בגזירות 14 ו -18 בנובמבר 2015 ובחוק מיום 20 בנובמבר באותה שנה25, רשאי לבקש ויתור מאילוצים של אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות בהתייחס למאמרים 926, 1227 דואר 1728.
כפי שכבר ציינתי קודם, חידוש הופיע ב- 25 ביולי השנה, כאשר הרשויות הטורקיות הציגו בפני מועצת אירופה הערה מילולית שנייה המספקת בחלקה את הלגיטימיות המקובלת על ידי כולם מפלגות תומכות בהחלטה על מצב החירום שאימץ נשיא טורקיה ארדואן ובחלקו מציע פרשנות מגבילה למה שעשויות להיות כרוכים בגינויים של ה- ECHR. ההצהרה כוללת גם את הערבות הבאה: כאמור ב- ECHR, חריג אינו מהווה השעיית זכויות, אלא מוביל למגבלות מסוימות על מימוש זכויות מסוימות במידה הנדרשת בהחלט על ידי צרכים מסוימים.29.
בשנים הקרובות תהיה זו משימה מפרכת עבור בתי המשפט בטורקיה וה- ECTHR, כמו גם עבור הנציבות לזכויות האדם, לבחון ולהעריך האם ההסחות השונות של טורקיה מהמלחמה הארצית האירופאית אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות הם עלולים להיחשב על ידי הממשלה עצמה כגירעונות במהלך מצב החירום, אם הם כדין או מהווים הפרה של החוק הבינלאומי.
1 מ. GUIDI, ההפיכה הכושלת עוזרת לארדואן להפוך לסולטאן, פורסם ב -18 ביולי 2016, בדף הבא: http://www.affarinternazionali.it/articolo.asp?ID=3548; מ. קסטלנטה, טורקיה: בכך ארדואן קובר זכויות אדם, 27 ביולי 2016, בעוד http://www.marinacastellaneta.it/blog/turchia-cosi-erdogan-seppellisce-i-diritti-umani-unione-europea-inerte.html.
2 ההערה המילולית נמצאת באתר המוסדי של מועצת אירופה JJ8187C Tr./005-191 מיום 22 ביולי 2016, ב https://wcd.coe.int/com.instranet.InstraServlet?command=com.instranet.CmdBlobGet&InstranetImage=2929966&SecMode=1&DocId=2380676&Usage=2.
3 מילת הערה זמינה ב- https://treaties.un.org/doc/Publication/CN/2016/CN.580.2016-Eng.pdf.
4 באופן כללי, טורקיה משעה את אמנת אירופה לזכויות אדם בעקבות ניסיון הפיכה, 21 ביולי 2016, בתוך, http://www.independent.co.uk/news/world/europe/turkey-coup-attempt-human-rights-president-erdogan-purge-turkish-military-a7148166.html.
5 הודעה לעיתונות של המועצה האירופית מיום 21 ביולי 2016 (DC132 (2016)), זמינה באתר הבא: https://wcd.coe.int/ViewDoc.jsp?p=&id=2436775&Site=DC&BackColorInternet=F5CA75&BackColorIntranet=F5CA75&BackColorLogged=A9BACE&direct=true.
6 1. במקרה של מלחמה או במקרה של סכנה ציבורית אחרת המאיימת על חיי האומה, כל צד מתקשר גבוה רשאי לנקוט בצעדים אשר יפוגו בהתחייבויות המפורטות באמנה זו, ככל שהמצב מחייב זאת ובלבד שנקיטת אמצעים כאלה מתנגשים עם חובות אחרות על פי המשפט הבינלאומי. 2. ההוראה הקודמת אינה מתירה כל חריגה מסעיף 2, למעט במקרה של מוות שנגרם על ידי מעשי מלחמה לגיטימיים, וסעיפים 3, 4 § 1 ו- 7. 3. כל צד מתקשר גבוה המפעיל זכות חריגה זו יודיע על כך למזכ"ל מועצת אירופה במלואו על הצעדים שננקטו והסיבות שהובילו להן. עליו גם ליידע את מזכ"ל מועצת אירופה על המועד בו חדלים אמצעים אלה לתוקף ואשר עליהם חוזרות הוראות האמנה להחלה מלאה.
7 ה. סיכום, ארדואן למבחן זכויות האדם, פורסם ב -26 ביולי 2016, בדף הבא: http://www.affarinternazionali.it/articolo.asp?ID=3560.
