וירוס הקורונה: אנחנו רחוקים מהשיא ואנחנו מבזבזים זמן

(של דוד רוסי)
15/10/20

האם אינך מקבל כוורות כשאתה שומע את "ההתאוששות" הזו של COVID-19 המוגדרת באירופה ובאזורים אחרים כ"גל שני ", עם השוואה לא מוסווית מדי להשפעה הספרדית של תחילת המאה העשרים? במציאות, זה תמיד ... הראשון, שכן "איפוס המקרים לא התרחש ולכן כעת, כצפוי, הוא מתחיל מחדש". זה נאמר בצדק על ידי הרופא, שחקן העבר ויועץ של שר הבריאות גואטיירו "וולטר" ריצ'ארדי, והמשיך: "מה שעשינו הוא לשטח את עקומת המגיפה אך היא מעולם לא נוקתה. כשהיו תנאים נוחים, כלומר התנהגות הקיץ, בשילוב עם הקור הראשון, העקומה חודשה. אנחנו יכולים לקרוא לזה שני כי זה תואם את העונה החדשה, אבל המגיפה תמיד זהה "1.

Il נעילה באביב שעבר, עם משך "סיני" (כעשרה שבועות) שפגע במוות בעסקים רבים, ולכן הוא לא פגע בשום יעד רציונלי: אנחנו חוזרים לאחור עם אותה מגפה.

אך האם המצב אכן יוביל "לקריסה מהירה של טיפול נמרץ עם הערכה של 151 אלף אשפוזים"? לא, כי אלה שאומרים את זה משקרים בידיעה שהם משקרים: בכל אירופה יש 151 אלף מקומות בטיפול נמרץ ולכן הנוסטרדמוס החדש הזה משתמש בהיפרבוליה זו כדי לא להודיע ​​על מותם של 120-150 אלף אנשים תוך מספר שבועות, תוך סיכון להיות קל הכחיש (ולעג) על ידי עמיתים ועיתונות.

אבל מה יקרה? ובכן, לפני חודשיים לקחנו שלושה מקרים כדוגמאות למדינות שנקלעו ל"גל השני ". בואו נראה איך הם עכשיו, עשרה שבועות אחר כך.

יפן

ארץ השמש העולה הגיעה מ"שלב קריטי ראשון "שנמשך מהעשור האחרון של מרץ עד הראשון במאי, עם פסגות של 700-750 מקרים ביום וקטלניות שנשארה כמעט תמיד בתוך 30 הקורבנות תוך עשרים וארבע שעות. שעה (ות.

מעולם לא טופלו החירום בהסגרים המוניים כמו באירופה, אך - בדיוק כמו בשבדיה - בהתאם לתכתיבים החוקתיים ובקשת האזרחים לשתף פעולה.

"הגל השני" החל מוקדם מאוד, בעשור השני של יוני, לאחר מספר שבועות עם פחות מ- 40 מקרים ביום, חרג מפסגת מרץ כבר ב 24- ביולי (927 לעומת 743) והגיע לשיא חדש (1.998 חיובי ביום אחד) ב -3 באוגוסט. לאחר תאריך זה, הגרף החל לרדת, והתייצב בין 450 ל- 650 מקרים עד היום. בקיצור, זה מסתובב הרבה אבל יש לו קטלניות נמוכה: הוא מעולם לא חרג מ -20 מקרי מוות ביום.

הכל מצביע על כך ש- COVID-19 עדיין פעיל מאוד ומחזור, אך גם שההרגלים ההיגייניים והמשמעת של היפנים עוזרים לנהל אותו בצורה יעילה.

אוסטרליה

הנחת היסוד היא שארץ הקנגורו אינה מדינה עם צפיפות אנושית גבוהה כמו יפן: בין עיר אחת לאחרת יש לעיתים אלפי קילומטרים ומשפחות / קהילות רבות חיות בבידוד. אפילו המטרופולינים הדרומיים אינם ניתנים להשוואה לאותה נמלה שהיא טוקיו.

