נשיא הפדרציה הרוסית היקר, קראתי בעניין את דבריך, בעקבות השימוש בטיל היפרסוני חדש. נאומו מתחיל ב: "ברצוני להודיע לאנשי הצבא של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, לאזרחי ארצנו, לחברינו ברחבי העולם ולמי שמתמידים באשליה שניתן להנחיל תבוסה אסטרטגית לרוסיה, על האירועים המתרחשים היום באזור המבצע הצבאי המיוחד, בפרט בעקבות תקיפות עם נשק מערבי ארוך טווח נגד שטחנו".
התצפיות שלי אולי נראות לך חמורות, אבל אני מזמין אותך לשקול אותן היטב.
רוסיה, נשיא יקר, לא יכולה לסבול תבוסה אסטרטגית כי זה כבר התרחש ב-24 בפברואר 2022. באותו יום, כל מה שארצו בנתה במשך למעלה מ-30 שנה - אם כי עם עליות ומורדות - נפגע ברגע. כמובן, רוסיה כבר לא הייתה האימפריה הסובייטית, אבל אפילו לא האימפריה הסובייטית צָמִית שהיא הפכה למחרת. אני משתמש במונח הזה במודע: אין ספק שהיו לה אנשים מוכשרים ואינטליגנטים סביבה ואני תוהה אם הייתה להם הזדמנות להזהיר אותה מזה המערב המגושם, עם שלו מלכודת אוקראינית, היה רק נהנה אמיתי אחד: סין.
באיטליה אומרים "חברים נפגשים בשעת צרה", במדינה שלך אני חושב שאומרים "Друг познаётся в беде" (חבר מזהה את עצמו בקשיים). הפנדה נחשבת לחיה עדינה ושלווה, רחוקה מהדימוי התוקפני האופייני לדוב, אולם כיום המלחמה סיפקה לנו מאפיין חדש: כשהיא מאחוריה והחיה על הקרקע, ה"חבר" הרך לנצל. אתה תדע יותר טוב מאיתנו עד כמה ביסודיות: פוליטית, כלכלית, תעשייתית וצבאית.
לאור זאת, אני מתאר לעצמי שגם אתם תקראו בבוז את הפניות לשלום ששלחו יותר מדי אנשים תמימים בבייג'ינג. עם זאת, "מבצע צבאי מיוחד" מתמשך חייב להשוויץ בחיוכים ו ללכת לקראת לידיו ה"מיטיבה" של הקיסר...
ההרגל להשתמש במילה "מבצע" מתחיל מימי ברית המועצות, כמו כאשר מלחמת אפגניסטן השפיעה עמוקות על אחד מהדורות שלך. אחר כך בקושי היו נפלים ופצועים חלק מהנוכחיים (ובעוד עשור!). אם אתה רוצה לתמוך בתזה שאתה זוכה, נסה להשתמש במונח "מלחמה". זו תהיה בעיה משפטית ועם דעת הקהל, אבל זה נכון. ראוי לעשות זאת במיוחד היום אשר העלה את הסכסוך לרמה גלובלית ואשר, סותרים את עצמם, מגן עלאי הפרה של השטח הרוסי. זה עולמי כבר כמעט שלוש שנים והטריטוריה ה"רוסית" מופרת באופן קבוע למעשה מאז סיפח חלק מאוקראינה.
נשיא יקר, 24 בפברואר 2024 עורר את מלחמת העולם השלישית. ההכנות המתמשכות בקדחתנות לעימות העולמי אינן מכוונות נגד רוסיה אלא בהיקף שונה מאוד. עובדה זו לבדה אמורה לגרום לך להבין כמה זה ושימש להרבה יותר... המלחמה האמיתית עדיין לא התחילה ויהיה שחקן מובס באופן דרמטי. אני אתן לך רמז: אני לא מתכוון אליך, לארה"ב או להודו.
זה עדיין עשוי להשפיע על המחיר האנושי של הטרגדיה, אבל - בהחלט - לא על התוצאה הסופית.
בעוד כמה שנים יהיה צורך בעוד קולות כדי לחנוך עידן ארוך חדש: אלה של מנהיגים המסוגלים לשחק שח, לא דמקה בנאלי. אנשים המסוגלים להעריך את צ'כוב, כבר לא את דוסטויבסקי.
בכנות.
אנדריאה Cucco
צילום: קרמלין
