הקיץ הגיע: זה הזמן ליהנות משימוש בגיאופוליטיקה, דיסציפלינה "מדעית" ולא צעצוע, שימו לב, לטור חדש: ננסה להפיג כמה טאבו שעדיין משפיעים על הפוליטיקאים, הפקידים הבכירים והפרשנים שלנו היום בכלל . מהיום ולאורך כל הקיץ נתמודד עם מקרים שאנחנו מאמינים שאנחנו יודעים עליהם הכל, שהם כל כך ברורים למראה, שאפשר להטיל עליהם ספק רק בפרובוקציה אבל שלמעשה אולי לא יעבדו כמו שאנחנו חושבים.
בואו נתחיל היום עם רוסיה: גדול, גדול ונחוש, האם זו באמת תעמולה לקרוא לזה בר-ניצוח?
נתחיל בכך שגיאופוליטיקה - בין אם דיוויד רוסי הפשוט מדבר על זה ובין אם לימס או פוליטיקו כותבים על זה - היא לא בדיוק מדע מדויק: כמו בכל תחום מדעי החברה, כמה מאיתנו1 עיסוק בדיסציפלינה זו אינו יכול לאשר או להרוס תיאוריה במעבדה, אך - לכל היותר - הם מסוגלים "להסיק" מתקדימים היסטוריים, נתונים סטטיסטיים סוציו-אקונומיים או התנהגות - אפילו במעבדה - של קבוצות קטנות של בעלי חיים או אנשים, מסקנות שאינן ניתנות לשחזור או לזיוף. כך גם לגבי דיסציפלינות שלעתים קרובות, על רקע עודף אמון, אנו רואים בהן "מדעיות", כמו כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכו': הן מדעיות בדיוק כמו התיאולוגיה. זה לא אומר שהם שטויות אמריטוס: רק תחשוב שהתיאולוגיה נתנה לעולם את המחשבה של תומס אקווינס! עם זאת, הגיאופוליטיקה בחקר היחסים בין גיאוגרפיה פיזית, גיאוגרפיה אנושית ועשייה פוליטית, שומרת לא פעם - עוברת את המונח - הפתעות נעימות: לא חסרים אנליסטים שמתקנים תחזיות ומחקרים כולם או חלקם.
בקיצור, בסופו של דבר אנו פוגשים לא פעם חוקרים הקשובים ליחס בין הפרטים למכלול, גמישים נפשית, רציניים בשיפוטיהם ובמסקנותיהם, מסוגלים לנתח על פי המדע והמצפון, אך גם ובעיקר... ברי מזל. כן, אל תהיה שערורייתי: אפילו נפוליאון טען שהוא מעדיף גנרלים ברי מזל על "רק" טובים.
מסיבה זו, בניתוח נתונים, תמונות ומידע שהגיעו מהמלחמה באוקראינה, השתמשנו לא פעם בניתוח של מומחים שהם לא רק סמכותיים יותר מהכותב - וזה דורש מעט - אלא יותר מכל יש להם סדרה ארוכה של הצלחות בניבוי התפתחות הסכסוך. זה המקרה, כדי לתת דוגמה למקרה שאנחנו מכירים היטב ב-Online Defense - של הגנרל האמריקאי בן הודג'ס, עליו כתבנו לא פעם ושגם אותו ראיינו לפני חודשיים (ראה קישור).
כדי להאמין עליך קודם כל להיות אמין: העובדה "לראות אותנו יחד" היא סימן ברור לרצינות השיפוט. כך, אנו מגלים שהוא צדק לגבי קריסת רוסיה בחזיתות הצפוניות של אוקראינה: באמצע מרץ, הוא טען כי "הרוסים רחוקים בערך עשרה ימים ממה שנקרא השיא, כשפשוט אין להם עוד את התחמושת או כוח האדם לתמוך בהתקפתם" ולכן חזה את נסיגתה מקייב, צ'ניהיב וסומי. לפני סצנות ההרס של מריופול וסברודוניצק, מצאנו אותו מסביר שההתמוטטות הרוסית לא אומרת שהם לא יימשכו. "להרוג אוקראינים חפים מפשע" (הערת העורך) עם פשיטות מהשמיים והתקפות טילים לא כדי להרוס ערים שלמות ולא לפגוע בשיירות הפליטים, אבל הם לא היו צריכים יותר. "היכולת לשים יד על אודסה" שלא לדבר על, אפילו על ידי ארגון מחדש, לקחת את קייב. איך אומרים "הוא עשה את שניהם" באנגלית?
הגנרל גם צפה את העיתוי של המתקפה הרוסית החדשה, שהתאפשר הודות לעיכובים באספקת אוקראינה בין אפריל למאי: בסוף אפריל הוא צפה שהכוחות הרוסיים, ילמדו מטעויותיהם, יתארגן מחדש וירכוש את היכולת לטחון את השטח האוקראיני בחודשיים הבאים. בינגו! מכיוון שאיננו במעבדה, לאחר שציפינו ליותר מאירוע אחד, עולה כי אנו עומדים בפני אנליסט אמין, גם אם לא היחיד.
