סודות ההצלחה בתעשיית אבטחת הסייבר בישראל

(של מריה גראציה לבלרט)
04/11/19

מדינת ישראל מגדילה את תפקידה בעולם ההגנה מפני איומים וירטואליים, אך מסוכנת לחלוטין כמו פיזית.

כאן מתחיל הראיון שלנו לאורי בן יעקב, סא"ל (מיל '), הוא מנהל הפיתוח וחוקר בכיר במכון הבינלאומי למלחמה בטרור (ICT). בנוסף, הוא משמש כמרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בתחום מודיעין קוד פתוח, סימולציות וחוקים וטרור.

האם אתה יכול לספר לנו היכן מסתתר סוד ההצלחה בתעשיית האבטחה הקיברנית במדינה שלך, כמו אחד המתקדמים בעולם?

ישראל נמצאת תחת איום, גם בעולם הפיזי וגם בסייבר, ואיומים אלה נחשבים לנושאי ביטחון לאומי. זה מכניס את ישראל לעומק לטכנולוגיות מתקדמות, שישמשו הן באמיתות והן בסייבר.

"מלחמה בין המלחמות" כפי שרבים מעדיפים לקרוא לזה. זוהי מלחמה בין טכנולוגיות חדשות לבין הקהילה הבינלאומית ששופטת אותו על מעשים שננקטו. במצב בו שחקן יכול להיות "צבא" גבר, מדינה אמיתית לא תיראה בעולם האמיתי. שחקן כזה יכול להיות גם פרוקסי שמשמש שחקן מדינה.

מדינת ישראל מעורבת עמוק בפיתוח טכנולוגיות חדשות, הן במגזר הממשלתי והן בפרטי. תחום הסייבר בפרט:

קורסי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). חינוך והכשרה ממלכתיים בבתי ספר, עידוד תלמידים בגילאים שונים, במיוחד בנות, ללמוד וכמה שיותר.

לאותם סטודנטים יש אפשרות לעבוד עם חברות רבות הפועלות בתחום זה. חלק מאותן חברות נעזרות בבתים ירוקים הנתמכים על ידי הממשלה (באמצעות רשות החדשנות או אחרים) או מניות פרטיות שונות.

לעיתים קרובות אנו קוראים על השקעות ישראליות בתחום, חברות סטארט-אפ של חברת אבטחת סייבר: האם אתה יכול לספר לנו כיצד חינוך הסייבר עובד ברמת בית הספר? כיצד מארגנת הממשלה את תמיכתה בסטארט-אפ המבטיח ביותר? איך זה מזהה אותם? כיצד הוא מקדם סייבר - חדשנות?

הבנת ביטחונה של ישראל היא של דור העתיד. כך, מעורבות המדינה מתחילה במערכת החינוך בבתי ספר, ומעודדת תלמידים בגילאים שונים, ובמיוחד בנות, להירשם לקורסי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הממשלה הפכה את העדיפות לנושאים אלה (במיוחד מתמטיקה) אם ברצונה לשמור על יתרון ההייטק שלה.

ארגונים כמו תעשיות טכנולוגיות מתקדמות ישראליות עובדים יחד עם משרדי ממשלה, חברות היי-טק, ארגונים לא ממשלתיים של חינוך לקידום חינוך STEM בישראל ומחברים בין בעלי העניין השונים.

"רשות החדשנות הישראלית" היא סוכנות עצמאית במימון ציבורי הפונה למערכות האקולוגיות החדשניות המתפתחות ביותר של עסקים. זה אמור לשרת את הטכנולוגיות החדשניות של השלב המוקדם של היזמות, עד לשלב השיווק והייצור הבינלאומי. החל מהתכנית העסקית, פיתוח המוצרים ועוברים לשוק הבינלאומי.

"AI תמיד חיוני יותר ויותר בעולם הסייבר", הן כדי לזרז את הניתוח של כמויות עצומות של נתונים, והן להסיר את האנושות ממשימות חוזרות ונשנות. האם אין סיכון של נטילת מיומנויות מורכבות מדי לניהול כלים בחברה או בארגון?

הכל מסתכן. ההגעה ליתרונות בעת התקדמות עם טכנולוגיות חדשות. המפתח לתהליך קבלת ההחלטות.

כיצד בינה מלאכותית קשורה לאתיקה וכיצד עלינו להשוות לאינטליגנציות מלאכותיות? מהם הסיכונים הכרוכים בדו קיום של בני אדם ו- AI? יש מדינות, כמו למשל אסטוניה, שמתחילות לחשוב על זה ברצינות, מה דעתך?

תחום הבינה המלאכותית מעניין מאוד, מרגש ומלא בהרבה הזדמנויות חדשות. עם זאת, אנו ממשיכים להתקדם בתחום המחשבים והאבטחה. AI עשוי להיות מהיר יותר בעיבוד כמויות גדולות יותר של נתונים, אך אינו יכול לקבל החלטות אמוציות-מוסריות. אובדן המוסר בקבלת ההחלטות בכל היבט, וכך דוחף את המעטפה האתית כאשר אנו ממשיכים לקדם טכנולוגיה זו.

צבא ברחבי העולם מתאים את טכנולוגיית ה- AI עם רובוטיקה ליצירת מערכות נשק חדשות או חיילים. באיזו נקודה מחשב יחליט מתי לירות או לא, לקבל החלטות מוסריות אתיות רגשיות בשדה הקרב? הסיכונים הם לאפשר למחשבים להשתלט על ההיבט האנושי. אנו מסתכנים באובדן המוסר ותהליך קבלת ההחלטות האתיות שלנו. אני חושב שמדינה כמו אסטוניה שכל כך קשורה זה בזה קשורה בסיכונים רבים אם היא לא חושבת עליה. הראו את העולם, והחלוץ. נפילה לידיים הלא נכונות.

מימד הסייבר משמש לתמיכה במודיעין, הן לצרכים צבאיים והן לתעשייה. מהם מערכות היחסים בין שתי התחומים?

מימד הסייבר מאפשר קישוריות הדדית כמו פעם, בין אנשים, מוצרים ובכל סוגי הפלטפורמות. יכולות סייבר תומכות בכל סוגי המודיעין וכדי להיות צעד אחד לפני המתחרים שלך בתעשייה או בצבא אתה צריך מודיעין טוב יותר. לכן, התמיכה בטכנולוגיות סייבר היא מכריעה. כעת אנו רואים כיצד הארגון הפרטי והתעשייה יוצרים כלי סייבר חדשים שהצבאות רוצים יותר ויותר וזה נהיה זול יותר עבור צבא שלא צריך להשקיע בכמה שיותר ממיזמי מו"פ ופרויקט זוכים עם היכולת למכור את המוצר שלהם ל הצבא. אז היחסים בין התעשייה לצבא הולכים ומעמיקים.

צילום: צה"ל / מילרם רובוטיקה