סודות ההצלחה בתעשיית אבטחת הסייבר בישראל

תפקידה של מדינת ישראל כמובילה בעולם ההגנה מפני איומים וירטואליים, אך בהחלט מסוכן כמו אלה הפיזיים, הולך וגדל.

להלן הראיון שלנו עם אורי בן יעקב, סגן אלוף המילואים הישראלי, מנהל פיתוח ומחקר במכון הבינלאומי למלחמה בטרור (ICT).

באיטליה לא פעם אנו שומעים על ארצו שהיא מהמתקדמות בעולם בתחום הטכנולוגיות החדשות ובמיוחד בתחום הסייבר. האם אתה יכול לספר לנו מה סוד ההצלחה שלך?

ישראל נמצאת בסכנה, אפילו בעולם הסייבר, והסכנות הללו נחשבות עניין של ביטחון לאומי. בישראל הביקוש לטכנולוגיות מתקדמות גדול, הן לשימוש הפיזי והן לסייבר. מדינות רבות חיות בימינו במצב מלחמה, "מלחמה בין מלחמות" כפי שיש המעדיפים לכנות זאת. זו מלחמה שונה, שונה מכל מה שראינו בעבר, מלחמה בין טכנולוגיות מתפתחות שבהם לא תמיד ניתן לזהות את מי שמשתתף ולא יכול להיות מונחה על ידי הקהילה הבינלאומית על מעשיהם. בתרחיש זה, לשחקן שאינו ממלכתי יכול להיות יתרון על פני עמדתו האמיתית, והוא יכול לשמש כמיופה כוח על ידי שחקן מדינה.
בגלל זה מדינת ישראל מעורבת בפיתוח טכנולוגיות חדשות, הן במגזר הציבורי והן בפרטי. הן בתחום הטכנולוגיות הגנריות והן הקשורות לתחום הסייבר בפרט:
מעורבות המדינה מתחילה ממערכת החינוך הבית ספרית המעודדת תלמידים בכל הגילאים להשתתף בקורסי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה).
לסטודנטים ניתנת האפשרות להוציא לפועל את הידע שלהם במהלך שירותם הצבאי ואז להצטרף למספר חברות הפועלות במגזר זה. חלק מחברות אלה נעזרות בבתים ירוקים הנתמכים על ידי הממשלה (באמצעות רשות החדשנות או אחר) או מכמה מניות פרטיות אחרות.

שמענו לא פעם על השקעות בענף הסטארט-אפ הסייבר. האם תוכלו לספר לנו כיצד חינוך סייבר פועל ברמת בית הספר? איך המדינה מסודרת לתמוך בסטארט-אפים מבטיחים ביותר? איך אתה מזהה אותם? איך מקדמים חדשנות בתחום הסייבר?

לאחר ההכרה שביטחון ישראל תלוי בדורות הבאים, אחת מסדרי העדיפויות של הממשלה היא בדיוק להכין את הדור הבא לאתגרי העתיד. 
לפיכך, מעורבות המדינה מתחילה בחינוך בבית הספר, ומעודדת תלמידים בכל הגילאים. הממשלה שמה את העניינים הללו (בעיקר מתמטיקה) בראש סדר העדיפויות אם היא עומדת להקדים את תחום ההיי-טק.
ארגונים כמו "תעשיות טכנולוגיות מתקדמות ישראליות" עובדים יחד עם משרדי ממשלה, חברות היי-טק ועמותות חינוך ללא מטרות רווח כדי לקדם את למידת מקצועות ה- STEM בישראל ולחבר בין בעלי העניין השונים.
רשות החדשנות בישראל היא סוכנות עצמאית במימון ציבורי העוסקת במערכת האקולוגית של טכנולוגיות חדשות, הצומחת ללא הפסקה. זה מיועד לשרת טכנולוגיות חדשניות משלב העסקים הראשון שלהן ועד לשיווק והפקה בינלאומיים. סמכות זו מספקת ליזמים ולחברות כלים מעשיים (וגם פלטפורמות מימון במידת הצורך), החל מהתכנית העסקית, פיתוח המוצר והמעבר לשוק הבינלאומי.