נזכרתי בהודג'ס: יכולתי לצטט צבא אנגלו-סכסוני סמכותי אחרים ואנליסטים ומעבר לכך. כן, כי דווקא במדינות האנגלו-סכסיות התגברו מומחי גיאופוליטיקה על טאבו וכותבים בחופשיות שלפי מחקריהם, ניתן להביס את רוסיה במלחמה באוקראינה. בקיצור, עבורם רוסיה אינה ישות מטאפיזית שעוצמתה הצבאית, המוסרית והכלכלית יורדת רק ללא הגבלת זמן: בסופו של דבר, זוהי מדינה נהדרת שיש לנתח אותה, לא מדינה שיש להתייחס אליה רק באמצעות דוגמות של אמונה.
אצלנו זה לא המצב: מספיק שבחודשים האחרונים מישהו כתב שאפשר להביס את רוסיה כדי לשחרר, ביקום הקטן שלנו של אוהבי הגיאופוליטיקה, אפקט השווה לאבן בלול. יש להבין: לעתים קרובות בתום לב מקשיבים למנהיגים רוסים, אשר ממולוטוב ואילך אוהבים להצהיר בשכנוע רב, כי למקום שבו מגיעים חיילים רוסים, הם אינם נסוגים עוד. אבל זה לא המקרה: מאפגניסטן ועד מחוז קייב, מפולין ועד וינה, רוסיה תמיד התנהגה כמו כל המדינות הרגילות, לא כישות ידועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי.
אל תתייחס לגישה הרוסית הזו רק כתעמולה ואיומים כבוטים: הרוסים - כאסטרטגיית תקשורת ומשא ומתן - תמיד אהבו את הגישה הקשה והמאיימת. בשדה הקרב כמו במשא ומתן בכל רמה, עבור הרוסים תמיד יש מנצח - שלוקח את ההימור - ומפסיד, כלומר צד שמוותר או עוזב את המשחק. הרוסים יודעים רק את להכריח זה הכוח, לא הכוח מוסרי: אנחנו לא אומרים את זה כשיפוט אתי - חלילה, זו התרבות שלהם כעם צעיר2, שנולד במאה השש עשרה והתפתח במובן זה - אבל כהתבוננות עובדתית, כחוויה שכל מי שמתעסק עם הרוסים יכול לחוות ולא רק ברמת המדינה.
אז אם יש לך בראש - כנקודת מבט של היחסים בין מוסקבה לקייב כמו גם בין מוסקבה לוושינגטון - החיפוש אחר מה שהאנגלו-סכסים מכנים מצב win-win, שהוא משחק שאינו סכום אפס בו כל המשתתפים מרוויחים, הוציאו אותו מיד מהראש. רוסיה לא מנהלת משא ומתן: כפי שכל יזם יכול להעיד, הרוסים אפילו לא דנים במחיר כי זה יהיה ביטוי של חולשה עבורם; או שאתה יכול להרשות זאת לעצמך או שאתה מוותר על זה. ברור שהם לא מסתובבים ואומרים שאפשר להכות אותם: פחות ברור שבמערב אנחנו חייבים בהכרח להאמין - ללא עוררין - בעמדה הזו ומי שאומרים את ההיפך הופך ל- תַעֲמוּלָתִי.
לכן, מנתח גיאופוליטיקה לא צריך לבקש רשות וגם לא להאשים אותו בתעמולה אם הוא טוען, מתווכח וברצינות - במדע ובמצפון, כמו שאומרים - כי "אוקראינה עלולה לדחוף את הכוחות הרוסיים בחזרה לגבולותיה שלפני המלחמה עד 2023, ולמחוק את כוחות הכיבוש הרוסיים משטחה, כי חיילי הנשיא ולדימיר פוטין מותשים". כן, אלו שוב דבריו של גנרל הודג'ס. לפיכך, הדעה ההפוכה היא לגיטימית, אך היא חייבת להיות נתמכת באותה מידה בנימוקים, לא רק באמירות עקרוניות. זה גם לא מספיק לומר שמדינה כל כך גדולה (וגדולה) שאין דומה לה: תשאלו את האפגנים מה קרה לאימפריות הבריטיות, הסובייטיות והאמריקניות כשכף רגלם דרכה שם...
אני שואל מאמר מ האינטרס הלאומי, מגזין אמריקאי בהחלט לא עוין את הקרמלין, לציין שתחזיות רבות של פרשנים רבים - כביכול, לא אחראים על היותם תעמולה אוקראינית - שפורסמו ברחבי העולם לפני 24 בפברואר, הוכיחו, בחמשת החודשים האחרונים, נניח במינימום סיכון, בדיוק בגלל שהם מבוססים על שיפוטים המותנים על ידי... דעות קדומות. מתוך כבוד למחבר ובסיכוםם מבלי לשנות את משמעותם, אני מצטט כמה מהם בהוספת הערה אישית קצרה:
-
"רוסיה מעודדת מהנחיתות הגוברת של אמריקה בסיכון מלחמה עם ארה"ב ונאט"ו במזרח אירופה": נכון שמוסקבה עדיין שקועה באוקראינה והים הבלטי הפך לאגם של הברית האטלנטית.