8 1. במקרה של סכנה ציבורית חריגה, המאיימת על קיומה של האומה ומוכרזת על ידי מעשה רשמי, המדינות החברות באמנה זו רשאיות לנקוט בצעדים אשר גורעים מההתחייבויות המוטלות על ידי אמנה זו, ככל שהמצב מחייב זאת בהחלט, ובלבד שאותם צעדים אינם תואמים את החובות האחרים המוטלים עליהם על פי החוק הבינלאומי ואינם כרוכים באפליה המבוססת אך ורק על גזע, צבע, מין, שפה, דת או מוצא חברתי. 2. ההוראה האמורה אינה מתירה כל חריג בסעיפים 6, 7, 8 (פסקאות 1 ו -2), 11, 15, 16 ו -18. 3. כל מדינה שהיא צד לאמנה זו העושה שימוש בזכות הפלה חייבת ליידע מייד, באמצעות מזכ"ל האו"ם, את שאר המדינות המפלגות באמנה זו הן על ההוראות שזו הקפידה והן על הסיבות שהעוררו את הגירעון. יש לבצע תקשורת חדשה, באמצעים זהים, במועד סיום הפיגוע.
9 לניתוח מדוקדק ראו L. ZAGATO, החריג מסיבות חירום בדיני זכויות האדם הבינלאומייםב DEP, 2006. p.137 שניות; A. CUCCO, השעיית טורקיה של האמנה האירופית לזכויות אדם: בחירה משפטית, כחוק?, פורסם ב -1 באוגוסט 2016, ב: http://www.difesaonline.it/evidenza/interviste/la-sospensione-della-convenzione-europea-dei-diritti-delluomo-da-parte-della.
10 הצהרת המזכיר הכללי Thorbjørn Jagland של מועצת אירופה זמין בעמוד הבא: http://www.coe.int/en/web/portal/-/turkey-protecting-democracy-and-human-rights.
11 אף אחד לא יכול להיות מוחזק בעבדות או בעבדות (סעיף 4, סעיף 1 להפסקת המל"ל).
12 הערה כללית על מאמר 4 של הפרק אמנה בינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות מיום 31 באוגוסט 2001, CCPR / C / 21 / Rev.1 / Add.11, זמין בעמוד הבא של הנציב העליון לפליטים (לראות).
13 בזמנים של מלחמה, התגייסות, דיני לחימה או מצב חירום, ניתן להשהות באופן חלקי או מוחלט במימוש זכויות יסוד וחירויות, או לנקוט באמצעים, במידה הנדרשת על ידי צרכי המצב, המגניבים ערבויות המעוגנות בחוקה, בתנאי שלא הופרו ההתחייבויות על פי המשפט הבינלאומי (סעיף 15 (1) לחוקה הטורקית).
14 עונש המוות בוטל לחלוטין בטורקיה בזכות קומפלקס של תיקונים חוקתיים וחקיקתיים. השינויים שבוצעו בחוקה ב- 7 במאי 2004 ביטלו כל התייחסות לעונש המוות הקיים בה. בנוסף, עם השינויים בחוק שאושרו ב- 21 ביולי 2004, בוטל עונש המוות לכל הנסיבות.
15 גם בנסיבות המוזכרות בפסקה הראשונה, הזכות האישית לחיים, ושלמות ישותה החומרית והרוחנית בלתי ניתנים לביצוע, למעט במקרים בהם המוות מתרחש באמצעות מעשה לגיטימי של מלחמה וביצוע עונשי מוות, איש אינו יכול להיות נאלץ לגלות את דתם, את מצפונם, את מחשבתם או את דעתם, או להאשים בגללם; פשעים וקנסות אינם יכולים להיות רטרואקטיביים, או שניתן להרשיע כל אחד באותה מידה, כפי שמתברר על ידי פסיקת בית משפט (סעיף 15 (2) לחוקה הטורקית).
16 ג. רוסית, ראש ממשלת קוויני, האמנה האירופית לזכויות אדם ותקופת המשפט של בית המשפט בשטרסבורג. Giuffrè, מילאנו, 2006, p.115 שניות;
17 ב- 1 ביולי 2003 נכנס לתוקף פרוטוקול מס '13 לאמנה האירופית לזכויות אדם, האוסר על עונש מוות בכל הנסיבות, כולל פשעים שנעשו בתקופות מלחמה או בסכנת מלחמה קרובה.
