פרופ 'שאול שי (מילואים צה"ל) הוא מנהל המחקר במכון לאסטרטגיה ומדיניות במרכז הבינתחומי בהרצליה בישראל וכיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי בישראל. אנו גאים לקבל ראיון בלעדי איתו על ספרו החדש. בין ספריו שפורסמו: השאהידים, פיגועי האיסלאם והתאבדות, הטרור האסלאמי ובלקן.
פרופסור שי, ב -1 בינוארst ספרך החדש שכותרתו "חטיפות ישראל וטרור (1986 - 2016)" יצא, בעריכת סוסקס-אקדמי וזמין גם באמזון. בעיקרון, הספר מנתח את האתגרים שמציבה הקבוצות האסלאמיות ואת תגובת ישראל בקשר לחטיפות בלבנון באמצעות ארגון חיזבאללה (1983-2016) ובישראל באמצעות תנועת חמאס (1989-2016). מהם האתגרים הללו?
עניין שחרורם ו / או השבתם של שבויי מלחמה, MIA ובני ערובה הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר העומדים בפני החברה הישראלית והנהגתה. הרגישות בעניין זה נובעת מכמה סיבות עיקריות הכוללות את ערך חיי האדם והחופש האישי בעיני החברה הישראלית; ההיבט הדתי, קרי החובה לפדות אסירים; החשיבות הדתית והמוסרית המיוחסת להחזרת גופותיהם של אזרחים וחיילים ישראלים לקבורה יהודית; חובתה המוסרית של המדינה לשמור על חייהם וביטחונם של אזרחיה; והחובה להגן על חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון הפועלים מטעם מדינת ישראל ונופלים בשבי בידי אויב. העיקרון של השבת שבויי מלחמה, MIAs, חטופים ואנשי צה"ל הנו מקודש מאז הקמת צה"ל בשנת 1948.
במשך העשורים הראשונים לקיומה, קיימה ישראל חילופי דברים עם אויביה הערבים מהסוג המתוכנן על ידי אמנת ג'נבה בעקבות הפסקת כל מלחמה. עם זאת, כללי המשחק השתנו מאז. רבים מאויבי ישראל הם שחקנים לא-מדינתיים כמו חיזבאללה והחמאס הפלסטיני. ארגונים אלה פועלים מחוץ למסגרת המשפטית של דיני המלחמה - מבצעים באופן שגרתי פשעי מלחמה כמו פיגועים חסרי הבחנה (הכוונה המכוונת של אזרחים ככאלה) ופרידיות (מחפשים לוחמים כיחידים מוגנים כמו אזרחים).
כאשר ישראל מחליפה אסירים א-סימטריים, טבעי שאויבי ישראל יראו בחטיפת אזרחים וחיילים ישראלים ובפגיעה בזכויותיהם החוקיות בשבי, פעילות רווחית ביותר. עבור ארגוני טרור, חטופים ואזרחים ישראלים שנחטפו הם שבבי מיקוח יקרים וזולים יחסית כדי להחזיר לביתם את הטרוריסטים הכלואים בכלא הישראלי.
האם החטיפות מהוות מרכיב מרכזי ב"רפרטואר הפיגועים "של ארגון טרור? מה תשובתם?
בשנות השמונים החל חיזבאללה לחטוף את המערב ולהחזיק אותם בבני ערובה כדי להתמקח על שחרורם של שיעים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל ובמדינות אחרות. חיזבאללה הפך את חטיפת בני הערובה (בעיקר ממוצא מערבי) לכלי מיקוח מרכזי להשגת יעדים פוליטיים וצבאיים שהציב הארגון וסייריו באיראן. בין 1980 ל -1982 היו שישים ושבעה תקריות חטיפה בלבנון, חיזבאללה היה אחראי על חמישים וחמישה מאותם חטיפות.