לעיתים קרובות נקרא כי AI תמיד חיוני יותר בעולם הסייבר, הן כדי להאיץ את הניתוח של כמויות אדירות של נתונים, והן כדי להוציא את האדם ממשימות חוזרות ונכרות. האם אין הסיכון לקחת כלים מורכבים וקשים לניהול בחברה או בתוך ארגון?

כולם מסתכנים. הכל על מנת לראות אם היתרונות עולים על הסיכונים בעת פיתוח טכנולוגיות חדשות. היסוד האנושי הוא קריטי בתהליך קבלת ההחלטות ולכן ישנו חבל דק שעליו הוא הולך ומנסה לאזן בין הדרישות והתגמולים של טכנולוגיות חדשות.

מהם היחסים בין אתיקה לבינה מלאכותית? מהם הסיכונים הכרוכים בדו קיום של בני אדם ו- AI? יש כמה מדינות, כמו אסטוניה למשל, שמתחילות לחשוב על זה ברצינות, מה אתה חושב על זה?

תחום הבינה המלאכותית הוא מעניין מאוד, מרגש ומלא הזדמנויות. עם זאת, ככל שאנו ממשיכים להתקדם בתחום זה ולהקצות יותר ויותר משימות למכונות במיוחד כאשר החוק, הפרטיות, אכיפת החוק מצטלבים, הם מציבים מערך חדש של שאלות אתיות. AI יכול להיות מהיר יותר בעיבוד כמויות גדולות של נתונים, אך אינו יכול לקבל החלטות רגשיות-אתיות. על ידי סילוק האדם מהמשוואה, אובדן המוסר בקבלת ההחלטות הולך לאיבוד מכל הבחינות, ולכן ככל שאנו מתקדמים בתחום זה אנו דוחפים את עצמנו עוד ועוד לקראת גבולות האתיקה שלנו. צבאות ברחבי העולם כבר מתאימים טכנולוגיות הממנפות AI ורובוטיקה ליצירת מערכות חדשות לכלי נשק או לחיילים. מתי מחשב יבחר אם לירות או לא, לקבל החלטות רגשיות ומוסריות-מוסריות בשדה הקרב? הסיכונים טמונים בכך שמאפשרים למחשבים / מכונות להשתלט על כל היבט בחיינו ולהפוך אותם לאוטומטיים, ולכבות את ההיבט האנושי. אנו מסתכנים באיבוד המוסר שלנו ובתהליך האתי של קבלת החלטות. אני מאמין שמדינה מקושרת זה לזה כמו אסטוניה עלולה להיתקל בסיכונים רבים אם לא נזהרת. אבל היותך מחובר כל כך יכול ליצור נתיבים חדשים, להראות אותם בפני העולם ולהיות החלוץ. כל זאת מבלי להזכיר את הסיכון להתקפות סייבר ולגשת לטכנולוגיות אלה לידיים הלא נכונות.

מימד הסייבר משמש יותר ויותר לתמיכה במודיעין. הן למטרות צבאיות והן לתעשייה. מהם מערכות היחסים בין שתי התחומים?

מימד הסייבר מאפשר קישוריות הדדית שמעולם לא הייתה ידועה בעבר, בין אנשים, מוצרים ובין כל סוגי הפלטפורמות. יכולות סייבר תומכות בכל סוגי המודיעין, כדי להיות תמיד צעד אחד לפני היריבים הן בתחום הצבאי והן בתעשייה, עליכם להיות בעלי ה"מודיעין "הטוב ביותר. המשמעות היא שתמיכה בטכנולוגיות סייבר היא מכרעת. אנו רואים כעת כי חברות ותעשיות פרטיות יוצרות כלי סייבר חדשים שארגוני צבא מעוניינים יותר ויותר. מבחינת הצבא, חשוב שלא צריך להשקיע יותר מדי במו"פ, המשימה של חברות פרטיות שמרוויחות ממכירה לצבא. בסופו של דבר היחסים בין התעשייה לכוחות הצבא מתחזקים ומתחזקים.

_{צילום: צה"ל / מילרם רובוטיקה}