העולם מתכונן לצאת למלחמה. כל מדינה הגדילה או מגדילה את הוצאות הביטחון בפרופורציה שרק טיפש יראה "תואם את האיומים הנוכחיים".
המזכיר הכללי החדש של נאט"ו, מארק רוטה, הציע לאחרונה להגדיל את הוצאות הביטחון ליותר מ-3% מהתמ"ג והפציר במדינות החברות לאמץ "מנטליות מלחמה" כדי להתכונן לאתגרים שבפתח. במקביל, נשיא ארה"ב הבא, דונלד טראמפ, הביע את כוונתו לבקש מבעלי ברית נאט"ו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהם ל-5% מהתמ"ג.
אולי עבור כמה מעוררי קשקושים יכולה להיות רק ספקולציות אופורטוניסטיות מאחורי זה כדי להרוויח מפוביות "כבשים", אולם יש היבט אחד שצורם: המתמודדים הבאים מתחמשים כבר שנים רבות בתוכניות צבאיות מסיביות שרחוקות לחלוטין מלהיות. כל סיכוי לשלום. דוגמה? רק תחשוב על 22,5 מיליארד ("מיליארד", לא "מיליון") דולרים המתוכננים על אדמת ארה"ב עבור מחסנים, ארסנלים ומפעלי ייצור תחמושת. בצד הסיני, ההתערבויות אינטנסיביות לא פחות. בואו רק נסתכל על הניסיון העצום שכבר נצבר בואימוץ AI בניהול צבאי של מחקר, עיצוב, סימולציה, ייצור ו... פיקוד ושליטה עליונים של הכוחות המזוינים. זאת בזמן שמועלות כאן שאלות אתיות להרגיש טוב... כאשר כל עיכוב וחיסרון יעלו מיליוני חיים, בנוסף לתוצאה הסופית! ובואו נדבר על השדה הקוונטי: ב שנייה או שברים של שנייה, מה זה ידרוש אנני למחשבים קלאסיים.
האיטלקים לא אינטליגנטים? ממש לא. אנחנו המוכשרים ביותר על הפלנטה, אם אינטליגנציה כן סְגִילוּת...זו המהירות שחסרה.
מה המציאות מכתיבה? אינטואיציה: מתעוררים על קו הזינוק של גרנד פרי כשכולם גורמים למנועים שלהם לשאוג ומבינים שאתה בבטלה. זה יהיה נחמד להישאר מחוץ לזה, אבל המכונית שנותרה נייחת בהתחלה נפגעת ונהרסת באופן קבוע.
מה לעשות אז? קודם כל, פתחו את העיניים או שלפו את הראש מהחור.
קלאסיקה גדולה של הקולנוע האיטלקי (בהקשר אחר) לימדה: "מה זה גאונות? זה דמיון, אינטואיציה, החלטה ומהירות ביצוע!". הראשון מולד לנו, השני מכוסה עיניים, השלישי מתגאה והרביעי נעלם: בוא נחשוב רק על ציוד חסר תועלת כמו טנקים טלה "מעודכנים" מיושנים ויקרים מאוד (שבמוקדם או במאוחר - באיחור - יגיעו) או למאות מכוניות משוריינות המספקות את עצמן בזמנים כדי משוריין. הכל נמסר ללא מערכות נגד רחפנים...
אבל המעילה האפשרית של כסף היא כלום לעומת המחסור במספרים: מלחמה היא גם "רצון" קולקטיבי ואין לא הסכמה ציבורית ולא עתודות הכוחות הנובעות מכך. כרגע "האומה האיטלקית" נמצאת במקום האחרון בעולם לנטייה להקרבה (סקר גאלופ: רק 14% מהאיטלקים יהיו מוכנים להילחם עבור ארצם במקרה של מלחמה).
עובדה זו צריכה להרים יותר מגבה אחת. לא בגלל שזה מדאיג או שערורייתי בפני עצמו, אלא בגלל שברור שמישהו (או יותר מאחד) פועל להרוס אותנו כבר שנים. נקרא "מניפולציה של דעת הקהל" ונופל במסגרת ספציפית שדה קרב: את תחום קוגניטיבי. בוא נדבר על יכולת להשפיע ולשלוט בתהליכים המנטליים וקבלת ההחלטות של יחידים או (אופס!) קהילה באמצעות שימוש אסטרטגי במידע, תעמולה וטכניקות פסיכולוגיות. האם הנתונים ("אחרונים על הפלנטה") צריכים לגרום לנו להבין שאנחנו מותקפים כבר זמן מה?
כשהחלק האינטנסיבי ביותר של מלחמת העולם צפוי להתחיל בקרוב, האם כבר הפסדנו? זה לא בטוח, אבל ה"מכה" הראשונה - בלתי נמנעת - תספיק כדי לגרום לבית הקלפים לקרוס. בשלב זה 86% מהאיטלקים יבינו שהומלנד היא משהו שחורג מתיאטרון פוליטי, רטוריקה, אינטרסים של מישהו, תעמולה או ממשלת הרגע.