ואם ההכנסה של האזרחות לא היה "נתון"?

(של אנדריאה Cucco)
30/11/18

אנחנו כנים, יש כבר משכורת "אזרחות". זהו שכר אשר אינו מבטיח שום עתיד, לפעמים אפילו כבוד הציבור: הוא אחד המתנדבים של הכוחות המזוינים.

באיטליה יש עשרות אלפי צעירים שמשרתים את המדינה (29.417 בשלב זה) ולאחר מכן להיות באמצע הכביש - אולי אחרי 10 שנים של מחויבות - עם תוכנית לימודים שמראה קרובות כחוויה עבודה ייחודית: "חייל". זו אינה דעה, כפי שמעידים המכתבים הרבים - רבים מדי - שאנו מקבלים במערכת העיתונות. רובם הורים.

השירות הקבוע הוא אופק אפשרי, אבל עבור כמה.

ב תוכניות הביטחון, ברצוננו להגדיל את מספר המתנדבים במקום קבוע של מעל 5.000 גברים ונשים (34.700 ב 2024).

השאלה היא: אם האירו 780 המפורסם יהיה העניק, מה תמריץ אזרח צעיר לשאוף לשבור את הגב עם פניות חובות כבדות, לפעמים מאוד "לחימה קטנה", תמיד צנוע, עבור 270 האירו יותר?

אנו מזכירים לך שבמדינות אחרות לבוש המדים הוא זכות שמביא כבוד והערכה עצומים בהערכת מועמד. אצלנו, גם היום, שירת המולדת אדיש לשיחות הטלפון הראויות הרבה יותר, "מאותתות" על מכתבים וכרטיסי מסיבה.

השר סלוניני קרא מזמן לחידוש המינוף. באופן מציאותי, השר טרנטה הגדיר את ההצעה "רעיון רומנטי, אבל לא עוד צעד עם הזמן".

להגנה לא היו אז משאבים לכלום, שלא לדבר על להחזיר את השירות הצבאי.

מכיוון שכעת נמצא הכסף לתשלום "אזרחות" בלבד - אפילו עם קרנות לחתוך לתקציב קטן כבר של הביטחון! - למה לא להשתמש אלפי צעירים עם מוגבלויות, כבר שילם חלקית, כדי לשרת את המדינה לובשת בגאווה / מדים מבחינה פדגוגית?

(צילום: נשיאות מועצת השרים / צבא)