ראש מטה ההגנה האיטלקי, האלוף קלאודיו גרציאנו, הפעם לא הצליח בכוונתו, או להיבחר כנשיא הוועדה הצבאית של נאט"ו, ראש האורגניזם שאוסף את ראשי מדינות הכוחות המזוינים של ה- 29 מדינות בעלות הברית.
בישיבה שהתקיימה בטירנה, אלבניה, הצביע הוועד ברוב קולות עבור הרמטכ"ל הבריטי, גנרל חיל האוויר סטיוארט אפרסק (תמונה), הנתמך בחוזקה על ידי האמריקנים. אז הפעם זה סוף סוף נפל לחיל האוויר. בחו"ל, בנאט"ו, הם כיבדו את הכללים וכנראה גם את הכשרון. הם העריכו הן את המשקל בפוליטיקה הבינלאומית של המדינות השונות והן את ההתוויות של האמריקאים שתמיד התבטאו בעד המועמד האנגלי. יש לנו אסטרטגיה שגויה.
בכל הנושאים החמים של העולם היה ממש קשה, בשנים אלה, לדעת את דעת צוות הביטחון. ככל הנראה נהוג היה לחשוב כי שתיקת המטה הכללי תעזור להשיג את עמדת נאט"ו היוקרתית. חבל שדעתו של הצד הצבאי בנושאים בינלאומיים מוערכת מאוד על ידי העולם האנגלו-סקסי. באיטליה, לעומת זאת, חלק זה נותר לפוליטיקה, לממשלה. אסטרטגיית תקשורת הפועלת רק באיטליה כדי "להשיג" אך מגבילה את הנראות ומעל לכל המוניטין מחוץ לגבולות הלאומיים. הגנרל שמפקד על הכוחות המזוינים צריך למלא תפקיד פעיל ולעבור את הנושאים הטכניים-מבצעיים, צריך לבטא "מחשבה", גם לאור המידע והניתוחים המדוקדקים שברשותו. בהתאם לקו שקבע הפרלמנט וראש המזרק, מוטלת עליו החובה להביע את נקודת המבט הצבאית בנושאים בינלאומיים. עליו לחרוג מהערכות פוליטיות ותועלתניות גרידא מכיוון שיש לה משקל ואחריות של גברים ונשים המסכנים את חייהם.
בעבר הובילו שני רמטכ"ל איטלקים נוספים את הוועדה של נאט"ו, שניהם אדמירלי הים: האדמירל גידו ונטורוני ואחריו האדמירל ג'ימפולו די פאולה.
הגנרל קלאודיו גרציאנו, באיטליה, הצליח את הבלתי אפשרי. מונה לרמטכ"ל של הצבא שהכה יותר מגנרלים של חיל הצבא 10 מבוגרים ממנו. הוא הפך לרמטכ"ל ההגנה, אם כי על פי סיבוב נהוג זה היה ראש המטה הכללי של חיל האוויר.
הרחבות
האדמירל דה ג'ורג'י ואז הגנרל פרוזיוסה, בהתאמה רמטכ"ל חיל הים וחיל האוויר, נאלצו לעזוב את כוחותיהם המזוינים ביום בו השירות הפעיל נפסק בגלל מגבלות הגיל. הם היו האינדיקציות המדויקות של ראש הממשלה רנזי: "שום הרחבה לאף אחד, בלי אם ובלי בלי אבל".
אבל יש ילדים וילדים חורגים
מועצת השרים אישרה את ה- 14 בינואר האחרון, על פי הצעת שרת ההגנה רוברטה פינוטי, את אישור תפקידו של מפקד קרבוניירי, עד ה- 15 ינואר 2018, לאלוף חיל הצבא טוליו דל סאט; אישור תפקידו של ראש מטה ההגנה עד ה- 22 נובמבר 2018, לגנרל קלאודיו גרציאנו; אישור על תפקיד ראש המטה של הצבא, עד ה- 25 בפברואר 2018, לגנרל הצבא דנילו אריקו. מבחינתם כלל רנזי לא היה תקף.
אם מבחינת דל סאט ההחלטה אם למנות את ממשיך דרכו או לאשר את עצמו במקומו הייתה ממש דחופה (הארמה לא הצליחה להישאר אפילו יום אחד בלי המפקד הכללי) לשני הקודקודים האחרים של ההגנה והצבא, עדיין היה יותר מ חודש להחליט. אולם אי הוודאות המתמשכת של הרגע דחפה ככל הנראה את שר הביטחון רוברטה פינוטי להאיץ את הזמנים, אכן לצפות אותם. כל זאת בניגוד לכתובת "רנצ'נו ציטאטו", שלא התייחסה בחביבות להרחבות במשרדים ציבוריים, והעדיפה ללא ספק את ההתחדשות. עם זאת, "גזירת המילפורוג'ה" הקלאסית התפרקה, מוסד שנמתח ביקורת בממשלות קודמות. אולי בגלל שדה ג'ורג'י ופרוזיוסה היו היחידים שהשמיעו את עצמם בשולחנות שהיו חשובים והעריכו מאוד בחו"ל? הם לא היו "כן מן". הם לא היו טובים: הם היו קוץ בצד, כי הם אמרו את האמת.
נחזור לגנרל גרציאנו
הארכת שנה ותשעה חודשים של המשימה הייתה מאפשרת לגנרל גרציאנו להיות מסוגל להגיש מועמדות לתפקיד בינלאומי מוביל כיו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו, או כנשיא הוועדה הצבאית של האיחוד האירופי.
לאחר שדילג על נאט"ו, הגנרל גרציאנו יכול לשאוף לאיחוד האירופי ממש כמו הגנרל רולנדו מוסקה מושיני, שנמצא היום בקווירינלה בתפקיד חבר מועצה לענייני מועצת ההגנה העליונה, בראשות ראש המדינה.
מוסקה מושיני, שיעשה 78 שנים בחודש מרץ, יכול היה במעט דמיון להשאיר את הקווירינאלה לגראציאנו, שאם היה יכול למלא תפקיד בינלאומי בבריסל, היה חוזר לרומא ב- 2021, ובוודאי, מכיוון שב באיטליה, זה ייקח את האחריות של "הנצח", אלמות האלפיים האחרונים שאחראים עד גיל הנערך של 80 שנים.
Femaz
(צילום: נאט"ו)
