יש מצוינות צבאית שלא נחגגת כמו כל כך הרבה "עמיתים" אחרים. כמעט אף פעם לא משתמשים בה בנאומיהם הרטוריים המחליאים של פוליטיקאים בתפקיד. זה מוצג בשיקול דעת ומעל לכל ענווה. זהו המרכיב הצוללת של חיל הים.
אני זוכר שבשנת 2015 בני הדודים "טבעו" נושאת מטוסים גרעינית אמריקאית במהלך תרגיל. הסבורונאגין הטרנס-אלפיני הוביל מיד להתלהבות שהוחזרה במהרה לשורות (v.articolo).
שלנו? הם עשו את אותו הדבר 7 שנים לפני כן. בשקט. לכל היותר כמה חיוכים ערמומיים מול בעלות בריתה האמריקאיות הנבוכות ... נדרש שירות הגנה מקוון כדי לגלות מה קרה ולשכנע את חיל הים להפוך אותו לציבורי (v.articolo).
אחרי הכל, בצניעות ובסודיות הם אלה שאינם צריכים להפגין דבר ומודעים לתכונותיהם; בזמנים של "אנטי-פוליטיקה" נוכל לקרוא לזה "אנטי-סיאטלונריה", ההפך ממסורת לאומית ...
כדי להכיר לקוראים את אחת המציאויות האיטלקיות שבהן צריך להיות גאה ללא שום ספקות או ספקות, נפגשנו שוב עם מפקד הצוללות האיטלקיות, האדמירל דריו ג'קומין. קצין הכנה יוצא דופן וכמו כל צוללת עם תכונות אנושיות יוצאות דופן, הוא ענה לכל שאלה בזמינות ובבהירות.
אם הייתם מסכמים לטובת הקוראים, איך הייתם מתארים צוללת בכמה מילים?
רכב טכנולוגי ביותר, שגם בתרחיש הגיאו-פוליטי הנוכחי, ממשיך למלא תפקיד אסטרטגי מהותי בשמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה ובמרדף לביטחון לאומי. הצוללות שלנו למעשה חולשות באופן בלעדי על המימד התת ימי ובנוסף לשמירה על היכולת המסורתית למנוע או למנוע פעולות עוינות נגד שטחנו, הן תורמות משמעותית לשליטה על המימד הימי, שמתפתח בימינו גם באמצעות פעולות כמו פיקוח. והדחקה של מעשים לא חוקיים כמו סחר בסמים ונשק, הברחות, שלא לדבר על סחר בבני אדם וטרור. זהו אמצעי היכולת להישאר בים בצורה ממושכת, רציפה ומעל לכל דיסקרטית, מסוגלת לאסוף מידע מבלי לשנות את התנהגותו של היריב, בכל תרחיש בו עלולות להתפתח בעיות לביטחון לאומי ויומי. יכולת מהותית נוספת של הצוללת היא הרתעה שהיא מרכיב בסיסי באיזון הבינלאומי והבסיס האמיתי עליו נשענות שלום, ביטחון ויציבות גלובלית.
הצוללת היא מערכת נשק מורכבת, חד-קרום בלתי נפרד המורכב מהרציף ומערכת הלחימה. כל המערכות שלה - הנוגעות הן לרציף והן להנעה, והן למערכת הלחימה - משולבות בצורה מושלמת ואינטימית, ומזהות מענה יחודי לכל הצרכים על מנת להוות את הפשרה האופטימאלית מבחינת הביצועים המבצעיים כולל חתימות; "אחדות הפרויקט" היא אפוא תנאי טכני בסיסי להשגת אמצעים יעילים.
הצוללות, בנוסף לייצוג מצוינות תפעולית, הן מעל לכל מצוינות טכנולוגית שתכנון, בנייה ותחזוקה שלה דורש שימוש במאות עובדים מיומנים, טכנאים ומהנדסים שביחד מייצגים יתרון תחרותי הן צבאיות ובעיקר תעשייתיות. עבור האומה. תוכנית U212A משנת 1996 אפשרה למעשה לאיטליה, לתעשיית הבנייה שלה, למערכות חדשנות גבוהה, אלקטרוניקה מגזרית, לחומרים היי-טקיים מיוחדים, אך גם לחברות רבות המיוצרות על ידי ארגונים קטנים ובינוניים ( חברות קטנות ובינוניות), אוניברסיטאות ומרכזי מחקר, כדי להשיב, על ידי השקעה במשאבים משמעותיים, פער טכנולוגי חשוב מאוד בענף אסטרטגי ומניע לכול מערכת המדינה כמו זו של בניית צוללות: אסור לאבד את היתרונות הללו.
איזה ערך מייצג היום "רכיב צולל" לחיל הים כמו זה האיטלקי?
