נציבות ההגנה: כבוד ריזו, "גאה בחיילינו ובתפקיד שממלאת איטליה"

(של אנדריאה Cucco)
12/10/18

משלחת של ועדת הביטחון של לשכת רק חזר מאזור המשימה העתיק ביותר עבור החיילים שלנו: עכשיו 40 שנים!

בלבנון, התוצאה של הנוכחות הארוכה של האיטלקים ניתן להערכה בניואנסים יומי רב, הפשוט ביותר הוא החיוך הספונטני של מי שמקבל את הדרכון עם הגעה בביירות, מורכב יותר ארוך - אך ידידותי - לחכות כי אתה טרנזיט לסוריה (אם כי באשרת עיתונאית ...).

נפגשנו עם נשיא הנציבות, מר ג'אנלוקה ריזו, כדי לקבל משוב על הביקור ולהבין פרטים ונקודות מבט של ארץ הארזים, צומת יסוד לכל המדינות השכנות.

מר ריזו, יחד עם עמיתיו רוברטו פאולו פרארי ומרתה אנטוניה פאשינה, שב מביקור בקסדות הכחולות שלנו במשימה ללבנון. מהו המצב האמיתי של המדינה בכלל ואת שטח העבודה של הצבא שלנו בפרט?

תרומתה של איטליה לייצוב לבנון היא עצומה ומעוררת כבוד. ללבנון מהמזרח התיכון יש את כל הפוטנציאל להפוך את עצמו למודל של דו-קיום, דמוקרטיה ושלום. פעם המונח "libanization" היה שם נרדף פיצול. היום אפשר לומר שהמונח פירושו יצירת פסיפס מאוזן, שבו המגוון הופך לכוח ולא לחולשה.

לבנון מארחת בשטחה כמיליון ו -500 אלף פליטים סורים אליהם עלינו להוסיף עשרות אלפי פליטים פלסטינים. אנחנו ביחס של פליט אחד לכל 1 תושבים, כל מדינה אחרת הייתה קורסת תחת לחץ זה. ממשלת סעד חרירי השנייה, המכונה "הממשלה להחזיר אמון", מהווה כיום ביטוי לאחדות לאומית אמיתית של המדינה. אחדות לאומית שהייתה בסיסית באי ייבוא ​​מלחמת האזרחים בסוריה גם בלבנון. יוניפיל, שאיטליה מחזיקה בפיקודה וגם המשימה האיטלקית-לבנונית המילטרלית, MIBIL, בנוסף לתרומה לקיום הפסקת האש עם ישראל, תומך בהכשרת כוחות הצבא הלבנוניים (FAL).

בניית הצבא הלאומי, המוכרת על ידי כל הנושאים, נחשבת בעיני האנליסטים יסוד יסודי להחלמה מלאה של הריבונות הלאומית בלבנון.

יש לך משהו פגע במיוחד חיובי?

הרבה דברים מצאתי חיובי. למשל, השיקול הגבוה ביותר שבו העולם הפוליטי הלבנוני המגוון הוכיח הכרה בפעילות ובמחויבות של ארצנו. ואז משהו מ"דרום "אני רוצה לומר: תחושה של אירוח ואירוח מזכירה מאוד את מה שבא לידי ביטוי בתרבות הארץ שלי. שנינו עמים ים תיכוניים וזה נראה ושומע.

ובשלילה?

אני לא יכול להגדיר שלילי את הקשיים כי מדינה, הרס שוב ושוב מחדש שוב ושוב, חוצה או חצה. אני רואה סימנים חיוביים על ידי רחוק וזה על אלה שאנחנו צריכים לעבוד על.

האם כבר היה בלבנון?

לא, לעולם לא. בבית המחוקקים האחרון היו במקום כמה חברים של M5S היו שם נאמר לי. אני שמח שמצאתי בביקורי את כל הדברים החיוביים שגם הם סיפרו לי. אולי לעומת המשימה של לפני כמה שנים, עם האיומים על לבנון על ידי דע (ISIS), המצב השתפר עדיין. למעשה, בקיץ של 2017 קרב אמיתי התרחש בין FAL לבין אנשי הח'ליפות. צבא לבנון כבש כמה גבהים, עד אז את זכותו של איזיס, באזור הגבול עם סוריה. הגבעות נמצאות בין עיירות ראס בלבק וארסאל, בעמק הבקעה. בהזדמנות זו הרס הצבא כמה ביצורים של המדינה האסלאמית והרג פונדמנטליסטים רבים. כל זה היה אפשרי לא רק בגלל רמת האימונים שהושגה על ידי ה- FAL, אלא גם משום שמאחורי זה היתה האחדות הלאומית הלבנונית שעליה דיברתי קודם.

הוא ביקר גם את נווה מגנאגי בביירות.

