שלום, בשורות אלה ברצוני להשיב לדבריו של האלוף לי גובי שהודגשו במאמרך 8 ספטמבר, לי גובי: "שר יקר, ההתנגדות האמיתית לא הייתה זו הקומוניסטית!" (v.link)
כקורא מסור של המגזין שלך, אני כותב שאני תמיד מעודכן בפעילות העולם הצבאי. אני כותב גם כקומוניסט, זה הספציפי מכיוון שאני לא רוצה לתת לכתיבה שלי אופי אוניברסלי, אלא מכיוון שברור שזו נקודת מבט אישית. לכן: זה בהחלט נכון שהחיילים לרגל ה- 8 Settembre 1943, שננקטו על ידי חוסר התמצאות מובנת, התנהגו ברובם היטב בניסיון, ככל האפשר, להמשיך ולשרת את ארץ-האבות בהגנתה בדרכים השונות שעליהן דיווח הגנרל נאמנות היסטורית. זה אני מאמין שמעולם לא היה נושא לדיון על ידי אף אחד, אפילו לא על ידינו הקומוניסטים.
יש לשאת את היצירה "מופללת": "יתרה מזאת, עצוב לראות ש- 25 אפריל, שלא כמו ה- 4 בנובמבר, אינו מפלגה שמאחדת את העם האיטלקי, אבל אחרי שלושת רבעי מאה היא ממשיכה להיות מפלגה מחלקת. מפלגה חלוקה מכיוון שהיא אפשרה לאיטלקים להאמין שההתנגדות הייתה רק המאבק בין מי שהיה להם חזון של איטליה הכפופה לעיצוב הנאצי הטוטליטרי (עיצוב שנדחה על ידי ההיסטוריה כבר אז) לבין אלה שהיו להם חזון של איטליה הכפופה לעיצוב הטוטליטרי לא פחות. סובייטית, שההיסטוריה הייתה נדחית כפשיטת רגל ודיקטטורה רק כמה עשורים לאחר מכן! "
ובכן, המבצע המנוגד התקשורתי הזה למלחמת הפרטיזנים בהחלט לא היה מבוקש על ידי הכוחות הדמוקרטיים שיצאו מההתנגדות שכתבו יחד את החוקה שלנו. האחריות למעשה חלוקתי זה מוטלת על אלה שבשנים האחרונות הזינו אקלים של רוויזיוניזם היסטורי פסול, תוך ייחוס שרירותי ואוטונומי של מפלגת ה- 25 אפריל לקומוניסטים בלבד, וזאת למען אופורטוניזם בחירותי בלבד.
מאבק ההתנגדות נעשה ללא הטיה אידיאולוגית "דה-פקטו". כמובן שלרוב הפרטיזנים היו קומוניסטים וסוציאליסטים, אך זאת מכיוון (כדאי יהיה לדווח לעתים קרובות יותר בכרוניקות) הם נרדפו על ידי המשטר הפשיסטי ובהמשך גורשו יחד עם הומוסקסואלים ויהודים.
תנאי זה פירושו שהיו הרבה יותר אנשים בעלי אוריינטציה פוליטית לחפש מקלט בהרים כדי לנסות ולהכות את מי שרדף אחריהם ושמר על אומה שלמה. ממש כמו שעשו מחלקות שלמות של חיילים והקצינים שלהם, ואפילו כאן ניתן להעלות השערה כי היו ביניהם קומוניסטים או סוציאליסטים כמו גם קתולים סטורזו (אם כי ראשים חושבים).
עם זאת, מעולם, אף פעם, הקומוניסטים, הסוציאליסטים והקתולים קבעו אבהות בלעדית בנושא זה. לכן הגנרל היה עושה טוב לציין מי וכיצד הוא הופך את מפלגת ה- 25 באפריל "לחלוקה". מכיוון שכך נראה שיורשי הפרטיזנים ניכסו הישנות היסטורית ששייכת לכולם במקום זאת. דרך זו להתמודד עם הוויכוח מפריעה לי מכיוון שאם מצד אחד אנו הקומוניסטים מקדישים זמן להתווכח עם הזכות להבהיר שיום השחרור הוא גם החג שלהם, מצד שני צריך להאשים אותנו כמעט בכך שהפכו אותנו למלוכלכים האלה. פעולה רוויזיוניסטית.
יתרה מזאת, לא ניתן להעמיד את הטוטליטריות הפשיסטית והסובייטית באותה רמה מהעובדה הפשוטה שמולדתנו האהובה סבלה את הראשונה ולא את השנייה. ולהטמיע את שתי הטוטליטריות זה, מבחינת ההיסטוריה שלנו, פעולה של רוויזיוניזם מרושע והנוגד את עקרונות החוקה שלנו שהיא אנטי-ציצית מושבעת, אפילו אם מישהו כנראה שוכח מזה בימינו. תודה.
סטפנו פרון
קורא נאמן יקר, תודה על תרומתך המחשבתית: מתווכחת היטב ומובעת היטב. אני לא רוצה לנסות לתדלק את המחלוקת הבלתי נדלית במהלך 8 בספטמבר. אני מגביל את עצמי לקוות שיום אחד למדינה שלנו - כמו כמעט לכל האחרים - יהיה סוף סוף רגע מאחד, של גאווה וכבוד (אפילו בינלאומי) מחוץ למשחק כדורגל. אולי בעקבות ניצחון ועם חוקה חדשה.
אנדריאה Cucco
צילום: שר הביטחון
