יום השנה לכיבוש רומא, בין גפא, צנזורה פסיפיסטית ודגלים שגויים

(של דוד רוסי)
21/09/20

תודה, גברתי השרה * תרזה בלנובה שגרמת לנו לחייך ביום השנה לכיבוש רומא, שתוארך לשנת 1970 בפוסט ברשתות החברתיות. אנחנו לא טועים בהם: רק לפני חמישים שנה המפלגות הפוליטיות פתחו במתקפה הסופית על כיבוש כל כוחם, עם הקמתם ובחירותיהם הראשונות של האזורים עם חוק רגיל.

אם לומר את האמת, הדימוי של "חבורת ברסאגלירי" שנכנסת "מפורטה פיה" גורם לנו לחייך מעט, כאילו מדובר בטנדר בתא האגרה בצפון רומא ובעיקר כאילו לא היו צריכים לקרוע את הקירות. אורליאן עם אש תותחים כדי לפתוח את מה שמכונה בדרך כלל "פרצת פורטה פיה". אבל אתה יודע, המנהל הנוכחי (כמו הקודם) לוקח את "סירוב הכוח" כל כך מילולית, שמישהו מצנזר באופן ספונטני את השימוש באמצעים צבאיים גם כשזה קרה לפני 150 שנה.

עם זאת, בכנות, עלינו לשאול אותך ואת ראש עיריית רומא, וירג'יניה ראגי, שאלה: מדוע לכל הרוחות האורות על הדלת המדוברת נמשכים, עם ארבע רצועות אנכיות של ירוק, כחול, לבן ואדום, דגל סעודיה (או דגל קדאפי הלובי המיושן) והצרפתי? האם בכלל לא הצלחנו לצייר את הדגל האיטלקי כראוי ברומא של תחילת האלף?  

* סירוב לכתוב "שר" ו"ראש עיר "מכיוון שהאיטלקי - כאשר אינו נאנס על ידי" הפוליטיקלי קורקט "- דוחה את הקקופוניה. עשו זאת שוב עם דנטה ומנזוני, אם אתם לא אוהבים את זה.