כן וזה היה בשבילי ובשביל המשלחת כולה רגע משמעותי נוסף. הספינה עוגנת בנמל ביירות, עליה עלינו. הפעילות של הספינה Magnaghi בלבנון יש שני תחומי משלימים, המשלב קמפיין של סקרים הידרוגרפי בוצעו על ידי צוות המשותף של ימייה איטלקית ולבנונים, תכנית אימוני צוות אינטנסיבית של זה האחרון, לשילוב מציע הדרכה של MIBIL.

הצבא הלבנוני מועבר ידע תיאורטי ומעשי בתחומי הניווט, התקשורת ובטיחות האש, הן בנמל והן בניווט, בתמיכה באנשי האיטלקים ובהמשך בתרגילים שבהם העובדים הלבנונים עובדים באופן עצמאי, בפיקוח המורים. של מרכז הצי הימי, על הספינה. המלחים שלנו עושים עבודה נהדרת.

המלחמה מעבר לגבול עברה תפנית אחרת עם ההתערבות הרוסית ושינוי הנשיא בארצות הברית. האם יש חזרה למולדת הפליטים הסורים?

למרבה הצער, המלחמה בסוריה עדיין לא הסתיימה ואפילו דא"ש לא הובס לחלוטין. סמכויות רבות מעבר לאלה שהוזכרו, נמצאות עם צבאן שלהן בשטח סוריה: איראנים, טורקים, אנגלית וצרפתית. חזרת הפליטים לעריהם חייבת להיות בטוחה, אך עובדה זו אינה מובטחת דיה. העם הסורי סובל ועדיין סובל הרבה. הסכם שלום בר-קיימא הוא תנאי מוקדם לערים שמופצלות להריסות ולבנותן מחדש. איטליה מספקת שירותי סיוע הומניטרי ושיתוף פעולה בתחום הבריאות, אך ברצוננו לעשות יותר, אולי בעקבות המודל של לבנון.

זה חילול הקודש לדבר על "דת" כאשר הפוליטיקה תמיד אחראית למלחמות. האם שמעתם שוב על "מתחים בין שיעים, סונים ונוצרים"?

אין זו שאלה של חילול הקודש, כי זו תמיד טעות להשתמש השייכות הדתית לחלק את העם. בדרך כלל הם כוחות חיצוניים אשר מכה על האש של חטיבות אלה. אבל עכשיו לבנון מתנגדת לכוננים ההרסניים האלה.

במפגשים שקיימנו עם נשיא מוסטפא Berri נביה הפרלמנט הלבנוני, עם שר הביטחון Yaacoub Sarraf ועם משלחת של חברי פרלמנט לבנונים ועדת ההגנה מצאתי את המודעות של הסיכון הזה אבל גם רצון עז רוצה להימנע. העם הלבנוני כבר שילם יותר מדי פעמים על עורם את עלות המלחמות האזרחיות הנגרמות לעתים קרובות על ידי אינטרסים חיצוניים וכוחות.

איך היה הביקור בחיל המשימה המשותף של יוניפי"ל?

עניין רב, כמו גם של רגש גדול. עלינו לזכור כי ישנם אנשי צבא של מדינות 41 על כל יבשת כמעט. עלינו להיות בעלי יכולת פיקודית אדירה להוביל את המשטר בהקשר של הקו הכחול, אשר נשאר בסיכון גבוה.

הגנרל סטפנו דל קול הפך לאחרונה לראש המשימה ולמפקד יוניפיל. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לאיטליה וזה מדגים את ההערכה שהצבא האיטלקי זכה לאורך זמן. אני רוצה להזכיר לך שאפילו מה שמכונה "משולש" הוא תוצאה של יכולתה הדיפלומטית של איטליה. זהו בניין בקו הכחול, בחלקו בשטח לבנון ובחלקו בשטח ישראל, שם הכוחות המזוינים של לבנון ותל אביב נפגשים כדי להתמודד עם תחזוקת שביתת הנשק. מדובר בפגישות מיוחדות, מבלי ששתי המשלחות יבואו במגע אחת עם השנייה. שני מפקדי יוניפיל מסתכלים. דיאלוג עקיף, באמצעות מתווך אך מתקיים בזמנים אמיתיים. הודות ל"המצאה "זו מנוהל המתיחות בין שני המחנות.

האם שאר חברי המשלחת שלך נתנו קריאה כה חיובית למשימה הפרלמנטרית שלך?

אני יכול באופן סביר לומר כי גם עמית Fascina ועמית פרארי לשתף תחושה דומה למה שציינתי, אבל אתה יכול בקלות לשאול אותם. יחד נדווח לוועדה על הביקור שלנו ונעשה הכל בגאווה לחיילים שלנו ולתפקיד שמילאה איטליה בהקשר זה.

(צילום: הגנה)