ראיון עם מפקד האקדמיה הימית של ליוורנו, האדמירל האחורי מאוריציו ארטרו

(של אנדריאה Cucco)
09/02/16

בתוך מספר ימים מסתיימת הקריאה לבקשות לקבלת 118 סטודנטים לאחד ממרכזי האימונים הצבאיים היוקרתיים ביותר, האקדמיה הימית של ליוורנו. כדי להבין את הסיכויים והאופקים של קריירה מרגשת שתמיד מצפה למיטב הגברים והנשים שלה, ראיינו את מנהל המכון, האדמירל האחורי מאוריציו ארטריו.

נאמר לעיתים קרובות מדי שהגידול בבקשות הקבלה לאקדמיות הצבאיות הוא רק תוצאה של המשבר הכלכלי וכתוצאה מכך האבטלה. כחייל - שבזמנו בחר בחופשיות בדרך זו - האם שיקול זה פוגע בך?

אני חושב שזה לא שווה שזה ייעלב בגלל כל כך מעט. לפני 38 שנה עשיתי את הבחירה הזו בחיים בצורה מאוד חופשית. אמי לא רצתה שאנהל חיים צבאיים, אבל ניסיתי את מזלי, רק בחיל הים עברתי את המבחן וב -1 בנובמבר 1978 נכנסתי לאקדמיה. גם אז, באיטליה השונה מאוד מזו של עכשיו, היו נערים שאותם תחרות חיפשו את היציבות שהם לא היו יכולים או לא יכלו למצוא בחיים האזרחיים. אפילו עכשיו אני חושב שמישהו עושה את הצעד הזה גם כדי למצוא פיתרון לבעיות שעלולות להיראות בלתי עבירות. אולם באופן כללי, מי שמתקרב למקצוע זה עושה זאת מכיוון שהם מונעים על ידי תשוקה לים וקשר לאידיאלים של המולדת ושירות לקהילה מעל הממוצע. לעיתים קרובות הם אנשים המחפשים חיים שבוודאי לא שטוחים, המבוססים על ערכים מוחלטים ולא משתנים לאורך זמן, מלאי חוויות וידע בתחומים רבים. בכל מקרה, מתוך עמדתי המיוחסת ברור כי גם אותם חבר'ה שהיו בוחרים בדרך זו אולי במקרה או מבלי שיהיו להם יעדים מוגדרים היטב, באקדמיה מוצאים את כל הגירויים שמובילים אותם "לרצות" להיות קצינים בחיל הים שלא בשביל מה הכוחות המזוינים יכולים לתת להם, אבל על מה שהם עצמם יכולים להביא לארגון שלנו. אז ההיבט שיש לקחת בחשבון זו לא כל כך הסיבה לכך שילד נכנס לאקדמיה, אלא המוטיבציה איתו הוא עוזב בסוף תהליך האימון.

מהי האקדמיה הימית של ליוורנו?

האקדמיה הימית של ליוורנו היא מכון ההדרכה לפי מצוינות של חיל הים האיטלקי שתפקידו המוסדי הוא הכשרה בסיסית של קציני חיל הים של כל חיל ותפקיד כלשהו.

מהן הדרישות לבקשת קבלה?

צעירים המתמודדים להיות תלמידים בקורסים הרגילים של האקדמיה חייבים להיות בעלי תעודת בגרות בבית הספר העל יסודי, בגילאי 17 עד 21 שנים (לא יותר מעשרים ושתיים שנים בתאריך המצוין בהודעת התחרות) והם חייבים להיות במצב פיזי מעולה. הדרישות צוינו בהודעת התחרות שפורסמה ב- 15 בינואר האחרון ברשומות. הבחירה היא קפדנית ומבוססת, לפי הסדר, מבחן של בחירה תרבותית וידע בשפה האנגלית, על בדיקות רפואיות, מבחני יעילות גופנית, מבחני יכולת פסיכולוגית ולבסוף על בחינה בעל פה במתמטיקה לכל הגופים. למעט אנשי מקצוע בתחום הבריאות הלומדים בחינת ביולוגיה ולבסוף בחינה אופציונלית של שפה זרה שאינה אנגלית. באופן כללי, רק מועמד אחד מתוך 60 מצליח להגשים את חלומו ולהפוך לתלמיד רשמי של חיל הים שלנו. אך ברגע שנמצא בפנים, הבחירה נמשכת ורבים אינם מצליחים לעמוד בקצב, בגלל הקושי בלימודים באוניברסיטה או משום שהם לא מראים שיש להם גישה נכונה לחיים צבאיים.

האם זה השתנה מאז שהיית תלמיד לזה?