סלע המחלוקת המרכזי בסכסוך הממושך בין חיזבאללה לישראל הוא נושא השבויים. חיזבאללה תופס את הרגישות של החברה הישראלית ומקבלי ההחלטות שלה כלפי אזרחיה וחייליה. לכן חטיפת חיילים הפכה למטרה מרכזית במסגרת אופן הפעולה של הארגון. בני הערובה הפכו ל"נכס אסטרטגי "אותו מנצל הארגון כדי לקדם את יעדיו בסכסוך עם ישראל ולחיזוק מעמדו בלבנון ובעולם הערבי.
חטיפות הישראלים החלו בסוף שנות ה -60 כניסיונות כופר של אסירים. ב -17 באפריל כל שנה מציינים פלסטינים את "יום האסירים". בהתחשב בחשיבותם של האסירים לחברה הפלסטינית, אין ספק שחטיפת חייל ישראלי היא בעלת ערך אסטרטגי לכל ארגוני הטרור הפלסטינים.
מאז שנוסדה תנועת ההתנגדות האיסלאמית (חמאס) בשנת 1987, חטפה התנועה יותר מעשרים חיילים ומתנחלים ישראלים, אך לא כולם הגיעו לשלב ביצוע עסקת חילופי דברים. נראה כי לאורך השנים חמאס עוסק באופן שיטתי בתורת החטיפה. זאת תוך שיפור ושיבוץ היבטיו המבצעיים על פי הלקחים שנלמדו מחטיפות בפועל וניסיונות חטיפה, תוך כדי מאמצים להכניס את תורת הלחימה הזו לתודעת הפעילים והנעתם לפעול כאשר מתעורר הצורך.
חמאס פרסם מספר גרסאות של "מדריכי שדה לחטיפה" המספקים מידע מעשי ודוקטרינאלי לביצוע פיגועים. הספר עוסק בהרחבה בנושא חטיפת ישראלים כאמצעי להבטחת שחרורם של אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל.
מה התגובה של ישראל בקשר לחטיפות?
ככלל, כאשר לישראל הייתה אפשרות לשחרר בני ערובה או שבויים באמצעות פעולה צבאית מבלי להיכנע לדרישות המחבלים, העדיפו מקבלי ההחלטות אלטרנטיבה זו. במקרים אחרים, כאשר פעולה צבאית לא הייתה אופציה, ישראל הפגינה בדרך כלל גמישות ("מדיניות גמישה") וניסתה להביא לשחרור החטופים באמצעות משא ומתן, תוך עמידה בדרישות ארגוני הטרור באופן חלקי או מלא.
באוקטובר 2011, ראש הממשלה, בינג'מין נתניהו, כשהסביר כיצד יוכל לחתום על ההסכם שסימן שיא חדש של הכנות לארגון טרור - שחרורם של 1,027 אסירים, רבים מהם עם "דם על הידיים", אמר "אנחנו לא הייתה ברירה. "
נתניהו היה שמח לנסות ולחלץ את שליט בפעולה צבאית, אם זה היה אפשרי, אך קהילת המודיעין לא הייתה יכולה לאתר את שליט. בסופו של דבר השאלה הייתה אם להשאיר את שליט נרקב בבור בכלא חמאס או לקבל החלטה נועזת. זה מה שנתניהו עשה. עם הסכמת ישראל לתנאי החלפתו של גלעד שליט, ראש הממשלה בנימין נתניהו ייחס את הא-סימטריה במספרים לתורתם האתית של היהדות. "מדינת ישראל היא עם ייחודי", אמר לקבינט.
האם המחבלים המשוחררים חוזרים לפעילות טרור?
התשובה היא שהתוצאה המדאיגה והארוכת טווח של חילופי דברים כאלה היא העובדה שרבים מהטרוריסטים ששוחררו חוזרים לביצוע טרור ועבירות קשורות אך זהו רק חלק אחד מהבעיה.
לגבי אירועי בני ערובה, החוכמה המקובלת היא שוויתורי העבר למחבלים מעודדים התקפים נוספים בגלל עדכוני המחבלים המעודכנים של טרוריסטים. אם במקום זאת, טרוריסטים יודעים מראש כי אין להם מה להרוויח מלקיחת בני ערובה בגלל עמדת הוויתור המוצהרת של הממשלה, אז הם לעולם לא יחטפו בני ערובה. לפיכך, ממשלות רבות - כולל ארצות הברית - נקטו במדיניות ללא ויתור בתקווה לצמצם את נטילת בני הערובה.