מרכיב הצוללת הוא, יחד עם השילוב המשולב של נושאת המטוסים וחיל האוויר, האלמנט שמאפשר את דרגת חיל הים ובאופן כללי יותר של הגנה ואשר תורם משמעותית לחולל שינוי מבחינת סמכות ואמינות במדיניות הביטחון ו הגנה על עם.
למעשה, הוא מייצג את מבנה ההגנה היחיד המסוגל לבצע בקרה אפקטיבית ואמינה על כל המימד התת ימי. על ידי שיפור מתאימה של מיטב התכונות שלה כמו נראות, אוטונומיה נהדרת ובחירה גדולה של חימוש זמין, צוללות הן אמצעים יעילים בכל סיטואציה, מתקופת השלום לתקופת משבר ולכן של קונפליקט ובכל מקום, במיוחד בכל סביבה לא מתירה אם לא עוינת.
הצוללות משמעותיות ביותר ביכולתן להתערבות ניכרת אך מעל לכל בגלל הקונוטציה האסטרטגית הניכרת שלהן. לפיכך הם יהוו מרכיב הכרחי להגנה על האינטרסים הלאומיים.
השימוש, תמיד אסטרטגי, בצוללות בעשורים הקרובים יהיה ממוקם היטב, במלואו, בפנורמה של פעילויות הביטחון, בהיותו מבנה המסוגל למלא באופן מלא את "הפעולות" שאותה צפה ל.ב. בנוסף, מכיוון שאף מבנה אחר אינו מסוגל להישאר כל כך ארוך וחלק על מטרה, להישאר בלתי נראה ולכן מבלי לשנות את התנהגותו של הנבדק שנצפה, להיות מסוגל לפקח על "דפוס החיים", הם יתרמו ב רק חשוב, אך לעתים קרובות בלעדי, להבנת הגורמים לסכסוך מודרני והתפתחות תרחישים בינלאומיים במטרה לרכוש, בתחומי העניין, את ידיעת הכישורים, התכליות והפגיעויות של אחרים ולהשתמש בהם כדי לזהות במניעה הגורמים לסכסוך פוטנציאלי ולנהל אותם עוד לפני שהם יכולים להתרחש.
כרגע, איטליה, עם 8 הצוללות שלה בלבד (4 כיתת סאורו ו -4 כיתות U-212A), עומדת בפני ההתחייבויות והמשימות המופקדות על הנחישות. רכיב הצוללת הלאומית, על כ- 750 גברים ונשים (מחציתם שייכים לצוותים ומחציתם מועסקים בפעילות תמיכה קרקעית), מראה בממוצע לפחות 11.000 שעות מנוע בשנה; כמעט ואין יום בשנה שלא רואה לפחות אחת מהסירות שלנו בפעילות מבצעית.
לפיכך חיוני להמשיך ולהשקיע בבניית צוללות תוך המשך רישום, הכשרה והדרכה של אנשי המקצוע העבריים, גברים ונשים בתפקידים וקטגוריות שונות.
לאילו "הופעות טכנולוגיות" מתרכז ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות?
הטכנולוגיה התת-ימיית התמקדה בעשורים האחרונים בפיתוח אמצעים וציוד מתוחכמים מאוד, שקטים, המסוגלים להישאר בים למשך חודשים תוך כיבוד הסביבה והמערכת האקולוגית הימית. באופן לא מפתיע, ההנעה העיקרית של 4 הצוללות ממעמד הטודארו מהדור החדש היא מסוג AIP (הנעה בלתי תלויה באוויר), המבוססת על טכנולוגיית תאי דלק, עיקרון פיזי המיושם גם במשימות חלל. תאי דלק הם מחוללים כימיים של אנרגיה חשמלית המנצלים את העיקרון ההפוך לזה של אלקטרוליזה, שם הזרם החשמלי מפצל את מולקולות המים למימן וחמצן. נהפוך הוא, בתאי דלק שני גזים אלה מגיבים זה עם זה ומייצרים חשמל, הכרחי להטענת הסוללות, החמצן והמים החיוניים לחיים על הסיפון. בקיצור, מערכת אפס השפעה על הסביבה.
התוצאה הקונקרטית של מערכת AIP היא אוטונומיה בטבילה הגבוהה פי 3 עד פי 4 מזו של סירות סוללות קונבנציונליות. עם הסדרה השנייה של מחלקת טודארו (ונווטי ורומאי) נעשו צעדים גדולים נוספים קדימה עם אימוץ פתרונות טכנולוגיים חדשניים ביותר. למעשה, הם מציגים שיפורים משמעותיים במערכת התקשורת הלוויינית (SHF), בסוויטה האופטית (אחד משני הפריסקופים הוחלף בחיישן "אופטרוני" מהדור האחרון) ואילו מערכת הנשק מבוססת על הטורפדו הכבד האיטלקי החדש, כריש שחור מתקדם.
