הנשיא קונטה שואל את הטורקים כיצד לשחרר את הדייגים שלנו

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
11/12/20

לאחר יותר ממאה ימים מהחטיפה - שהתרחשה ב -100 בספטמבר האחרון - משפחות 1 הדייגים במזארה דל ואלו עדיין מחכות לדעת אילו פעולות נוקטת ממשלתנו להחזרתם הביתה.

בימים האחרונים התרחשה חטיפה נוספת על ידי מיליציות נאמנות לגנרל הפטר (שמזכירו כי ממשלתה אינה מוכרת בעולם): ביום שני, 7 בדצמבר, היה מטען טורקי שנוסע לנמל מיסוראטה (בשליטת אנקרה). נחסם על ידי גברים חמושים ונאלץ לפנות לעבר נמל ראס אל הילאל, בקירנאייקה.

אנקרה, כמובן, אינה מכירה בסמכותו של "האיש החזק של סירנאייקה". כזכור, קוראינו בעבר בעבר הצבא הטורקי תרם תרומה משמעותית לשחרור טריפולי מכוחות ה- LNA (הצבא הלאומי הלובי). הנשיא ארדואן תמיד התחשב במיליציות של הפטר כחבורה של פושעים - על פי עקרונות החוק הבינלאומי - ובכך סירב לכל סוג של דיאלוג עם ממשלת הפסבדו של טוברוק.

שר החוץ הטורקי גינה בחריפות את מעצר האונייה והוסיף כי יהיו השלכות חמורות על אדריכלי הפעולה הזו. רק כדי לרענן את זכרו של הפטר, טסו לוחמי חיל האוויר הטורקי מעל העיר סירטה, שם עובר קו הפסקת האש בין הכוחות שעומדים מול לוב.

היחס האיתן של אנקרה נתן תוצאות מיידיות: הספינה הטורקית שוחררה אמש!

כשהוא חוזר לדייגים שלנו, נראה שהממשלה חסומה, ולא מצליחה למצוא צד דיפלומטי עם טוברוק, והיא מפקידת את עצמה בידי האמירויות שתומכות בהפטר, אפילו מבחינה צבאית.

תחלואת הקהילה כולה של מזארה דל ואלו ממשיכה לגדול, קשורה מאוד לשוק הדגים, ואשר במשך שנים נאלצה לסבול מהתקפות של סירות חמושות, לא רק שלוביות. אותו הבישוף של מזארה, דומניקו מוגוורו, ביום ההתעברות ללא רבב, תמך בבקשת משפחות הדייגים לשלוח את הכוחות המיוחדים לשחרורם.

צילום: נשיאות רפובליקת טורקיה