כוחות צבא ומשטרה: האם ניתן לעסוק בעבודה שנייה?

(של פרנצ'סקו פמלי)
04 / 12 / 19

לעיתים קרובות קורה שלקוחותינו שואלים אותנו אם עובד ציבור (ובמיוחד חבר כוחות הצבא או כוחות המשטרה) עשוי או לא רשאי לבצע "עבודה שנייה" באופן לגיטימי, כלומר פעילות עבודה (אולי בתשלום) בהמשך לזה המוסדי, שסופק לטובת המדינה.

כדי לענות על שאלה זו, ראשית כל יש להגדיר את ההקשר המחוקק של ההתייחסות, על מנת לזהות אז במסגרת האמורה את הכלל הכללי הנוגע לנושא ואת התנאים שבהם רק אותו כלל סובל מחריגים.

המשך בסדר.

1. מסגרת ההתייחסות הרגולטורית והכלל החל על העניין

יש לזהות את תקן ההתייחסות לכלל עובדי הציבור באמנות. 53 מתוך d.lgs 30 מרץ 2001, n. 165, המתייחס בתורו לתקנה בנושא אי התאמה המוכתבת על ידי המאמרים 60 ובעקבות החוק המאוחד על הוראות הנוגע לחוק עובדי המדינה של המדינה, dpr 10 ינואר 1957, n. 3. סעיף. בפרט 60 נאמר כי "העובד אינו יכול לבצע סחר, ענף או מקצוע כלשהו, ​​או לקבל עבודה פרטית או לקבל תפקידים בחברות שהוקמו למטרות רווח, למעט משרדים בחברות או גופים שהמינוי להם הוא שמורה למדינה ולצורך כך התערבה הרשאתו של השר המוסמך".

ההוראה האמורה מציינת אפוא בבירור את הכלל החל על הנושא: עובד המדינה (ובמיוחד מה שמעניין אותנו ביותר, הצבא) אינו יכול לבצע פעילות עבודה עצמאית או כפופה הכפופה לנושאים פרטיים, אלא אם ישנם תנאים מסוימים שנקבעו בחוק ובכפוף לשחרורו של הרשאה מתאימה מטעם ניהול השייכות.

יתרה מזאת, הדבר תואם לחלוטין את ההוראות החוקתיות. סעיף. בפסקת 98, 1 של החוקה, למעשה, נכתב כי "עובדי ציבור עומדים בשירותם הבלעדי של האומה".

בהתייחסות ספציפית לעובדי משרד הביטחון, יש להזכיר את שני החוזרים איתם התערבות המזרן בנקודה זו, המוקדשים בהתאמה לאנשי צבא (המפקח הראשי. GMIL_04_0396572 של ההנהלה הכללית למנהל כוח אדם, של 31 2008 יולי) ואנשי צוות אזרחיים (0011932 פרוט. מעגל של המינהל הכללי לעובדים אזרחיים, מ- 14 בפברואר 2006).

2. החריגים לכלל הכללי האמור: אילו פעילויות חוץ-מוסדיות יכולות להתקיים ובאילו תנאים?

לאחר שהגדיר את מסגרת הרגולציה של ההתייחסות וזיהה את פעולות הניהול המינהליות החלות עליה, זוהתה איפוא הכלל של האיסור על עובדי ציבור (ובצבא בפרט) להתמסר למה שמכונה "התפקיד השני".

עם זאת, כפי שהוזכר בתחילה, ההזמנה מאפשרת חריגים לאמור לעיל, בנוכחות תנאים ספציפיים.

הפעילויות החוץ-מוסדיות, קודם כל, להיות תואמות את זה מצב של צבא (או שייכים לאכיפת החוק), חייבים להיות מאופיינים כפעילות:

- תואם את כבוד הכיתה ועם חובות המשרד;

- מבוצע מחוץ לשעות השירות;

- מבוצעת ללא המשכיות או שקידה;

- מבודדים, או בכל מקרה מזדמנים ומדי פעם, אשר נפתרים בשירותים שמזוהים היטב ומנויים לאורך זמן.