גם לעתיד, המאפיינים הטכניים של הצוללות יצטרכו לעמוד בקצב ואולי להקדים את התפתחות התרחיש האסטרטגי. יש לשמור על תשומת לב מרבית ליכולות ההסתרה, ולכן אוטונומיה ועצמאות גדולה עוד יותר מפני השטח וחתימות תחתונות ותחתונות, מגנטיים, תרמיים ואקוסטיים אך גם פחות ופחות תגובה לאופטיקה, רדאר וגילוי על ידי הסונאר הפעיל והופך יותר ויותר. . הגדילה את יכולת המיקום הקדם מבחינת עצמאות לוגיסטית בפעולות תורת הנסתר לאורך זמן, אפילו במים לא מתירים אם לא עוינים. על הסירות להיות מסוגלות לפעול ביעילות לא רק בבידוד אלא גם בתוך מכשירי אוויר וצי מורכבים, עם כלי תקשורת ורשתות מעודכנים, המאפשרים שיתוף זריז במידע הנוגע ל"תמונה ". מכשירים אלה, הנשלטים על ידי תחומי שימוש ממושמעים, יצטרכו להציב בתנאים בכדי להפיק את המרב המרבי מהפוטנציאל האדיר של המבנים התת-ימיים, בכל מגוון הפעולות, כולל השלכת כוחות ביבשה ותמיכה בפעולות יבשתיות.
האם אתה יכול לעזור לנו להבין טוב יותר מהם "הכלים" איתם צוללת צוללת, למרות שהיא נותרה מוסתרת, איום פוטנציאלי?
הכלים העיקריים המאפשרים לצוללות לרכוש מידע בנוגע למצב הטקטי בסצנת הפעולה, בעודם נותרים "בלתי נראים", הם מערכות הידרופונים (אני מתייחס לסונאר פאסיביים ווילונות נגררים) המסוגלים לתפוס את כל המקורות של רעש הקיים במימד התת-מימדי המקומי ומזוהה גם הודות לניתוח שנערך בעזרת תוכנה מתוחכמת ומעובד על ידי צוות ההידרופונים, אשר בזכות כישוריהם המסוימים מייצג משאב יקר ובלתי ניתן להחלפה. לאחר מכן מעודנים את תהליך הניתוח באמצעות חיישנים, תמיד פסיביים, של לוחמה אלקטרונית והקלאסית ביותר של המערכות שניתן לשייך לצוללת: הפריסקופ, שככלי עזר יקר, משמש תמיד בפרסימיות רבה כחשיפתו בחוץ ממים יכולים לקדם גילוי נגדי. סדרת Todaro Class 2 ^ משתמשת כיום בגרסת האופורונית, המסוגלת לצפות, להקליט ולצלם יעדים במרחקים גדולים, ביום ובלילה, בזכות מערכות העזר והאינפרא אדום. כל זה קורה תמיד נשאר מתחת לפני הים ולכן לחלוטין בצורה "בלתי נראית".
התכונות שמשפיעות בעיקר על הדמיון הנפוץ בצוותי הצוללות הן תכונות אופי. אני מתאר לעצמי שהמיומנויות הללו "מבוצרות ומפותחות" עם הכשרה מספקת. איך?
למעשה צוותי הסירות שלנו מורכבים מגברים ונשים מתמחים ביותר, בעלי מוטיבציה גבוהה, המאוחדים על ידי אופי ייחודי ייחודי, נחישות, רוח הקורבן, יכולת לשתף סיכונים, אי נוחות, מאמץ, במילה אחת. הן צוללות. משמורנים גאים על מסורות גדולות ומפוארות הנושאים את ליבם.
Lעם התפתחות חזקה של המשימות והיכולות של כלי הרכב, זה בהחלט כרוך בחדשנות לא פחות מבחינת חינוך והכשרה של אנשי הצוללות. הרמה הטכנולוגית של המערכות והמערכות המשולבות, האוטומציה הגבוהה והצוותים המופחתים, מחייבים הכנה גדולה יותר ויותר על ידי אנשי ההנהלה שצריכים ללבוש צורה קונקרטית בתהליך רציף המבוסס בעיקרו על השימוש האינטנסיבי בסימולטורים בית הספר לצוללות של טרנטו, המאפשר לכם לבדוק תמרונים ומצבים קיצוניים שכמעט לא ניתן היה לדמות בים, על תקופות אימונים על הסיפון במהלך הניווט, בתחרות עם יחידות הכיתות הימי ובמערכת אימות והערכה מתמדת של הכנת הכוח אישי, הן באופן פרטני והן ברמת הצוות.
