על המקרה האומלל של קפטן הפריגטה שנתפס בחניון בספינקטו והעביר מקל USB עם מסמכים מסווגים לחבר במשרד נספח ההגנה הרוסי ברומא, העיתונות מספקת את כל הפרטים השמניים והאנושיים, עד כדי כך שאני כמעט מצטער על האיש הזה שחייו המקצועיים והמשפחתיים נחשפים לחמדנות הסקרנות הציבורית.
יש פרשנים המציגים השערות גיאו-פוליטיות ביחס לרגע בו הושמדה "המלכודת", כאילו סימנה איטלקי התרחקות מפוטין כאות לציות לביידן. זה נראה לי קצת מסוכן כהשערה, אבל זה לא ההיבט שמעניין אותי להתמודד כאן.
זה שרוסיה נוקטת מדיניות פעילה של הרחבת תפקידה בים התיכון זה דבר מוזר שנמשך כבר כמה שנים. שפקידים רוסים מעוניינים לרכוש מידע מסווג שברשותה של מדינה שיש לה מעמד אסטרטגי בים התיכון (גם אם נראה שהיא התנערה מכל תפקיד רלוונטי שם) והיא חברה משפיעה בנאט"ו ובאיחוד האירופי, זה לא אמור להפתיע אף אחד. וגם לא אתפלא מניסיונות דומים של רבים אחרים (מלכתחילה סין וטורקיה, אך לא רק). זה צפוי! העובדה שברמה הדיפלומטית העובדה מוגדרת כ"מעשה עוין "היא חלק מהמשחק הרגיל של הצדדים, אך בהחלט יש להחשיב אותה כצפויה (ואני בטוח שמערכות האבטחה שלנו, AISE ו- AISI, מודעים לכך היטב).
הנקודות שעשויות להפוך את ארגוני הביטחון ל"פנימיים "בפני ה- FA חושבים שיכולות להיות אחרות. עובדה היא שלקפטן הפריגטה ביוט הייתה גישה, לתפקידיו המוסדיים, למסמכים בכירים וכי הוא "בגד". נְקוּדָה.
ברמה "הפנימית", אני מאמין שהדבר מוביל לכך שצריך לשקול ביתר דיוק את הנהלים לייחוס "אי-מניעות לסודיות" (NOS). אלה ההרשאות המאפשרות גישה לתיעוד מסווג. ברור שהצורך להעסיק מספר רב של קצינים איטלקיים וקציני משנה בתפקידי מבצעים חיצוניים, לספק צוותים למבנים של נאט"ו והאיחוד האירופי, שיש להם אנשי רמה נאותה בפיקודים ובמטה שלנו, מדגיש מתמשך על נהלים להקצאת ה- NOS ולחידושו התקופתי. לעתים קרובות היה לי, בעבודתי במשך שנים בנאט"ו, את הרושם שמדינות אחרות בעלות משקל דומה לזה האיטלקי מחייבות במס הרבה יותר מאיתנו באימות הדרישות הללו, אך זה יכול היה להיות רק הרושם שלי..
עם זאת, היה פגם במערכת. העובדה שבעבר יכול להיות שקברניט הפריגטה ביוט היה קצין נאמנות מראה, אינה אומרת שדברים לא יכולים להשתנות לאורך זמן.
כאן הגענו לנקודה השנייה. הקצין טוען כי נגרם לו "בגידה" על ידי מצב משפחתי וכלכלי חמור. נראה כי גרסה זו מאושרת על ידי מי שמכיר אותו.
בהתחשב בכך שמבחינה אתית אני לא חושב שזה משנה אם הוא בוגד בעצמו תמורת אלף יורו או תמורת מיליון יורו, מבחינה מעשית, כן, הוא אכן עושה זאת כבגידה בסכום קטן. יכול להיות קל יותר לחיזוי ולכן למנוע.
ב- FA האנגלו-סכסון, למשל, היו קשיים של הקצין ידועים בקהילה הצבאית. עם שתי השלכות אפשריות: מצד אחד ביטוי של סולידריות "גופנית" כלפי הקצין כדי לעזור לו ברגע קשה, מצד שני העובדה שהמבנה הארגוני כנראה היה מזהה את הקצין כמרכיב פגיע של ארגון ו (בתירוץ ובחסד מופלג) היו מעבירים אותו למצב בו לא הייתה לו גישה למידע רגיש.
ההיבט הראשון ידרוש איחוד מחדש של המרקם הצבאי עם קישורים החורגים משעות הנוכחות בצריף.
השנייה תחייב לייחס שיקול דעת הולם למפקדים על שינויים בתפקידים או העברות מסיבות שלא תמיד ניתן לחשוף וכי הם לא היו עוברים את בחינת ה- TAR!
שני הצעדים מנוגדים למגמה של חזון תעסוקה ואיגוד מקצועי של ה- FA שחלק מהמפלגות הפוליטיות דוגלות בהן.
עם זאת, העובדה נותרה כי הרוסים התוודעו לפגיעותיו של קפטן הפריגטה ביוט (בין אם הם בעלי אופי כלכלי-משפחתי, כנטען, ובין שהם בעלי אופי אחר) בפני עמיתיו וממונים עליו.. אות שאמור לגרום לנו לחשוב.
צילום: משרד ההגנה / רשת / חיל הנחתים האמריקני