למעשה, האקדמיה לא השתנתה, למעשה, מאז הקמתה בשנת 1881. מה שמשתנה ללא הרף הם כל ההיבטים הבטחוניים, כגון נהלי האוניברסיטה, ספורט שבוצע, מספר שעות השיעורים, דרך ההוראה ו דרך למידה. זה מתפתח כל הזמן כל מה שצריך להשתנות כדי לאפשר לאקדמיה לעמוד בזמנים, כך שהמוסד יוכל להמשיך לספק לסטודנטים ולקצינים המשתתפים בקורסים סטנדרטים גבוהים של הכנה מסביב. מה שלא משתנה, ואסור לשנות במוסד כמו האקדמיה הימית, הוא המטרה לטפח בקרב צעירים מאפיינים כמו יכולת הסתגלות, התנגדות ללחץ, אומץ גופני ומוסרי, ענווה וכנות שתמיד היו הנחות יסוד העומדות בבסיס התפתחות האישיות והמצפון של משרת האומה, כמו קצין ימי. האקדמיה לשנת 2016 אינה קלה או קשה יותר מזו של 1881 או 1955, ולא של שנת 1920. היתרון הנוסף של מכון זה הוא יכולתו לשמור על ההבדל שאדם צעיר מוצא בין החיים ללא שינוי לאורך זמן. אזרחית וצבאית. יכולת זו הופכת את האקדמיה תמיד לניתוק מעט אך תמיד לקרוב לבני הנוער, תוך הבנת הציפיות, החלומות וחוסר הוודאות של כל דור שחוצה את השער הירוק של סן ג'אקו. אם זה לא היה המקרה, האקדמיה הייתה רק בית ספר יפהפה, ולא מקום בו מאמנים את מפקדי המחר.

אילו הבדלים אתה רואה בדור הצוערים הנוכחי בהשוואה לשלך?

ההבדלים הם רבים והם מעטים מאוד. יש כל כך הרבה כשאתה חושב שהדור שלי בילדותו ראה את מכונת הכביסה הראשונה או את הטלוויזיה הראשונה מגיעה הביתה. כשהייתי סטודנט לא היה כספומט, איש לא ידע מהם מחשבים ועדיין היה בית כלא באקדמיה. יכולתנו לסבול מצוקות יומיומיות הייתה ככל הנראה עדיפה, מכיוון שהגענו מאיטליה בה חיי היומיום, למרות שהם פשוטים יותר לכולם, היו הרבה יותר עמומים מבחינות רבות. ידענו לחיות גם בלי אינטרנט ובלי טלפונים סלולריים, בדיוק בגלל שהמתקנים האלה עדיין לא היו קיימים. הדור שאני רואה באקדמיה בשנת 2016 הוא בהחלט דינמי יותר, הם מכירים את העולם ואת כל הבעיות שלו הרבה יותר טוב משלי, הם משתמשים במחשבים, ברשתות חברתיות ובמערכות תקשורת כדי לחיות את חיי היומיום, אבל אני חושב שהוא קצת יותר שביר וכמו כל ארכיטקטורה מורכבת ומתקדמת, זה דורש הרבה תחזוקה. אלה ההבדלים, שכמעט כולם נובעים מההבדל בגיל בין הדורות. עבור השאר, התלמידים של ימינו דומים מאוד לאלה של אתמול. החולשות, קשיי ההסתגלות, גבולות האופי זהים פחות או יותר וכך גם המטרות, החלומות והציפיות של העתיד. אז ראוי לומר שאין שום דבר חדש מתחת לשמש.

איך אתה מתאר את החיים באקדמיה בפני מועמדים פוטנציאליים?

התלמיד, בימיו הטיפוסיים, לאחר שהתעורר מבצע פעילויות צבאיות או ספורט וממשיך בשיעורי אוניברסיטה בשעות הבוקר; שעות אחר הצהריים המוקדמות עדיין מוקדשות לפעילות ספורטיבית, צבאית ומקצועית; החלק השני של אחר הצהריים מוקדש ללימודים. השתתפות באקדמיה הימית פירושה ימי חיים עם מקצבים עזים להתכונן להתמודד עם החיים הקשים שהים מטיל, אך יחד עם זאת לחיות חוויות ייחודיות המאפשרות התבגרות מהירה ומודעות חזקה לתפקידו העתידי של האדם. הערכים שבבסיס חייו של התלמיד הם היסוד של הישות הצבאית: "מולדת וכבוד" הוא המוטו שבאותיות גדולות שולטות על פיאצלה דל אינסטיטוטו, שם המשתתפים לא רק מבצעים את ההכשרה הרשמית-הצבאית שלהם, אבל במקום בו הם מבלים גם את זמנם הפנאי ובילוי. במכון הסטודנט הוא לא רק "סטודנט לאקדמיה", אלא חייל באימונים שעובר הכשרה רבת פנים, שנע בין היבטים אתיים-צבאיים ללימודי אוניברסיטה, ועובר דרך הכנה טכנית-מקצועית וספורטיבית שלא ניתן להתעלם ממנה. . במהלך תקופת ההכשרה התלמידים מפתחים רוח גוף חזקה הכרחית בכדי להתמודד עם חווית מנהיגות עתידית.

חיל הים הוא ויימצמצם שוב מבחינת כוח אדם ומשאבים. האם שאיפות הצוערים יתגשמו?

