ההכרזה על תחרות למחלקה הראשונה של האקדמיה בחיל האוויר פותחת פתח להזדמנויות חשובות (אכן ייחודיות!) לצעירים העומדים לעזוב את קן משפחתם ולברוח מחייהם.
כמובן: המטאפורה הזו לא רק רוצה לדבר עליה טייס צבאי, אבל גם של כל האחרים התמחויות המשמשים לאפשר הגנה אווירית מודרנית ויעילה.
אני אומר את זה כטייס (לא צבאי, אבל אם הייתי צבאי, מה שאני עומד לומר היה חשוב עוד יותר): בלי מהנדסים, נווטים, קצינים טכניים ותפקידים - ממטאורולוגיה וכלה בלוגיסטיקה, אף אחד מהם לא הוחרג - הטייסים הצבאיים נמצאים על הקרקע שלהם מטוסים נסגרו בהאנגר.
כסטודנט לשעבר של השנה הראשונה בקורס האקדמיה לאווירונאוטיקה, אני יכול לומר שגם סתם השתתפות בתחרות היא שיעור חיים בעל ערך רב: הוא מאפשר לבני נוער לשים לב אילו דרישות בסיסיות מי ש"גדלים "רוצים שיהיו לו להיות מקצוען ולא רק מקצוען.
ולמי שמוכיח שיש להם את הדרישות לעבור את התחרות, דרך נפתחת לעבר משפחה חדשה, אליה הם יישארו קשורים למשך שארית קיומם ומי שתמיד תהיה קרובה ומאוחדת אליכם. כתבתי על זה משהו לפני זמן מה (v.articolo), גם אם אחד מכתבי הקודמים שהמלצתי לאדם צעיר באיכות וערכים ישכנע את עצמו להיכנס לתחרות, הייתי מציע לו לקרוא את מה שכתבתי על ביקור במפעל F35.
כמובן, אני לא רוצה לפרסם את כתבי, אבל זו הדרך היחידה שעלי לדחוף לאדם צעיר בעל ערך ואיכות שלא לוותר על עצמו לעתיד שכבר לא מציע דבר לדורו.
כוח מזוין (לא רק חיל האוויר, אך זה נהנה מגידול טכנולוגי בהחלט עדיף על אחרים) עדיין מציע אפשרות לעתיד ולהבנה ששום חברה אזרחית איטלקית כיום ובעשורים הבאים לא יכולה ויכולה לתת. והפעם אני אומר את זה כשכיר באחת החברות העשירות והיוקרתיות באיטליה.
כמובן שיהיו קרבנות באקדמיה, כי הבחירה היא רציפה והחיים קשים, אבל הם מניעים ומרגשים כמו אליפות של תחום ספורט, שלא לדבר על כך שבאקדמיה יש לכם מתקני הוראה וספורט אשר זמינים וזמינות באיכות האמצעים אין מה להשוות בתחום האזרחי.
אך מכיוון שכפי שנתתי להדגיש, ניסיוני כאקדמיה בחיל האוויר רחוק בזמן, ראוי לבקש מהמעורבים בתהליך האימונים של צוער היום למשהו ספציפי ושימושי לתאר את התרחיש הנוכחי והעתיד.
אני לא רוצה שחברי לא שייכים לתפקיד המלחים, אני מקווה שמה שכתבתי לפני כמה שורות מראה את ההערכה הכנה והכרת התודה שלי על מה שהם עושים כל יום, אפילו בלי להצביע על "משקפי קולנוע" ...
רס"ן סטפנו סי 'מהסערה ה -61 העמיד את עצמו לרשותי בכדי להבהיר כמה ספקות ולעדכן אותנו על התהליך ש"יתקתק בכנפיים "של הבנים שיעברו את הבחירה.
כיצד השתנתה הכשרתם של טייסים צבאיים מאז שהיית סטודנט?
כדי להיות טייס אתה צריך תשוקה, מסירות, יכולת להתחייב לעומק ואתיקה מקצועית חזקה. כל זה מעודן ומפותח על ידי שנים של אימונים ברמות הגבוהות ביותר. החיפוש אחר מקצועיות מירבית בעידן של תלאות כלכליות הטיל סקירה של כל תהליך ההכשרה של הטייס הצבאי במטרה להיות מסוגל לשמור על איכות גבוהה של התוצר הסופי תוך הפחתת העלות הכוללת. התוצאה הייתה הגדרה מחודשת של ארבעת השלבים, שמטרתה לצפות את "מיומנויותיו" של התלמיד, להתמחותו טוב יותר ולראשונה על "קו הטיסה" המתאים ביותר. עד 2014 התלמידים הופנו לקווים השונים בסוף שלב III, זה שמוביל להשגת "הנשר הצריח", רישיון הטייס הצבאי; שלב III היה אפוא ייחודי לכל תלמידי הטייס. אולם כיום, הבחירה לקווים השונים נעשית מיד לאחר שלב II (טירונות); שלב III מובחן אפוא ומתבצע בכלי טיס שונים בהתאם לקו בו יבצע הטייס את שארית חייו המבצעיים.
