סוריה: חליפין מלחמה?

הידיעה על לכידת חאלב על ידי מה שמכונה "מיליציות המורדים" הייתה הלם מכה בלב של כל מי שמכיר את סוריה. אין משפחה באותה מדינה (שלא קשורה לפריבילגיות של המושחתים) שלא הקריבה בן או אח מאז תחילת המלחמה ב-2011.

הדקירה החזקה ביותר של הימים האחרונים לא הייתה אובדן העיר, אלא נסיגת הצבא בלי אפילו ירי! תשכחו לרגע מהכוריאוגרפיות הפירוטכניות הבאות שנועדו להסתיר את מאחורי הקלעים: זה מה שקרה.

לפני כמה שנים, כדי לשחרר את חאלב, מתו עשרות אלפי סורים, ילדים, מבוגרים וקשישים שהגדילו את המספרים במטחנת בשר.

ההלם אפוא אינו נובע מהחדשות, כלומר מאובדן אחת הערים העתיקות ביותר על פני כדור הארץ, אלא מהדרך: מה שנראה כתוצאה של הסכמה ברורה.

בין מי? נסתכל הרחק מחאלב... מזה זמן רב, אזורים שונים כמו נגורנו קרבאך (ארטסח), סוריה או לוב (רק אם להזכיר כמה), התנגדו לרוסיה וטורקיה. 

בסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'ן, טורקיה תמכה בווסאל אזרבייג'ן, בעוד שלרוסיה הייתה ברית צבאית עם ארמניה: ארטסאח נכבש לבסוף ב-2024 ללא התנגדות רוסית על ידי האזרים.

בסוריה תמכה מוסקבה (ברשותם כמה בסיסים צבאיים אסטרטגיים) בממשלת בשאר אל-אסד, בעוד טורקיה תמכה ומזינה את המרידות מאז 2011: היום מועבר צפון המדינה לטרוריסטים "בהנהגת טורקים". .

ולדימיר פוטין ורג'פ טאיפ ארדואן, לאחר רצח טייס רוסי (חיל האוויר הרוסי סוחוי Su-24 הופל ב-2015), הם "התאהבו" במהלך השנים הודות למערכת יחסים פרגמטית המבוססת על תחומי עניין משותפים.

נזכיר כמה:

• טורקיה היא לקוחה חשובה של הגז הרוסי, עם פרויקטים אסטרטגיים כמו צינור TurkStream; לאחר מכן היא מאפשרת לעקוף סנקציות אנרגיה מערביות על הפדרציה הרוסית דרך אזרבייג'ן. רוסיה היא אפוא שותפה כלכלית מכרעת עבור טורקיה, עם הסכמי סחר רלוונטיים (כולל תחנות כוח גרעיניות).

• הרכישה של טורקיה של מערכת הטילים הרוסית S-400 סימנה נקודת מפנה, שהראתה את עצמאותה של אנקרה מנאט"ו. מקורות שונים, לעומת זאת, מדווחים על אספקה ​​ומעברים "הוגנים" של תחמושת, נשק ומשאבים לשתי הפריסות באוקראינה על ידי אנקרה.

למרות ההבדלים ה"צייתניים" בנושאים אסטרטגיים (אנחנו חוזרים: טורקיה תהיה מדינת נאט"ו), היחסים בין שני המנהיגים היום מצוינים. אולי מוגזם.

העובדה שפוליטיקה יכולה להציל חיי אדם היא בהחלט לא מרוצה. זה שהוא יכול לבזות את ההקרבה של חייהם של אנשים אחרים זה משהו אחר, וכפי שאומרים הפוליטיקאים של נואנטרי, "לא מקובל".

בלוב, טורקיה (היום "נקודת המפנה" הודות לדגל הלבן של מישהו...) שולטת בממשלה בטריפולי, בעוד רוסיה תומכת בזו של בנגזי.

לאחר מכירת הארמנים והסורים, האם הלובים יהיו המתנה הבאה של פוטין לארדואן? או מישהו, לאחר ניקיון הבית, האם יתחיל להפסיק להשתמש בו?

_{צילום: קרמלין}