-
"מטרת הפלישה הרוסית היא כניעה מהירה של ממשלת אוקראינה וכוחות הצבא שלה": אובייקטיבי החמצה וכאן עדיף לשתוק למען השלום.
-
"לפני שיגור פלישה, רוסיה כנראה תעסוק במתקפת סייבר מסיבית שתפיל את מערכת הפיקוד, השליטה והתקשורת (C3) ותהפוך במהירות את אוקראינה למדינה כושלת".: המטרה החמיצה גם בגלל שהלוויינים של אילון מאסק הספיקו כדי לתקן הכל כנראה.
-
"הפצצות אוויריות רוסיות ויחידות טילים נגד ספינות יגבשו את העליונות האווירית והימית הרוסית": לא התקבל, שכן אוקראינה עדיין מצליחה לנטרל מטוסים, טילים וספינות רוסיים.
-
"כל התערבות צבאית של ארה"ב מטעם אוקראינה או במקומות אחרים במזרח אירופה עלולה לעורר תגמול גרעיני רוסי": וושינגטון ולונדון לא עצרו בגלל האיום הזה ומוסקבה לא שקלה להרוס את העולם עבור קייב.
-
"לא סביר שהנחישות המערבית תשרוד את תמונות הנזק ההרסני שנגרם על ידי כוחות רוסים"לעומת זאת, התמונות של בוקה ומריופול הגבירו את הנכונות לספק נשק ולהכשיר אוקראינים.
-
"טכנולוגיות מתקדמות שארצות הברית ואירופה עלולות לשלול מרוסיה מוכנות להחלפה"להיפך, אפילו סין העממית הקפידה לא להבטיח אספקה לרוסים.
האם האינטרס הלאומי היה תעמולה? לא! זה - כמו אחרים מאותה תקופה - היה ניתוח רב ערך, שנכתב בעט טוב, אבל קורבן של הוודאות המטפיזית של אי-מנוצחיותה של רוסיה ושל מעמדה של אוקראינה כ"בית קטן" בהשוואה לשכנתה המבולגנת. טענות מסוימות - לפחות עד שהמלחמה תסלים ותהפוך באופן סופי את הרוסים לאויבים - הן לגיטימיות, אבל זה לא אומר שאפשר להחזיק אותן כאמתיות היחידות מבלי לנסות להכניס לפחות טריז של תמיכה.
זו לא הדעה הקדומה היחידה על "רוסיה הבלתי מנוצחת" שאנו נושאים איתנו ולעיתים אינן תומכות בראיות עובדתיות. בואו נחשוב על סנקציות: כמה מאיתנו בטוחים שהסנקציות המערביות על רוסיה הן לא פחות מבלתי יעילות או רק מזיקות לנו? עם זאת, אותה תקשורת רוסית לא עצמאית מדווחת מדי יום חדשות על מפעלים שהופסקו בגלל המחסור ברכיבים, של מגזרים תעשייתיים שלמים שנחסמו בגלל שהאספקה כבר לא מגיעה ועל ייצורים הכפופים להזדקנות איכותית אמיתית כדי לייצר משהו במקום. של כלום. לפיכך, ברוסיה לפחות 95% מהייצור המכני והאלקטרוני מופסק. מה לגבי העובדה שלרוסיה יש מאות מיליארדי עתודות מטבע קשה המגנות עליה? כעת הם בלתי ניתנים לשימוש. האם לא במקרה אנחנו אפילו לא מחפשים את ההשפעות של סנקציות, משוכנעים כמונו שהן חסרות תועלת?
בקיצור, בואו ננסה לנקות את השדה מדעות קדומות ולהכיר בהשפעה המיטיבה של גיוון המחשבה3 אם אנחנו רוצים לנתח את המציאות בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, אם כי בלי לתבוע את המונופול של המדע - ושל המילה האחרונה - ולזכור שבתחום הגיאופוליטי, בסופו של דבר, המזל - או חוסר המזל - של אלה שעושים א ניתוחים.
(בשבוע הבא נפתח תיק נוסף: הרפובליקה העממית של סין, מדוע להגדיר אותה רק כמעצמה כלכלית ולא כענק פוליטי-צבאי תוקפני?)
1 סליחה אם אני מדבר ברבים, אבל למדתי גיאופוליטיקה בכמה אוניברסיטאות אירופאיות ראשוניות, לא באוניברסיטה של החיים, שלא לדבר על להתחיל מסוציולוגיה או פסיכולוגיה.
2 צעיר, כן: המדינה הרוסית נמצאת 229 שנים לפני הכרזת העצמאות האמריקאית. ממלכת צרפת וממלכת אנגליה מבוגרות ב-6-7 מאות שנים.
3 כראש מערכת הגיאו-פוליטית, תמיד השארתי את הדלת פתוחה לפלורליזם: ב-Online Defense ישנם מאמרים "גיאופוליטיים" רבים של מחברים שחושבים הפוך ממני.
צילום: הפדרציה הרוסית