הגרף מדבר על "שלב ראשון" שנמשך בין אמצע מרץ לאמצע אפריל, ולכן קצר יותר מאשר בשמש העולה ועל "שלב שני" עם פסגות הגבוהות רק ב 50% לעומת האביב (בעוד שביפן היו כמעט שלוש פעמים גבוהות יותר) אך למשך תקופה דומה לשמש העולה. עם זאת, הקטלניות הייתה גבוהה משמעותית, אם כי מעולם לא דאגה מאוד, עם מעט פחות מ -500 קורבנות באוגוסט.

לאחר "השיא השני" מספר המקרים ירד לכמעט אפס. הממשלה נקטה לעתים קרובות וברצון נעילהעם זאת, מבחינת משך ומשקל שאינם ניתנים להשוואה לזה שסבלו האיטלקים: יש לומר כי סגירת הגבולות מילאה תפקיד מכריע.

ישראל

למדינה היהודית בשלב הראשון - בין אמצע מרץ לסוף אפריל - היה ה"סבל "של 16 אלף מקרים, מעט מאוד - אנו יכולים לומר זאת באמת! - בהשוואה ל -280 אלף בתקופה שבין תחילת יוני לאמצע אוקטובר: עם זאת, לאחר השיא של 11 אלף מקרים ביום אחד, ביום 23 בספטמבר, גם בעקבות צעדים מגבילים חמורים מאוד, הגרף מסמן א ירידה, בחלקה דומה לזו של יפן. מקרי המוות שהיו 61 בשבוע שבין 12 ל -18 באפריל היו 204 בין 3 ל -9 באוקטובר - עלייה משולשת לעומת פי עשרה ממספר המקרים.

יש לומר כי חרדי ישראל מייצגים 40% מהנדבקים הטריים, עקב לא מעט קשיים להטיל עליהם את הכבוד לכללי ההתרחקות וההיגיינה.

אם צדקנו בחודש יולי להתחקות משלושת המקרים הללו כדוגמאות למה שמצפה לאיטליה ובאופן כללי יותר למערב אירופה, אז אנחנו יכולים לומר שלרוב המדינות יהיה שיא של מקרים בעונת הסתיו, שאמרה. השיא יהיה גדול פי שניים, שלושה או אפילו פי ארבעה מזה של מרץ-אפריל, אשר ככל הנראה מספר ההרוגים - ברמה הלאומית - לא ישווה לנתוני השיא של האביב האחרון, אך בהחלט יהיה בסדר גודל של 50-200 מקרים ביום עבור המדינות המאוכלסות ביותר, שלאחר השיא מספר המקרים יקטן אך לא יחזור לנתונים ה"מרגיעים "של הקיץ האחרון וכי עדיין יהיה צורך באמצעים מחמירים יותר. צעדים אלה יהיו נעילה מקומית, שיישומם המיידי יעזור לא מעט גם כעת. אגב, אין מדיניות טמפון רצינית.

אבל לא רק אלה: אנו מזניחים בעיות רציניות להתמקד בשטויות כמו "שישה חברים בארוחת הערב יחד" שרק משמשים להסיח את דעתם של האיטלקים. לדוגמא, באופן אישי, יש לי ספקות לגבי קיימות הפתיחות זמן מלא תיכון: ילדים בני 14 ומעלה אינם זקוקים למטפל בבית. יש להאמין שאנחנו יכולים להסתדר גם בלי מכוני כושר ובתי ספר לכדורגל. בדיוק כפי שיכולנו לדון מחדש בשעות הפתיחה של משרדים וחברות, כדי למנוע המונים בתחבורה הציבורית בשעות השיא.

יש לי ספקות מאוד חזקים לגבי השימוש הנרחב בבדיקות סרולוגיות שמייצרות תחושת ביטחון כוזבת, בנוגע לעובדה שלא ניתן להטעין מטליות מתוצרת פרטית למערכת הבריאות ולגבי שיטות הבדיקה "להעביר דרך"

יותר מדי דברים לא מסתכמים בכך שאנחנו הולכים לכיוון השיא ובקרוב המקרים יירדו כמו בשלוש המדינות המדגימות: כנראה באיטליה אנחנו עדיין למרגלות ההר ואנחנו נטפס עליו אחרון באירופה, משוכנעים שהם הכי חכמים.

1https://www.ilmessaggero.it/salute/focus/seconda_ondata_covid_ricciardi_...

תרשימים: worldmeters.info