בהערכת ההוצאה להורג הזוועתית של הטייס הירדני, אל תופתעו מהרגשות, מכותרות של עיתונים רבים או מהנקמה האשליה של עמאן על משכנות שהתעניינו במדינה האסלאמית כמו פרוסת סלמי. על העימות זכו שני גיבורים.
הראשון הוא דאעש: הסרטון של הוצאתו להורג של מואד אל-קסאסיבה מרשים ביכולת המיוחדת והיעילה אף יותר לנצל את התקשורת כנשק להילחם במלחמה שבדרך כלל הייתה אבדת ככל הנראה מזה זמן מה.
בסרטון ברשת ה"הוליווד "בולט עוד יותר: אלה שמבינים, יורים ומרכיבים את הקליפים האלה הוכשרו כנראה באיזה בית ספר חשוב, אין כל אלתור ומסגור ועריכה - סלחו להצהרה - "כישרון".
אתה לא רואה קופים מטורפים חמושים בקלשניקוב, שהורגים קורבן מסכן אחר, עם רקע מחריש אוזניים ואינו מובן לנו.
F-16 משגר טיל, בעקבות צילומים של מה צריך להיות תוצאה של ההתקפות של הקואליציה: מבנים נהרסו וכמה קורבנות קבורים על ידי ההריסות.
.jpg)
הטייס הירדני צועד בדממה לא אמיתית לעבר גורל שהוא כנראה עדיין לא מודע לו. סביבו עשרות מיליציות בשתיקה מוחלטת, יש מדים, מסודרים, וחלקם מסודרים בשורה - המסר ברור: אנחנו לא צבא ברנקלאונה! האפילוג הוא מואד בתוך כלוב, שכאשר הוא מוצא את עצמו מכוסה בנוזל דליק, מפנה את מבטו אל הקרקע, ככל הנראה, התפטר מגורלו הבלתי נמנע: לשון אש מגיעה אליו ועוטפת אותו. כאשר האש כילתה את טרפה, דחפור בולע את הכלוב, ושופך הריסות על גופו. המעגל נסגר.
בניגוד למה שארגוני טרור רבים כל כך התרגלו לנו, זו אזהרה פשוטה, ברורה ומובנת במיוחד במערב. אני תוהה אם המקבלים האמיתיים הם לא אוהדים רבים שנולדו או שגדלו באירופה.
תגובתה של ממשלת עמאן היא בבטן: המחבל בכלא במשך עשר שנים האמין כי הוא נושא המשא ומתן וחבר אסיר של אל-קאעידה נתלה. אמצעי צפוי וניתן לחיזוי. במיוחד מאלה שגרמו לה.
אני מאמין כי לנוכח התקפות מסוימות, מתוכננות ומיושמות בקפידה, אין לקבל החלטות הנוגעות לכמה דקות כדי לייצג את הנגד. ואני חושש שהממשלה הירדנית תבין זאת בקרוב.
הזוכה השני של האתגר היה הטייס שבוצע. לנוכח הסכנה והמוות אנו רואים מי באמת גבר.
מואד אל-קסאסיבה היה רגיל לדמעות והמלצות על כל סכום שישולם או שישחרר רוצחים בכדי להציל את עורם, דבר שלא היינו רגילים לראות זמן רב: הוא הראה לנו כיצד ירדני מת.
אנדריאה Cucco
.jpg)