שחרור מחבלים מורשעים מערער את מערכת המשפט הפלילית. אין זה צודק לשחרר אנשים שביצעו פשעים חמורים לפני שרצו את עונשם. בנוסף, שחרורים כאלה עשויים לספק נחמה לטרוריסטים המתכננים פיגועים עתידיים, שיכולים לקוות שאם יתפסו והורשעו, הם יחליפו יום אחד לישראלים חטופים.
ישראל יכולה להצהיר כי מעתה והלאה לא יתקיימו עוד משא ומתן. הבעיה היא שקל לומר זאת יותר מאשר לעשות, והממשלה תתקשה להסביר למשפחתו של החייל הבא מדוע אינה מוכנה לשאת ולתת על שחרור בנם. אין תשובה קלה, אך עם התראה מודיעינית ישראלית מפני הגברת המוטיבציה בקרב קבוצות טרור לחטיפת חיילים, יש צורך במדיניות ברורה.
על 12th ביוני 2014 נרצחו שלושה בני נוער חטופים ישראלים וגופותיהם נמצאו ב -30 ביוני 2014. ב- 6 בינואר 2015 הוסאם קוואסמה, חבר חמאס, נכלא בגין הרצח ונידון לשלם 63.000 דולר פיצוי למשפחות הקורבנות. פרופסור שי, איך קרה ששלושת בני הנוער נרצחו כאשר אם היו בחיים היו יכולים להיות משוחררים כמה אסירים פלסטינים בתמורה?
נפתלי פרנקל וגלעד שער, שניהם בני 16, ואייל יפרח, 19, נחטפו ב- 12 ביוני 2014, תוך כדי טרמפים לביתם מבתי הספר הדתיים שלהם בגדה המערבית. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האשים את חמאס בחטיפת שלושה בני נוער שנעלמו בהתנחלויות יהודיות בגדה המערבית. דובר חמאס בעזה אמר כי דברי נתניהו מייחסים את האשמה היו "טיפשים וחסרי שחר". לכן לא היה משא ומתן עם חמאס.
לאחר חיפוש של 18 יום, גופותיהם נמצאו קבורות תחת הריסות בשדה לא הרחק מהמקום בו נחטפו. במשטרת ישראל אומרים כי ככל הנראה נורו תוך דקות לאחר שהוצמדו למכונית גנובה.
לאחר שנמצאו גופות הנערים הישראלים, התפאר סאלח ארואורי, מנהיג בכיר בחמאס, בכנס בטורקיה כי הזרוע הצבאית של הקבוצה עומדת מאחורי הפעולה ההרואית. זה היה מבצע של אחיך מגדודי אל-קסאם ", אמר ארואורי והוסיף כי חמאס קיווה להשתמש בבני הנוער הישראלים במסחר לפלסטינים המוחזק בכלא הישראלי.
לאחר מות החוטפים, סלאח ברדוויל, דובר חמאס בעזה, אמר כי הקבוצה "מבכה את שני החללים. . . שנרצחו על ידי הציונים ". לדבריו, מותם של שני הפלסטינים לא היה מתרחש ללא עזרת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, סיוע שחמאס מצער עליו כשיתוף פעולה עם האויב.
הכישלון של ישראל בגדה המערבית עורר קריאות עונש קולקטיבי בעת חיפוש אלפי בתים, 400 פלסטינים - כולל רבים ממנהיגי החמאס הבכירים ביותר - נעצרו וחמישה נהרגו בעת שהשליכו אבנים לעבר חיילים או התעמתו בדרך אחרת.
הכוחות הישראלים ב- 23 בספטמבר 2014 ירו והרגו שני פעילי חמאס החשודים בחטיפה והרגה של שלושה בני נוער ישראלים ביוני 2014. חבר נוסף של חמאס, חוסאם קוואסמה, דודו של מרואן קוואסמה, הואשם על ידי ישראל בספטמבר 2014 בארגון ומימון החטיפה. .
(צילום: צבא ההגנה לישראל)
