בני ערובה איטלקים: ביזנטים רגילים (מזיקים) של ממשלת איטליה

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
09/10/20

בעוד ראש הממשלה קונטה מודה ל- AISE ולפרנסינה על שחרורם של מקאלי וצ'יאקיו (תמורת שחרורם של כ- 200 ג'יהאדיסטים), שנחטפו בניג'ר בשנת 2018 ובשנת 2019 בהתאמה על ידי מיליציות ג'יהאדיסטיות, 18 הימאים של מזארה דל ואלו, שנתפסו על ידי משמר חוף הפטר מזה 40 יום, מסתכנים בהיותם חדשים מקרה מארו.

מהשעות הראשונות לחטיפה, כפי שנהוג בכיר זה (אך גם הקודם), כל פעולה צבאית לשחרורם לא נכללה באופן מיידי, והעדיפה לנצל את הנשק הדיפלומטי הנובע מהמדיניות השוויונית הרגילה (אך באופן רשמי לתמיכה סראג '), שבוצע הרבה בשנים האחרונות על ידי איטליה בשאלת לוב.

כזכור, בשנת 1985, רק נודע לחטיפה של ספינת הנוסעים אכילס דַפנָה על ידי טרוריסטים פלסטינים, ממשלת קראקסי הוציאה 60 איש ממפלגת ארגון ה- SISMI (קבוצת מבצעים מיוחדים), שהורכבה מפושטים של אל"מ מוסקין וממשל"י, שהועברו במטוס לבסיס הבריטי של אקרוטירי באי קפריסין, ואז יעלו אותם אל 'סַיֶרֶת ויטוריו ונטיתי, מחכה לקבל את ההוראה להסתער על הספינה כדי לשחרר את בני הערובה. אך לפני שנתן אור ירוק למבצע הצבאי, ניסה ראש הממשלה קראקסי את הקלף הדיפלומטי, וניצל את היחסים המצוינים של איטליה עם אש"ף, והניסיון נתן את התוצאות הרצויות.

במקום זאת, במשבר הנוכחי אין לממשלה נתיבים מועדפים. אחרי כמה ימים בפרנסינה הם הבינו שהאיש החזק מקירניאקה לא ייכנע כל כך בקלות, מכיוון שהוא היה רוצה לנצל את החטיפה הזו כדי להעניק לחסידיו מפגן כוח.

ואז נותר רק כרטיס הספונסרים הזרים של הפטר, קודם כל מצרים, רוסיה והאמירויות. בשבועות האחרונים נעשו ניסיונות לשתף את הקרמלין ואת נשיא מצרים א-סיסי במטרה להפעיל לחץ על הגנרל ולאלץ אותו לשחרר את 18 הדייגים: למרבה הצער התוצאות לא היו מספקות. הפטאר יוצא משליטה, מעין מאבריק שהבין כי אין לו עתיד פוליטי בלוב של מחר.

זו נותרה אפשרות דיפלומטית אחרונה שהוקמה על ידי צרפת, שעדיין יש לה השפעה מסוימת בקירנאיקה. הבעיה היא שהטרנס-אלפים לא עושים כלום לחינם (כמו כולם), ואם עזרתם הייתה מכריעה לשחרור הדייגים, הם בוודאי היו גורמים לנו לשלם ביוקר על כך.

בחטיפה שלאקילה לאורו, למרות הקשיים העצומים שהיו מתעוררים במקרה של פעולה כוחנית (זו הייתה הפעם הראשונה שספינה בסדר גודל כזה נחטפה), הוא יכול היה לסמוך על שתי אפשרויות: הפעולה הצבאית הנ"ל ורשת המגעים שלנו.

אולם כיום עלינו להסתמך על מדינה זרה שתגן על בטיחות אזרחינו.

צילום: נשיאות מועצת השרים