אסור לחיל הים לזכור את הקרבות שנלחמו בסכסוך האחרון

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
30/03/21

מדווחים עליהם בימים אלה, בכמה עיתונים על קו, מאמרים ביקורתיים מאוד על ההודעות האחרונות לעיתונות של חיל הים אודות שתי פעולות שתחילתן במלחמת העולם השנייה.

במיוחד מתייחסת לקרב קייפ מטאפן, ב- 29 במרץ 1941, ולמתקפת ה- Xᵃ MAS על מפרץ סודה ב- 26 במרץ 1941.

על פי כמה ציוצים שליליים, שהביעו הקוראים את מאמרי הצי, פרסמו פרסומים אלה ביקורת נוקבת על הנימה החגיגית המוגזמת שהביע כוח הצבא בנוגע לפעולה שבוצעה על ידי מחלקה "פשיסטית" כמו משט Xᵃ, כמו גם הטון הפטריוטי שנהג לחגוג את התבוסה הימית הגדולה ביותר של צינו - קייפ מטאפן - במהלך הסכסוך.

כְּבָר מכיוון שה- Xᵃ MAS, מיד לאחר 8 בספטמבר, הצטרף לרפובליקה של סאלו והוכתם בזוועות איומות במאבק האנטי מפלגתי, נזכר בעיתונים המדוברים, והמשיך ברטוריקה הרגילה של המלחמה הפשיסטית, המבוקשת על ידי מוסוליני ...

אין ספק שמלחמת העולם השנייה הייתה אסון עבור איטליה, עוד לפני שמבחינה צבאית היא הייתה אסון על מה שנוגע לזהותנו כאומה, שכן היא גרמה לנו ליפול לתוך מלחמת אזרחים (כמו שאמר מונטנלי) ממנה מעולם לא התאוששנו.

עם זאת כולם צריכים להיות מודעים לכך זו לא הייתה מלחמה פשיסטית, אלא מלחמה של ממלכת איטליה, כאלו שעברו מאז רגע האיחוד בשנת 1861. החתימה על הכרזת המלחמה לצרפת ולבריטניה הוחברה על ידי המלך ויטוריו עמנואלה השלישי, ראש המדינה האיטלקית..

דעות פוליטיות יכולות להתפרש על פי נוחות, עובדות היסטוריות (לפחות מקוות) צריכות להיות בלתי ניתנות למניעה. הן לאלה שהצטרפו לכוחות המזוינים של הממלכה הדרומית והן לאלה שנכנסו ל- Xᵃ (ולמחלקות אחרות של הרפובליקה של סאלו) הייתה מטרה אחת בלבד: להציל את כבוד האומה, לאחר שמעמד השלטון שלה קיבל שביתת נשק מזויפת עם בעלות הברית.

חיל הים, נזכר בפעולות והקרבות של העבר, בוודאי לא רוצה להעלות משטרים שהופסקו כעת. הכוונה היא להשאיר בחיים את זיכרון ההקרבה של גברים שלמרות הידיעה שהם נלחמים באויב עליון מבחינת האמצעים, מילאו את חובתם במלואה.

כראיה לכך, ברצוני להיזכר במה שכתב ד"ר ג'וליו בדשי, קצין הרפואה של חטיבת ג'וליה ותיק החזית הרוסית, בלה דומניקה דל קורייר, 3 ביוני 1971: "אנחנו של ג'וליה, נזרקנו ועצרנו למשך חודש על השלג של נובו קליטווה וסלני ג'ארה כדי לחבר את הזבל בחזית, וכנגדנו הדיביזיות הרוסיות שהשתוללו בהתקפות יומיומיות כדי לנתב אותנו ולנקות, ולבסוף הצליחו להסתובב מאחורי אותו קטע פריסה שקיים חיל הצבא האלפיני על הדון, כי אלה היו הפקודות, ואילו מימין ועד סטלינגרד כל חזית הציר נסוגה במשך מאות קילומטרים. לא מטר של כניעה בחזית שלנו, גם אם נאספו עד חמש דיוויזיות רוסיות נגד ג'וליה כדי להתחלף בתקיפות; לא נראים מתרברבים, זה כבוד לאלו שהיו שם כדי לסבול ולמות, וזה נאמר כדי שצעירים ידעו ויוכלו להסיק מהם מסקנות, ומכיוון שכל מרכיב של כבוד שמביעים חיילים במלחמה הוא נחלתו של עם שלם גם לאחר הפסידה במלחמה, וחלק מההיסטוריה שלה".

תמונה: חיל הים / רשת