על סיפונה אם כן, בהפלגה, בגלל המרחבים המצומצמים, נוצר אקלים לאורך זמן קרוב מאוד למשפחה, תמיד בכבוד המלא לתפקידים, במקום בו מתמודד הצוות, הוא גם משתפר מההיבט האנושי והאופי, מנסה החלק את קצוות הדמות שיש לכל אחד מאיתנו. כל זה מתורגם לרוח צוות שאין לה שווים!
פעולת ההדרכה של הצוות מכוונת לפיכך גם להקנות את המאפיינים של הצוללת הטובה, חייל (באופן אדיש ושקוף לחלוטין לנושאים מגדריים) המסוגל לעורר השראה מתמדת בפעולה שלו לקוד התנהגות שהוא מניח מתוך מודעות חברות והשתתפות; התנהגות בהשראת ערכים ותכונות כמו רוח הקרבה וגוף, כבוד הדדי, משמעת, כבוד לכללים; שלא כמו האמצעים, דרישות שלא משתנות אף פעם לאורך זמן. כדי להדגיש את דרישת האופי המהותית הזו, כל צוללן, בתום ההתמחות שלו בכניסה למרכיב, מקבל את "תקופת הצוללת" המסכמת את התכונות המוסריות הנדרשות על ידי מקצוע זה בעשר נקודות.
הבנו עד כמה מורכבת צוללת וכמה צריך להיות מוטיבציה של צוות; אבל סלק את הסקרנות הפשוטה האם יש גם דרך "להירגע" על הסיפון, בזמן הפנוי המועט שבין מנוחה למשמרות צפייה?
משמרות מנוחת המשמר מאוד אינטנסיביות ומתוזמנות היטב, הזמן העומד לרגיעה אינו כה רב, גם מכיוון שבתקופת המנוחה עליכם להחזיר אנרגיות פיזיות ונפשיות בכדי שתוכלו לעמוד מול המשמרת הבאה 100%. עם זאת, ישנם חללי מגורים המשמשים אזורים משותפים, מה שנקרא "ריבועים", שכאשר הם לא מתעניינים בקנטינות, משמשים לקריאת ספר, צפייה בסרט, משחק קלפים, החלפת שיחות חולין עם עמיתים. הנועזים יותר מצליחים גם להתמסר לעסוק בספורט כלשהו, כמו אופניים נייחים, מדרגות, מכנסי בטן, בטן, לרוב משתמשים בחדר העזר הקשה בדרך שמשמשת כחדר כושר. בעיקרון, על הסיפון בוודאי שלא תשתעממו, הזמן עובר.
היו הרבה פעולות מדהימות שהצליחו מפקדי הצוללות והצוותים האיטלקיים בעבר, במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה. מי מהם לדעתך קוראי ההגנה המקוונת צריכים לזכור?
למעשה היו מעשי גבורה רבים של הצוללות האיטלקיות ויכולנו להקדיש ספר שלם לכל אחת מהן. אני חושב, למשל, על מעשיהם של קרלו פציה מקוסאטו, פרימו לונגוברדו, ג'יאנפרנקו גאזנה פריארוג'יה, סלווטורה פלוסי, ואחרון חביב, סלווטורה טודארו. האחרון מהווה סינתזה סמלית שמחה של מיטב התכונות של הצוללות שלנו: תעוזה בהתחייבויות המלחמה ובאנושיות, גם כלפי האויבים שהובסו זה עתה. טודארו חילץ את צוות קיטור האויב שהוא שקע, תוך שהוא מקבל סיכון גדול לסירתו והלך לאסוף את הביקורות של בעלות ברית של אותה תקופה, עליהן הוא השיב מראש אלפיים שנות התרבות שהם חולקים. אנחנו האיטלקים. ערכים פרדיגמטיים של הצוללות מאתמול והיום, המעודכנים ונקיים בדברי הימים של ימינו ופעילותם של צוותי ספינותינו, שכיום, אז "לא משאירים אף אחד מאחור".
צוללת יוצאת דופן נוספת שקרובה אלי במיוחד ושיש לי את הכבוד לפגוש אותה היא האדמירל ויטוריו פטרלי קמפגנו (תמונות)מפקד בין 42 'ל 43' של צוללת רויאל פלטינה איתם השתתף בפעולות מלחמה רבות.
המפקד הגדול והאדם הגדול, קשוב ורגיש במיוחד לצוותיו, הוא ניהל פעולות מלחמה רבות עם התקפות על סוחרי אויב וספינות צבאיות אשר זיכו אותו בעיטורים רבים. הוא עזב אותנו בספטמבר 2013, אבל קצת כמו סבא וסבתא, "הנוכחות" שלו עדיין נמצאת בליבם ובמוחם של צוללות.
ראו גם את הראיון הקודם שלנו עם האדמירל ג'קומין
(צילום: מרינה מיליטאר)
