רוסיה יכולה לנצח רק בהינתן עליונותה. מנטרה מובנת מאליה זו למשימה ההיסטורית של רוסיה על פי הקרמלין מוכתבת במספרים ואמצעים עצומים על פי מומחים צבאיים מערביים רבים שכנראה יודעים מעט או כלום על כך. לוחמה עירונית מודרנית - מתנגש עם העובדות, כפי שאנו הולכים לטעון כאן.
הקרב המכריע? היום הראשון
לא בכדי, מלכתחילה, טענו כי הקרב על שדה התעופה אנטונוב, שנערך בין הכוחות המיוחדים הרוסיים לבין גדוד התגובה המהירה האוקראיני ה-24, שאומן במשך שנים על ידי נאט"ו, החליט על המסלול עד היום. של המלחמה. פעם אחת אבדו יותר מאלף מהגברים הטובים ביותר - ספצנאז, צ'צ'נים וכו' - ומשמצאו עצמם דחויים, בסופו של דבר מוסקבה נשחקה בין בוצ'ה לאירפין ללא תקווה לתקוף את קייב. מתקפת הנגד האוקראינית האחרונה בחזית זו הדגישה את כל המגבלות החומריות והטקטיות של הכוחות הרוסיים. בקיצור, זה העלה את הרושם בקרב הצבא והפוליטיקאים של העולם החופשי שרוסיה פשוט לא יכולה לנצח במלחמה הארורה הזו.
בעיית משאבי אנוש
מלכתחילה, הוא לא יכול לנצח כי הוא יצטרך לכבוש כל עיר (קייב, חרקוב, סומי ואז אולי לבוב וכו') כשהוא סובל מדי יום בכל עיר בודדת מאות - ובמקרים מסוימים אפילו אלפי - אבדות (הרוגים, פצועים ופגועים). כפי שקורה כבר שבועיים מסביב למריופול ודרום דונבאס. מהבאים לא רק היחלשות העורף, אלא פירוק אמיתי של גדודים ומחלקות. העובדה שאנשים וציוד נזכרו מהמזרח הרחוק ומהקווקז מעידה רבות על בעיית משאבי האנוש שפוקדת את המתקפה הרוסית.
בעיית השליטה הטריטוריאלית
שנית, היא לא יכולה לנצח כי אז היא תצטרך להחזיק במקום כוח - משמעותי מאוד - מספיק כדי להתמודד עם ההתנגדות החבויה בין ההריסות וההריסות של כל עיר שנהרסה, כדי להרחיק כל שארית אוכלוסייה - המורכבת כמעט אך ורק ממבוגרים גברים המסוגלים לשאת נשק - או לגרש עשרות אלפי אנשים כדי "לטיהור אתני" את השטח. בכל מקרה, מדובר במאמץ מעבר ליכולותיהם של הכוחות הפרוסים בתיאטרון האוקראיני וכנראה גם לרוסיה בבית המשפט.
השוואה לא נכונה עם גרוזני וחלב
שלישית, היא לא יכולה לנצח משום שהתקדימים בחלב ובגרוזני אינם עומדים בהשוואה, אלא ברושם המטעה של יעילות שנותרה על המשקיפים. אנחנו מדברים על ערים שייצגו, עבור המדינה האסלאמית וההתנגדות הצ'צ'נית, בהתאמה, את מרכזי הניהול והלוגיסטיקה היחידים, שנהרסו וההגנות איבדו במהירות את הלכידות והיעילות שלהן. כל מי שמשווה את שני המקרים הללו לאוקראינה עושה זאת מתוך בורות מוחלטת של רשת הרכבות הענפה שלה, של הנהרות הטבעיים והמחסומים האורוגרפיים שלה, של הגודל והמבנה העירוני של הערים שיש לקחת, לגבי העובדה שהסובייטים עצמם בנו מחדש את חרקוב ו שאר המרכזים המיושבים שנהרסו על ידי הנאצים במחשבה על מצור עתידי. אבל האם המומחים שלנו, קצת כמו המיכליות הרוסיות, באמת מעולם לא הסתכלו על מפת אוקראינה?