העובדה שהצי מתכווץ מבחינת משאבים ואנשי אדם היא דבר ללא ספק. יהיו פחות אוניות ופחות פקודות זמינות, כנגד התחייבות מתמדת (אם לא מוגברת) בעתיד של הצי. אני מאמין שהשאיפות של דור הקצינים הזה יתמלאו לחלוטין מכיוון שהחבר'ה האלה יעמידו את הגלונים בשנים בהן מתרחשת התחדשות אימתנית, מבחינת חומרת הצי. אותו דבר קרה לדור שלי שיציאתו מהאקדמיה התרחשה במקביל לכניסתם של יחידות חיל הים במימון חוק חיל הים משנת 1975. לפיכך אני מאמין שקצינים צעירים אלה לא יחמיץ התחייבויות מבצעיות (רק תראו מה קורה כל יום בין גיברלטר והאוקיאנוס ההודי, מה שנקרא הים התיכון המוגדל), כדי לספק את "הרעב" של האדם למבצעים. התחייבויות אלה יחכו להן בפחות ספינות מבעבר, אך על אוניות חדשות, אוונגרדיות ויעילות, המקנאות במרינס רבים ברחבי העולם.

אתה יכול לספר לנו איזו אנקדוטה מחיי האקדמיה?

יכולתי לספר אנקדוטות רבות מחיי כסטודנט, אך לא כולן מחלפות! אז אני מעדיף לדבר על חיי האקדמיה הנוכחיים. להיות מפקד המכון הזה זה דבר יפה, כמה יפה לראות את הילדים האלה גדלים כל יום. עם זאת, מעבר לנוחיות הקשורות לתפקיד ולמשימה המסוימת, להיות מפקד האקדמיה הימית זו משימה לא קלה. יש צורך בהרמוניה בין תפקידו הצבאי של המפקד לתפקיד המחנך (שלא כולם מסוגלים להיות בו). ואז אתה צריך להיות מעסיק, לבצע פיקוח ברמה גבוהה על ההיבטים המינהליים וכו 'וכו' .. האחריות מתווספת כל יום מדי יום. ישנם רגעים, למרבה המזל מעטים מאוד, אפילו בחיי שבהם אני צריך להבהיר את הרעיונות שלי, כשאני צריך לקבל החלטה חשובה, כשאני צריך לקחת למשל החלטה שיש לה השפעה חזקה על עתידו של אדם, או כשאני צריך להתמודד עם בעיות מכשולים שאת ההיבטים המורכבים שלהם צריך להיות בהרמוניה בפתרון סביר ויעיל. במקרים אלה, כשאני זקוק לדחיפה נוספת, אני הולך לקפלה של האקדמיה, כפי שעשיתי לעתים קרובות כסטודנט לפני כמעט ארבעים שנה. ואני מביט בהם בלוח הגדול עם שמות הקצינים שנעדרו בים עם ספינתם במלחמה האחרונה. אני זוכר היטב את השם הפרטי, זה של ס"ק בוטי, מפקד הצוללת פרובנה, והאחרון, שנחרט בתנוחה הפוכה לחלוטין, STV פלמיסאנו, נפל על הצוללת Settembrini. קריאת שמות אלה היא תרופה יעילה מאוד שנותנת כל כך הרבה כוח וגיליתי, כאמור, כתלמיד. אני מקווה שהתלמידים של ימינו מצליחים לגלות תגליות דומות, שניתן לעשות רק באקדמיה.

איזו עצה היית רוצה לתת למועמדים כיום כמפקד המוסד ומה היו נותנים כסדר רענן למגיעים החדשים?

ברצוני לומר למועמדים של היום לא לוותר. יהיו רגעים רבים בחייה של האקדמיה (ובהמשך) שבהם מגיע הרצון לשנות כיוון. אם זה אמור לקרות, אני מזמין את כולם לחשוב היטב על המניעים האינטימיים ביותר שהובילו לבחירת החיים שנעשתה. אם אלה עדיין מוצקים ולא מושפעים מחלודת הספק, אין שום בעיות. המקצוע שלנו אינו מקצוע קל ולעתים קרובות זה קל אפילו פחות לקרובינו שנאלצים להתמודד עם ההשפעות היומיומיות של חיים שונים מאלה שאנשים רבים אחרים הקרובים לנו מנהלים. כמו שאהבה בתוך זוג או משפחה מאפשרת להתגבר על המצוקות הגדולות ביותר, כך אהבה למקצוע ובעיקר לערכים המוחלטים שלגביהם הושבעה נאמנות, ממש כאן באקדמיה, מאפשרת להתגבר על הרגעים האפלים ביותר בקריירה צבאית. אם הייתי עכשיו מפלגה במגלשה לשנת 2016 יכולתי רק לומר: בחרת נכון; הקשיים לעולם לא יסתיימו, אך אם היית רוצה חיים קלים לא היית מגיע לחיל הים. אז אתה במקום הנכון. 

http://www.marina.difesa.it/formazione/concorsi/Pagine/ufficiali_rn_1.aspx

(צילום: חיל הים)