לכן בכל מה שקשור לפעולות עבודה נלקח בחשבון כל שיקול ספציפי יותר (קחו בחשבון, בין היתר, את חוסר ההתאמה של מצב של צבאי עם רישום בפנקסים מקצועיים ספציפיים ולכן עם מימוש המקצועות היחסיים: כדוגמא, בהשוואה למקצוע של עורך דין, מודד, אקטואר ומומחה לתעשייה), ניכר כי לאמור לעיל יהיה חלק טוב למסגר את עצמם בתחום מה שנקרא עבודה מזדמנת, כתוצאה מכך שהתגמול שהתקבל אינו יכול לעלות על חמשת אלפי יורו לשנה וימי השימוש אינם יכולים לעלות על שלושים בשנה.

אם מתקיימים התנאים הנזכרים, במקרים שזוהו במפורש על פי הכללים המיוחדים החלים, רשאי הצד המעוניין להתמסר לפעילויות האמורות. תקנה נוספת, אבל רק כל עוד זה מורשה באופן ספציפי ומפורש על ידי הממונים ההיררכייםאשר חייב בכל מקרה להחיל את החוזרים ואת החלטות המינהל הכללי לאנשי הצבא.

ישנן גם פעילויות שאינן דורשות את ההרשאה הקודמת הנ"ללמרות שהם חייבים להעביר בכל מקרה למפקד החיל ולהיות תואמים את כבוד הכיתה ועם חובות רשמיות. ניתן לכלול אותם בפעילויות אלה:

- פעילויות בחינם;

- משימות שיתופיות (כולל בתשלום, עם האמור לעיל) עם מגזינים, עיתונים ואנציקלופדיות;

- מקרים של שימוש כלכלי ביצירות אינטלקטואליות ובהמצאות תעשייתיות;

- השתתפות באירועים ובסמינרים;

- פעילויות שמטרתן הכשרה ישירה לעובדי ציבור;

- פעילויות ספורט חובבניות המתבצעות ללא עלות (עם זכות לפרסים והחזרי הוצאות);

- פעילויות אמנותיות, תרבותיות ופנאי.

3. מקרה מיוחד: השתתפות הצבא בחברות הרווחים

שקול אפוא הן את הכלל הכללי והן את החריגים המבדילים אותו, מקרה מסוים מסוים הוא זה של השתתפות הצבא (או בכל מקרה של העובד הציבורי) בחברות הרווחים.

כשלעצמו, גם בעניין זה, לא ניתן להחריג כליל מראש כי תרחיש כזה יכול לגבש צורה לגיטימית, כמובן תלוי בצורת החברה העומדת על כף המאזניים, בתפקיד שעליו המעוניין למלא בתוכה וכתוצאה מכך בפעילות שהיא עתידה לספק ולמשטר הקשור בחבות משפטית (מוגבלת לנכסי התאגיד או להרחבה ל האישי של החבר).

ראשית כל, ביישום ישיר ושלו של הקריטריונים המפורטים לעיל, ברור כי ההשתתפות הנ"ל לא יכולה בשום מקרה ליפול מבחינת תרומת העבודה: בקיצור, יש לשלול את זכאותו של העובד הצבאי. בהחלט, יש גם לשלול את האפשרות כי אותו הדבר מקבל את תפקיד שותף-מנהל (או אפילו רק של המנהל) של החברה.

יתרה מזאת, מהסיבות האמורות, לא ניתן להגדיר את השתתפות הצבא בשותפות, בשים לב גם לאופייה הבלתי מוגבל של האחריות לחובות החברתיות הנובעות ממנו (ולכן, מאותה סיבה, זכאותה של השתתפות בבירת שותפות מוגבלת במעמד של שותף מוגבל, ולא דירקטור). באשר לתאגידים, השתתפות הצבא נראית קבילה, כל עוד היא מכבדת את מה שכבר נאמר על הדרת תפקידים הן כחבר עובד והן כדירקטור יחיד (או בכל מקרה כחבר דירקטוריון).

