הקטל האוקראיני נמשך ואי אפשר לראות את הסוף, אפילו לא מרחוק. ביום שבת, 18 בפברואר, אישרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, את הצורך "הכפלת התמיכה הצבאית באוקראינה". בחודש שעבר אמר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג: "בעלות ברית של נאט"ו ומדינות החברות באיחוד האירופי דללו את מלאי הנשק שלהם כדי לתמוך באוקראינה, אבל זה היה הדבר הנכון לעשות".
אך האם אירופה שבמשך עשרות שנים ראתה בהגנה כמעט "רוע הכרחי" (למעט יוצאים מן הכלל) תוכל להתמודד עם אתגר עידן?
האם האיחוד, בעודו צובר מדינות שמקצות (בסך הכל) כמחצית מהמשאבים הכספיים של ארה"ב להגנה, יצליח לחקות את היעילות והיכולות התעשייתיות שלו?
בקיצור, האם קהילה שעדיין מפוצלת פוליטית תוכל לייעל את היכולות התעשייתיות שלה כדי להתמודד עם המלחמה... שרק מתחילה?
לפני מספר שבועות, לאחר יותר משלוש שנים בפסגה, האדמירל מתאו ביסגליה עזב את הנהלת OCCAR, הארגון האירופי המנהל תוכניות שיתוף פעולה אירופיות בתחום החימוש. אנחנו מראיינים אותו היום בשעה 17.00:XNUMX להבין אם דיפנס אירופה תוכל לספק כלים אמינים (עם עלות/יעילות סבירים) או שההיגיון הרגיל - קטן - יגבר.
נתראה שם!
צילום: Bundeswehr