18 פ. כרובי, מקלט מאמנת ג'נבה לחוק האיחוד האירופי, Cacucci, בארי, 2012, p.115 ss .; U. VILLANI, מההצהרה האוניברסלית ועד האמנה האירופית לזכויות אדם, קאוצ'י, בארי, 2016.
19 סעיף 2 (1) של המל"ל קובע כי "(...)איש אינו יכול לשלול ממנו חיים במכוון, למעט הוצאה לפועל של עונש הון שנפסק על ידי בית משפט, במקרה שהעבירה נענשת על פי חוק בעונש זה.".
20 אי אפשר להצביע על כך שאפשר לקבל את הקונסידרר קווי סן טרנס טרנס טרנס פרנסנט לאקורד דה אטאטס קבלנים לשפוך מתבגר, או דו מוינס משנה, ביטוי דה ביטוי דה דל'ארטה 2 סעיף 1, פירוט לורסק ל'אנט טייט קומפיט דה פייט קו טוס קבלני les Etats ont déjà signé le Protocole no 6 et que quarante et un centre eux l'ont ratifé. על peut se demander s'il est nécessaire d'attendre la ratification du Protocole no 6 par les trois Etats membres restants pour conclure que l'exception יחסית à la peine de mort prévue לסעיף 2 § 1 a modificement substantificée. Eu égard à la convergence de tous ces éléments, on peut dire que la peine de mort en temps de paix en est venue à être considérée come une forme de sanction פסול, (...) qui n'est plus autorisée par l'article 2. " (סעיף 163 לפסק הדין שניתן להתייעץ ב: http://www.echr.coe.int/Documents/Reports_Recueil_2005-IV.pdf). כמו כן ראו פסק הדין מיום 12 במרץ 2003 / ערעור 46221/99, בשנת http://www.dirittiuomo.it/sites/default/files/ocalanitaliano.pdf. ראו P. MAZZESCHI, המקרה אוצ 'לאן - א) פרופילי המשפט הבינלאומיב משפט פלילי ומשפט, 1999, p.364 שניות.
21 תצפיות ג'ניילס מאומץ על-ידי הקומייה des droits de l'homme au titre du paragraphsphe 4 de מאמר 40 du pacte relatif הבינלאומי aux droits civils et politiquesב CCPR / C / 21 / Rev.1 / Add.8 / Rev.1, 8 בדצמבר 1997.
22 לכל אחד יש את הזכות לחופש וביטחון. אין לשלול מאיש את חירותם, למעט במקרים הבאים ובדרכים הקבועות בחוק: (א) אם הוא נעצר באופן קבוע בעקבות הרשעה של בית משפט מוסמך; (ב) אם אתה במצב קבוע של מעצר או מעצר בגין הפרה של אמצעי שהוצא, בהתאם לחוק, על ידי בית משפט או לצורך הבטחת ביצוע החובה הקבועה בחוק; (ג) אם נעצרת או עוכרת לתרגום בפני הרשות השיפוטית המוסמכת, כאשר יש סיבות סבירות לחשוד שביצעת פשע או שיש יסודות סבירים להאמין כי יש צורך למנוע ממנו לבצע פשע או לוותר על עצמו במנוסה לאחר ביצועו; (ד) אם מדובר במעצר קבוע של קטין שהוחלט על מנת לפקח על השכלתו או על מעצרו הרגיל לצורך תרגומו בפני הרשות המוסמכת; (ה) אם מדובר במעצר קבוע של אדם העשוי להפיץ מחלה זיהומית, של אדם מנוכר, של אלכוהוליסט, של מכור או של נרתיק; (ו) אם מדובר במעצר או במעצר סדיר של אדם כדי למנוע ממנו כניסה לשטח באופן בלתי חוקי, או של אדם שנגדו הליך גירוש או הסגרה.
23 1. כל מי שנמצא באופן קבוע בשטחה של מדינה, זכאי לנוע בחופשיות ולהקים שם את מגוריו בחופשיות. 2. כל אחד חופשי לעזוב כל מדינה, כולל את המדינה שלהם. 3. למימוש זכויות אלה לא יכול להיות כפוף למגבלות שאינן מוגדרות בחוק ואשר, בחברה דמוקרטית, מהווים אמצעים הכרחיים לביטחון לאומי, לביטחון הציבור, לשמירה על הסדר הציבורי, למניעה עבירות פליליות, הגנה על בריאות או מוסר או הגנה על זכויותיהם וחירויותיהם של אחרים. 4. הזכויות המוכרות בפסקה 1 עשויות להיות מוגבלות על פי חוק והן מוצדקות על ידי האינטרס הציבורי בחברה דמוקרטית, באזורים מסוימים מוגדרים.
