הכל מקורו בנגיף שמתחת למיקרוסקופ מעוגל ומחודד, שמדענים מגדירים אותו "RNA חד-גדילי" ושייך למשפחת נגיפים, שרבים מהם ליוו והשמידו את האדם משחר הציוויליזציה. רק בשנה אחת הוא היה מסוגל להרוג 2,6 מיליון בני אדם, ולהביא דורות שלמים לקבר בטרם עת ובמיוחד עם האנשים השבריריים ביותר.
הקהילה המדעית ניסתה להתחקות אחר מקורותיה: באסיה היא בהחלט לא הפכה את זינוק המינים מבעלי חיים לאדם בזמן שאינו מזוהה במדויק; מצדו, ארגון הבריאות העולמי סבור כי ההערכות הרשמיות נמוכות מאוד וכי המקרים שהתגלו בעולם נמוכים פי חמישים מהמקרים בפועל. מדאיג גם את יכולתו להועבר מבני אדם כמעט לכל מיני היונקים, במיוחד לחיות בית ולבקר.
המחלה מדבקת ביותר: יש בה בעיקר העברה מהאוויר, מאנשים נגועים דרך מה שמכונה "אירוסול נשימתי", כלומר טיפות או טיפות שאנו פולטים בזמן נשימה, עיטוש, שיעול וכו '. הוכחה ההתמדה של מידבקות לאורך זמן במקרה של חפצים שנפגעו מהנגיף. המחלה גורמת למגוון רחב של תסמינים, כולל חום גבוה, שיעול, קשיי נשימה, שלשולים ודלקות עיניים, אך גם בדלקת ריאות הרסנית ב -6% מהמקרים. לא חסרים מקרים של נזק נוירולוגי חשוב.
הקורא, שהגיע לנקודה זו, בטוח שמדובר במגפה המתנהלת, הנגרמת על ידי סרס-קוב -2. לא, מתחילת המאמר אנחנו מדברים על חצבת. כן, מה שמבחינתנו היום היא מחלת ילדים "רגילה" ושחלק מהלא-ווקס מחשיבים אותה כבעיה, הייתה, עד תחילת המאה העשרים, הגורם לעד 6% ממקרי המוות בעולם: כל שנה למעשה, זה הרג 7-8 מיליון איש. הנתון של 2,6 מיליון מקרי מוות בשנה, השווה כמעט לקורבנות "הרשמיים" של קוביד 19 בשנים-עשר החודשים האחרונים, אינו מתייחס לפני עשרות או מאות שנים רבות, אלא לאמצע שנות השמונים, כדי להבין מתי מייקל ג'קסון ומדונה כבר היו פופולריות בקרב הצעירים מאוד.
כן, קורא יקר: בתקופה האחרונה מאוד, וירוס השמיד כל שנה את אותו מספר של אנשים כמו סרס-קוב -2, בהיעדר אמצעי בלימה, עם קמפיין חיסונים עולמי מתמשך ונטול הקמפיינים הרשעים לא-ווקס מכחישים. זה לא, כפי שרבים מאמינים, פתוגן לא מזיק שגורם מעט יותר מפריחות בעור אצל ילדים, אלא ככל הנראה גורם המוות העיקרי בעולם ב -15 המאות האחרונות, בדומה לאירסינה פסטיס (מגיפה בועית), אם לא גרוע יותר. ) ואבעבועות שחורות. כן, מכיוון שחצבת, לפני הגעת החיסון, הייתה קטלנית של 30% (שלושים אחוז!) ומדבקות מפחידה.
כדי להבין אחד את השני, אנחנו מדברים על מחלה שהרגה, במהלך מגיפות בודדות ולא לאורך מאות שנים, כמעט שני שלישים מאזרחי הילידים בקריביים ומרכז אמריקה בין השנים 1529 ו 1532. בשנת 2000 בלבד, חצבת הרגה כמעט 800.000 איש בעולם: נתון, ללא ספק, מקורב כברירת מחדל. ברור שמקרי המוות השפיעו בעיקר על המדינות בהן החיסונים היו (והם) איטיים או כמעט נעדרים בגלל מצבים כלכליים, פוליטיים וחברתיים מקומיים.
מנקודת מבט זו, המקרה של חצבת עוזר לנו גם להבין מה יכול לקרות עם תחילת מסעות החיסון של קוביד 19: המחלה תידרדר במהירות במהירות בכל המדינות המעבירות סרום לחלקים גדולים של האוכלוסייה. התפשטות הנגיף. לעומת זאת, המחלה תישאר אנדמית בכל אותן מדינות בהן החיסון ישפיע רק על אליטות צבאיות, כלכליות ובריאותיות בודדות, ותשאיר את הרוב המכריע של האוכלוסייה ללא כיסוי, כביכול.
האם יספיק לסגור את הגבולות להמונים האנשים הלא מחוסנים הללו ולהטיל חיסונים על מי שעובר לעברנו? לא, נצטרך לחשוב על קמפיין חיסונים עולמי שייושם בהקדם האפשרי, אם לא נרצה להשאיר לסארס-קוב -2 מאגר של מיליארדי אנשים בהם ניתן להתנסות במוטציות המסוגלות לבטל את ההשפעות של חיסונים.
תחשוב שאנשים חושבים!
צילום: אינטרנט
