"החדשות שפרסם טוברוק הן שקריות. הספינות שלנו שסיירו את הים התיכון בשתי משימות היו במים בינלאומיים, הרבה מעבר למים הטריטוריאליים של לוב"שרת הביטחון רוברטה פינוטי אמרה אתמול בתגובה להאשמות מצד ממשלת לוב שהאשימו את איטליה בפלישה למים טריטוריאלים עם שלוש יחידות ימיות.
כי לאחר מתן סיוע, הקלה והגנה במשך שנים (ועד לחופי לוב), צריך להתגונן גם מפני האשמות מצד ממשלה שאינה שולטת אפילו בגינה של ביתה שלה מחדרי המגורים העשירים היא מעט מגוחכת.
לוב כיום מוכיחה שהיא מדינה כושלת באופן בלתי נמנע, שנאלצת לדבר עם החלשים מהחברים כדי לחוש ביטחון מאיומים ופילוגים פנימיים.
הנציג הקבוע של לוב לאו"ם, איברהים דבאשי, ניסה מאוחר יותר לרכך את הטון באומרו כי אין הוכחה ודאית לפריצה האיטלקית והבהיר כי זה יכול היה היה להיות מהלך פוליטי של אלה - כמוהכללי ח'ליפה הפטר - ההסכמים האחרונים נדחקים הצידה כמקדמה להתערבות בינלאומית.
כמה קוראים שאלו אתמול האם ההתנפלות לא יכולה הייתה להיות תמרון של הגנתנו לבחון את יכולות התגובה של לוב. נזכיר כי מה שנאמן מעט נותר לפקודות ממשלות לוב השונות שסיפקנו ו אימן אותנו יחד עם מדינות אחרות פחות מעניינות, אני מאמין שהיחידים שרצו לנסות משהו היו הלובים: הפוליטיקה שלנו!
מול הרס חורבן בית הקברות האיטלקי הקתולי בטריפולי בעקבות ההאשמות, איטליה "זלזלה" באירוע.
האמינו עכשיו שכמה ראשים חמים יעזו לאתגר שוב את המדינה שלנו לחלל מקום קדוש כמו בית קברות שוב?
עלבון כזה עשוי אפילו להוביל אותנו ל"כעס "מפוכח. ללא ספק מלווה במכות אימה של ... "שיעול"?
(בתמונה המנהיגים הצבאיים והפוליטיים בבית העלמין המונומנטלי של ורנו לרגל חגיגת המיסה הקדושה לזכר נפילות כל המלחמות)
