האם מתקפת סייבר יכולה לעורר מלחמת עולם?

(של מרקו ולריו ורני)
01/03/22

בימים אלה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכתב הרבה על התרחישים האפשריים שעלולים להתפתח כולל, בראש ובראשונה, התערבות של נאט"ו בהגנה על המדינה השנייה מהמדינות הנ"ל.

כרגע נראה כי אופציה כזו אינה נכללת, הן משום שהמדינה בראשותו של זלנסקי אינה חלק מהפורום האטלנטי, ובכך שוללת התערבות של המדינות הנצמדות לה להגנתה (שאם לא כן, הייתה אפשרית ב- על פי סעיף 5 של האמנה הרלוונטית1), ומכיוון שבכל מקרה, הדרכים שנרצה להעדיף יהיו אלה של סנקציות (שכבר יושמו) ולמרות שהיום מסובכות מאוד, של דיפלומטיה, כמו גם נסיונות עד האחרון והמבוקשים עד היום.

אחרת, למעשה, אם ניתן היה להעריך תגובה מזוינת והוחלט על פתרון זה, ברור כי קיים סיכון ליציאה למלחמה שתהיה לה השלכות הרות אסון, לאור אופי וסוג החימוש שברשות הצבאות. יבוא להתנגד צבאית.

ביצוע תחזיות במובן זה הוא בהחלט קשה, במיוחד לאחר החלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה: תרחיש אפשרי, בוודאי עד לפני מספר ימים, אך נחשב לא סביר בעיני רבים, לאור הטיעונים שפותחו, לפיהם המנהיג הרוסי היה רוצה שהוא יהיה מסוגל להשיג יתרונות שונים כבר מכך שבכל מקרה אילץ, תוך איום מלחמה בלבד, בליווי תנועות ממשיות במובן הזה של כוחותיו, כמה מנהיגי עולם לשבת ליד שולחן המשא ומתן.

הסיבה תצביע על כך שבהתחשב בתרחיש הנוכחי, עבור הקרמלין, תקיפה ישירה של מדינה אחרת השייכת לנאט"ו, פירושו לאפשר לזה האחרון להיות מסוגל להעריך מה כרגע, בדיוק, יהיה בלתי אפשרי (כלומר התערבות ישירה בפעולות איבה ) ומוצאים את עצמם מול, באופן קונקרטי, עמים שונים.

אבל הסכנה שהכל עלול ליפול היא, כמו שאומרים, ממש מעבר לפינה, יותר מכל כי גם מה שיסתכן בשחרור הבלתי ניתן להפליא יכול לנבוע מאיום בלתי נראה כמו שהוא מסוכן באותה מידה בהשוואה לפעולה צבאית "קלאסית". . : זו מתקפת סייבר.

למעשה, אין עוררין כעת שלפי דוקטרינת נאט"ו, מתקפה כזו (כלומר קיברנטית) נגד אחת מחברותיה, בדיוק בגלל שהיא מסוגלת לגרום נזק דומה לזה של מתקפה מזוינת קינטית או "מסורתית", יכולה להשוות לו ולפיכך להעניק לגיטימציה להגנה הקולקטיבית שמקימה האמנות. 5 להסכם שלו, שהוזכר לעיל: כבר בתוצאה של פסגת ויילס, בשנת 2014, למעשה, ראשי המדינות והממשלות של האמנה האטלנטית הסכימו על הכדאיות להרחיב את תחולתו של סעיף הסולידריות הקבוע בחוק הנ"ל גם למרחב הווירטואלי, וכן שנתיים לאחר מכן, בפסגת ורשה 2016, הוחלט להעלות את מרחב הסייבר לתחום מבצעי, ולהשוות אותו לתחומים צבאיים קונבנציונליים אחרים).

ובכן, אחת הבעיות המרכזיות לגבי מתקפות סייבר היא ייחוס האבהות שלהן, שבירור הכרחי, כמובן, כדי לוודא לפגוע, ואז, במקרה של תגובה, במי שביצע אותה בפועל. הורה, תוך מתן ראיות מספיקות כדי להכשיר את האמור (תגובה) לעיל בעין הציבור.

בהקשר זה, במחקר של התעשייה האווירית - Istituto Affari Internazionali, נצפה כי "(...) לאור היעדר מידע וראיות פיזיות ויכולת התמרון הקיצונית של נתונים וירטואליים, כמעט בלתי אפשרי להשיג ודאות לגבי מחברן של התקפות מסוימות. לפחות המטרה היא להצטייד במיומנויות טכנולוגיות כדי להבין אם יש סבירות גבוהה שההתקפה מגיעה ממקור מסוים, שלאחריה יש צורך ברצון פוליטי כדי לתבוע אחריות של אחרים ולאמץ את האמצעים הנובעים מכך על סמך היציבה של האדם עצמו. של הרתעה.והגנה. מעבר להליכים השונים ברמה הלאומית, ייחוס פיגוע נותר החלטה פוליטית גרידא".2.

בנסיבות אלה ברורה הסכנה שבנטרול תקיפה מתוכננת מראש המתנהלת ישירות על ידי מדינה בדרך "רשמית", תהיה טמונה בכך שהיא יכולה, להיפך, להיות מוכנה ולצאת במרמה על ידי מי שיש עניין ביצירת ערעור יציבות או, גרוע מכך, מלחמה בקנה מידה גדול, למעשה: חשבו, למשל, על ארגון טרור כלשהו, ​​או, למה לא, סוכנות כלשהי של מודיעין אשר, עם המומחיות הראויה, יוזם בכוונה מתקפה מסוג זה נגד מדינה, חברה בנאט"ו, באופן שייראה שמקורו במדינה אחרת שיש להאשים אותה במלואה בכוונה.

אפשרות, נידחת, אולי - אבל מי יודע - שאיתה עלינו להתמודד היום ואשר עלולה להתרחש בכל מצב של משבר חמור, שום תרחיש לא נשלל.

1 הצדדים מסכימים כי מתקפה מזוינת נגד אחד או יותר מהם באירופה או בצפון אמריקה תיחשב כהתקפה ישירה נגד כל הצדדים, ולפיכך מסכימים כי אם מתקפה כזו תתרחש, כל אחד מהם, תוך מימוש הזכות. של הגנה עצמית אינדיבידואלית או קולקטיבית, המוכרת על ידי האמנות. סעיף 51 של מגילת האומות המאוחדות, יסייע למפלגה או הצדדים שהותקפו כך על ידי נקיטה מיידית, בנפרד ובתאום עם הצדדים האחרים, בפעולה שנראית לה נחוצה, לרבות שימוש בכוח מזוין, כדי להחזיר ולשמור על הביטחון באזור אזור צפון האוקיינוס ​​האטלנטי. כל התקפה מזוינת כזו וכל האמצעים שננקטו כתוצאה ממנה יובאו מיד לידיעת מועצת הביטחון. צעדים אלה יסתיימו כאשר מועצת הביטחון תנקוט את האמצעים הדרושים כדי להחזיר ולשמור על השלום והביטחון הבינלאומיים.

2 "איטליה והגנת סייבר", מאת אלסנדרו מרונה, אסתר סבטינו ואוטביה קרדי, עמ'. 38.

צילום: משרד האנרגיה של ארצות הברית