א.ג. עורך, אני קורא את המגזין במשך זמן קצר. אהבתי כמה מאמרים ואחרים שיהיה לי מה לומר בקצרה מאוד.
הרשו לי במיוחד לא להסכים ביחסניתוח מעמיק על לורנס איש ערב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התנאי Palestinian כעם ואחרים, זהו תוצר של שנות השישים לזהות אוכלוסייה שהומצאה של צמחים בריאים. האוכלוסיות הקיימות באותה שיחה פלסטינה תחת המנדט הבריטי היו ערבים נוודים מירדן, סעודיה, מצרים, סוריה.
בערים חיפה, ירושלים, עכו וכו '. התושבים הערבים, הדרוזים, הנוצרים, היהודים וכו '. לא משנה אם אמנת בלפור קבעה הקמת בית יהודי. למעשה, המדינות שנולדו מאותה אמנה ובהמשך מוועידת סנרו לא היו סיבות לסכסוך. האינטרסים הקשורים לניצול שדות נפט היו ועודם הסיבה.
פטרוליום הבריטית, לא אפשרה את הקמת המדינה היהודית, הייתה תמיד נגד למרות שממשלת בריטניה הבטיחה לה את שירותיו של המדען הכימי היהודי חיים וייסמן, שאותו ניצח במלחמת העולם הראשונה. הבעיה של הבריטים הייתה לעשות עסקים עם הערבים. ייחוסן של בעיות המזרח התיכון לסכסוך הישראלי-פלסטיני כביכול הוא כוח תעמולה של האו"ם המפקד, כפי שאנו רואים כל יום, מדינות מוסלמיות. הטרור הפלסטיני נגד ישראל, אלמנט של לחץ ניכר, מוקף על ידי מי שכעת יצרו קשר חזק מאוד עם אינטרסים החורגים הרבה יותר מאלה של העם הפלסטיני כביכול: אבו מאזן ושלוחותיו נובעות מהסכסוך הזה, שהוא עצמם מאכיל, הכנסה תמורת מיליארדי דולרים.
הפרויקט האיראני שרוצה לבסס את עליונותו על חלק זה של העולם, מדינה שאינה נופלת בשורות מדינות המזרח התיכון ולא היה חלק מאותו אזור מוגדר במנדט הבריטי לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, נכנס לסיפור ל לכפות עם תפקיד יצואן הטרור במזרח התיכון עם ארגוני טרור שמאכלים את חמאס, אל פתח, חיזבאללה, אחרים בתימן ובמקומות אחרים כדי לשלוט במזרח התיכון עצמו.
אלה הבעיות האמיתיות, המיוחס לישראל ולהיסטוריה האחרונה, כפי שטוען במאמר, האחריות לסכסוך המתמשך, היא רק תעמולה ישנה של מדינות ערב שעובדות עובדות עליהן.
בברכה
AV