אימוני טייסים יתבססו על M345 ו- M346. השני כבר מבצעי. האם יש חדשות בנוגע לכניסת השירות ולסוג השימוש בראשון?
346 (תמונות) הוא פועל כבר כמה שנים ומשמש לשלב הרביעי, מה שנקרא "מסלול קרב", זה, כדי להבין אותנו, ואחריו השימוש בכלי טיס עם ביצועים אווירודינמיים ואוויוניים גבוהים יותר: AMX, טורנדו, יורופייטר, F35. קיבלנו בסיפוק רב את הבשורה על רכישת מטוס ה- M345 החדש ואנו מצפים לראות אותם מבצעים בשלבים II ו- III של אימוני טיסה. זה בהחלט יהיה שיפור טכנולוגי נוסף להכשרת טייסי חיל האוויר העתידיים.
מהם הגורמים העיקריים לנטישה / דחיית תלמידים בבתי ספר לטיסה?
קשה לתאר את הגורמים לנטישה / דחייה במהלך קורס הטייס. למרבה המזל, בזכות כישוריהם של המעורבים בבחירה במקור, מבחינה סטטיסטית, מדובר במקרים ספורדיים. באופן כללי, לתלמידים שאינם מסוגלים להשלים את ההכשרה יש גישה ו / או מוטיבציה לקויים, גורמים מהותיים להתמודדות עם הטיסה בצורה הטובה ביותר, הן מבחינה פיזית והן דידקטית.
כיצד יכולה מערכת החינוך לסייע בהכנת ילד / ילדה להכשרה של טייס צבאי?
מערכת בתי הספר הנוכחית מספקת את כל הכישורים הדרושים בכדי לבצע ולהשלים בהצלחה את מסלול ההכשרה של טייס צבאי. דרישה מהותית היא ללא ספק שלילדים יש נטייה טובה ללמוד, ומעל לכל, כפי שכבר אמרתי, מוטיבציה חזקה הדוחפת אותם להתמודד באופן יזום עם הקורבנות הנחוצים לביצוע קריירה תובענית ומעייפת, אך בהחלט מלאת סיפוקים ייחודיים. .
חיל האוויר מפעיל מעת לעת קורסים בתרבות אווירונאוטית. האם אתה מחשיב אותם ככלי יעיל למעורבות צעירים ולקירובם לעולם הטיסה?
כן, אני מחשיב את זה ככלי יעיל להכיר את העולם האווירונאטי לצעירים, במיוחד באזורים גיאוגרפיים מסוימים שבהם האפשרות לראות מטוסים צבאיים בפעילות פחות שכיחה מאחרים. בנוסף, קורסים אלה נותנים את האפשרות למצוא נקודות מגע ישירות למבקשים להעמיק את הידע האווירי שלהם, או להיות חלק מהצבא הכחול.
האם פעילות טיסה כלשהי לפני הבחירה יכולה להיות חיובית או שלילית בהכשרתו של טייס צבאי עתידי?
אני מאמין שיש לזה השפעה מוגבלת. במציאות, פעילות הטיסה של טייס צבאי היא די מיוחדת. הכשרתו של הטייס הצבאי העתידי תלויה בפעילויות אימונים מורכבות בהרבה המהווים חלק ממסלול הכשרה מיוחד. עם זאת, יכולת לבצע חווית טיסה מסוימת עדיין יכולה להיות כלי לאפשר לילד לגלות, דרך תחושותיו שלו, את התחושה והתשוקה לעוף.
כיום אנו כבר לא רואים את המספר הגדול של אירועי אווירונאוטיקה של פעם: אירועים אוויריים אלא גם סרטים. האם אתה מרגיש את חוסר ה"תעמולה "הזו בקרב אנשים רגילים?
חיל האוויר משתתף עם נכסיו היקרים באירועים גדולים ותוכניות אוויריות, כמו זו של ג'סולו באוגוסט האחרון, ששודרו בשידור חי בטלוויזיה הארצית. אירועים אלה תמיד מקבלים תעודות הערכה, ובהקשרים אלה רבים מראים לנו את קרבתם וחמימותם. להשתתפות אלה יש את היתרון הכפול של ייצוג צורת תקשורת חשובה עם האוכלוסייה ושל היבט אימונים משמעותי רחב. הם בהחלט הזדמנויות מועילות, לא רק כדי להכיר את עצמנו, אלא גם להרגיש את הנוכחות שלנו ולגרום לאזרחים להבין מה אנחנו עושים ומה המשימות שלנו, קודם כל ההגנה על המרחב האווירי. במציאות יש הרבה מקרים אחרים שבהם אנו באים במגע ישיר עם האוכלוסייה האזרחית ואני מתייחס לכל פעילויות התמיכה באזרחות שחיל האוויר מבצע מדי יום יחד עם כוחות הצבא האחרים, ומעמידים את המקצועיות של עובדיו בשירות. בלעדי טובת איטליה.