24 מילת הפתק של הנציגות הצרפתית באו"ם זמינה בעמוד הבא: http://www.un.org/Docs/journal/En/lateste.pdf.
25 ג. פזיון, Rצורה חוקתית צרפתית תוך עמידה בחוק הבינלאומי בנוגע לשימוש בכוח נגד דאעש, 20/11/2015, בתוך http://formiche.net/2015/11/20/riforma-costituzionale-francese-nel-rispetto-del-diritto-internazionale-circa-luso-della-forza-contro-lisis/.
26 1. לכל אחד יש את הזכות לחירות וביטחון של האדם שלו. איש לא יכול להיעצר או לעצור באופן שרירותי. אין לשלול מאיש את חירותם, למעט מהסיבות ובהתאם לנוהל הקבוע בחוק. 2. על כל מי שנעצר יש ליידע אותו, בזמן מעצרו, על הסיבות למעצר, ויש ליידע אותו בהקדם האפשרי על כל האשמה נגדו. 3. כל מי שנעצר או נעצר באשמה פלילית צריך לתרגם בהקדם האפשרי בפני שופט או רשות אחרת המוסמכת על פי החוק למלא תפקידים שיפוטיים, וזכותו להישפט תוך זמן סביר, או לשחררו. מעצרם של אנשים הממתינים למשפט אינו אמור להיות הכלל, אך שחרורם עשוי להיות נתון בערבויות המבטיחות את הופעת הנאשם הן לצרכי המשפט, בכל שלב אחר בתהליך, ואולי גם לצורך ביצוע. של המשפט. 4. כל מי שנשלל מחירותו במעצר או במעצר, זכאי לערער לבית משפט, כך שיוכל להחליט ללא דיחוי על חוקיות מעצרו, ואם זה לא חוקי, יוכל להורות על שחרורו. 5. כל מי שנפל קורבן למעצר או מעצר בלתי חוקיים, זכאי לפיצוי.
27 1. כל מי שנמצא כחוק בשטחה של מדינה, זכות לחופש תנועה וחופש בחירת מגורים באותו שטח. 2. כל אחד חופשי לעזוב כל מדינה, כולל את שלו. 3. זכויות אלה לא יכולות להיות כפופות למגבלות כלשהן, פרט לזכויות הקבועות בחוק, הכרחיות כדי להגן על ביטחון לאומי, על הסדר הציבורי, על בריאות הציבור או על המוסר, או על זכויותיהם של אחרים, ותואמות עם הזכויות האחרות המוכרות על ידי הסכם זה. 4. אין לשלול מאיש את זכות הכניסה לארצם באופן שרירותי.
28 1. איש אינו יכול להיות נתון להתערבות שרירותית או בלתי לגיטימית בחייו הפרטיים, במשפחתו, בביתו או בהתכתבויות שלו, ואף לא לעבירות בלתי לגיטימיות כנגד כבודו ומוניטין שלו. 2. לכל אחד יש את הזכות להיות מוגנת על ידי החוק מפני הפרעות או עבירות כאלה.
29 הודעה על תקשורת, זמינה בצרפתית וגם באנגלית בדף: https://wcd.coe.int/com.instranet.InstraServlet?command=com.instranet.CmdBlobGet&InstranetImage=2930083&SecMode=1&DocId=2380796&Usage=2; ראה אותי SALERNO, במאבק בטרור, האם סעיף 15 של המל"ל מהווה מגבלה אפקטיבית לכוחן של המדינות לגרוע מחובות זכויות האדם שלהם?, בתוך http://www.giurisprudenzapenale.com/wp-content/uploads/2016/04/Scarica-il-contributo.pdf, 2016; בלאגן, טורקיה מכריזה על מצב חירום וגורמים מה ECHR לאחר הפיכה כושלת, 08 באוגוסט 2016, בעוד http://leidenlawblog.nl/articles/turkey-declares-state-of-emergency-and-derogates-from-echr-after-failed-cou?platform=hootsuite.
(צילום: נשיאות טורקיה)