השתלטות הדמים על מריופול
רביעית, הוא לא יכול לנצח, לבסוף, כי מריופול אינו בר-חזרה ואנו מלמדים בדיוק את הקשיים העצומים בהם נתקלו הרוסים. מריופול, למעשה, היא העיר האוקראינית היחידה בסדר גודל מסוים הקרובה לבסיסים הרוסיים: ובכל זאת, היא שוחטת את חיילי הקרקע של מוסקבה עד כדי כך שאפילו הצ'צ'נים העדיפו להתרחק מהעין. נראה ברור שאם לקייב היו מספיק כוחות, היא הייתה יכולה להכפיל את הנוכחים בדונבאס, שבמשך חודש שומרים על הלחץ המשולב של שתי הרפובליקות הבדלניות והרוסים, ולהפוך את מריופול לאלזיה חדשה. להכות את הנצורים מאחור ולהכריח אותם להילחם משני הצדדים.
הסלמה או כלום
לבסוף, היא לא יכולה לנצח כי לרוסיה אין את הנשק הסופי שנותן את הוודאות של כניעה ללא תנאי מצד האוקראינים וכי החזית שממנה יכולה להגיע אספקה, המורחבת מפולין לרומניה, רחוקה מלהיות מוצבת במקום. ככל שיותר לחצים מוסקבה, כך העולם החופשי מרגיש מוסמך יותר לחמש את אוקראינה. מה שהיום נראה בלתי אפשרי, לא זהיר ובלתי ניתן לניהול, יהפוך מחר למציאות אם פוטין ימשיך לדחוף לקראת הסלמה. לצערנו ולצערנו, הוא לא יכול לחזור אחורה: עליו להסביר לרוסים מדוע נמשכים הצנזורה ומגבלות החופש, אם הכל ילך כשורה והניצחון קרוב.
לסיכום…
כפי שהבנתם, ההפסדים של הרוסים הם המרכיב המרכזי של ההיגיון שלנו: הם שוחקים את היחידות, מורידים את המורל של החיילים על הקרקע, משפילים את אמינות הכוחות המזוינים הרוסים, מערערים את מוצקות תפקידי ההנהגה. ובסופו של דבר, לבטל עם הזמן את הסכמתו של פוטין. ויש לנו תיקייה מלאה של ההפסדים האלה: בזמן שאני כותב את זה, יש לפניי עשרות תמונות וסרטונים שאני לא יכול לפרסם, לאור הגסות המופלגת שלהם, יותר ממה שהקורא יכול לדמיין. ישנם עשרות שיירות ועמדות של הכוחות הרוסיים שנהרסו בחרסון, אירפין, סומי, מריופול בימים האחרונים... אני חוזר רק על מה שדווח על ידי אנשי רפואה בלארוסית לדויטשה וולה בשבוע שעבר, על גברים ללא גפיים או עיניים , וגם לא אוזניים, כאלה שלא נראו מאז מלחמות ההתשה של פעם.
אז כשקומסומולסקאיה פרבדה, מהדהד את המאמר שלנו, מדברת על כמעט 10.000 הרוגים ו-16.000 פצועים, אולי היא שותקת על הקורבנות בקרב הצ'צ'נים, וגנר ושאר הצבאים הצבאיים, שנמחקו במאות בארבעת השבועות האחרונים ושום דבר לא מוסיף הרושם שההתקפות מהאוויר על ערים אוקראיניות רק נועדו להדגיש את הרושם של מלחמה "מיושנת", שנלחמה על ידי שני הצדדים באכזריות קיצונית ושבה להגיע לאסירים היא נדירה מאוד.
בתרחיש זה שמועות רבות על טיהורים בקרמלין רודפות זו את זו בקרב המנהיגים הבכירים של הכוחות המזוינים ושירותי המודיעין. כל זה רק מאשש את הרושם שפוטין ציטט את הפסקה השגויה מבשורת יוחנן הקדוש. אנחנו, שממשיכים להחשיב את המלחמה כפי שהוקמה על ידי פוטין ככישלון, היינו מעדיפים לצטט את קיפאס: "רק אדם אחד חייב למות למען ישועת כל העם".
נ.ב. אבל מה אם מחר תנצח רוסיה בקלות במלחמה ואתה תאבד את הפנים שלך? אז, הספר שאל אותי בתחילת מרץ, מול הוודאות שלי לגבי אחוזת קייב. הסיכון לאבד את הפנים שלי, אז כמו עכשיו, קטן בהשוואה להגעת כוחות פוטין לגבול עם נאט"ו ולסיכונים העצומים הכרוכים בכך. אם אני צודק, התרחיש הוא סיוט. אם אני טועה, זה כמעט אותו סיוט...
מסגרת: רשת