4. סנקציות במקרה של פעילות חוץ מוסדית שאינה תואמת את מצב צבאי, בוצע בהיעדר אישור

עד כדי כך שנחשב, עדיין יש לומר על ההשלכות הסנקציות שניתן לקבוע במקרה של הצבא שמבצע "עבודה כפולה", או ליתר דיוק פעילות חוץ-מוסדית בהיעדר האישור המתבקש.

בהשערות המדוברות יכולות ניתן להגדיר אחריות של הנושא המעוניין הן ברמה הדיסציפלינרית והן ברמה הניהולית, כמו גם - בנוכחות נסיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות ספציפיות - גם אחריות פלילית..

ברמה המשמעתית, ראשית, החייל שהיה אחראי להתנהלות כזו יהיה אחראי היטב - גם אם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות של המקרה הקונקרטי האינדיבידואלי - את הסנקציה המשמעתית על מעמד ההשעיה, בהתאם אמנות. 885 לקוד הסדר הצבאי, צו חקיקתי n. 66 / 2010, ובמקרים החמורים ביותר של סנקציה של אובדן התואר, שלו לאמנות. 923, אות i), מאותו קוד.

ברור אם כן, מבחינת האחריות המנהלית, כי ביצוע בלתי חוקי של משרה שנייה עשוי לקח זמן ואנרגיה מתעסוקה צבאית, ובכך גרם נזק לממשל הצבאי, מה שייתן לגיטימציה לאלה האחרונה גילה את העבירה שביצעה בדעות קדומות שלו, לחזור על הסכומים שכבר שילמו לצבא כתגמולים ולכל תואר אחר.

ואחרון חביב, ברור גם כי בהשערות אלה יכולה להיות אחריות פלילית של האדם הנוגע בדבר. חשבו, למשל, על המקרים - לרוע המזל לעיתים תכופות, לפי הכרוניקה - בהם האדם המעורב השתמש בהיתרים בפני עצמו לצורך סיוע לבני משפחה נכים (חשוב על אלה שנעשו על פי האמנות. 33 של החוק n. .104 / 1992) לנסוע במקום אחר לעבוד במקום אחר. הזקיפה במקרים אלה תהיה בגין עבירת הונאה, שנחשפה ונענשה על ידי האמנות. 640 סמ"ק

מסקנות

בחינה קצרה זו של נושא מה שנקרא "משרה שנייה" של הצבא אפשרה לנו להדגיש, בסופו של דבר ולסיכום, כיצד יש להחריג את האפשרות להקדיש את עצמו לפעילות חוץ-מוסדית רק ככלל, מכיוון שהיא יכולה להיחשב כהשערות חריגות, בנוכחות תנאים שזוהו באופן ספציפי על בסיס הכללים המיוחדים החלים, בהם כל דבר קביל.

הקריטריון הבסיסי שעל הצבא לעמוד בו הוא תמיד ובכל מקרה זה של עמידה - בנוסף להוראות הקיימות כיום - עם הקריטריון הנפוץ של זהירות. כך, מבלי לפגוע בחובה לבקש אישור מראש מממונים היררכיים מראש, אפילו במקרים המצומצמים שבהם הסדר מאפשר - בגבולות האמורים לעיל - להתעלם ממנו, תמיד מומלץ להעביר תמיד את הבנתו לקו ההיררכי של עצמו. .

יתרה מזאת, ההשלכות המיועדות להתרחש אחרת (בכל מישורים: משמעתי, מינהלי, ובמידת הצורך, אפילו פלילי) רלוונטיות עד כדי כך שלא ניתן להעריך אותן באופן סביר.

צילום: חיל האוויר האמריקני / משרד ההגנה / נחתים בארה"ב