במאי מכובד, זה מדהים אותי להתבונן בהייפ התקשורתי הגדול שעורר את השימוש בשפה האנגלית במסר של קמפיין קידום מכירות של חיל הים, שמיועד כמובן לצעירים בני שמונה-עשרה, לגיוס לאקדמיה הימית.
בימים אלה קראתי במגזינים קריטיים שונים, אך גם בהערכה על הדרך החדשה לתקשורת שחיל הים אימץ (הערכה בעיקר בהתחלה, כתגובה לביקורת כלשהי, שנראתה תחילה כנה, אבל בבדיקה מדוקדקת יותר יש לי העלה את הספק שאולי יש מישהו מאחורי או רשת שמטרתה להתכחש לעבודה של הצי). וכן, מכיוון שראה את ההתקפות המתוחכמות המתמידות האלה, דווקא משום שהן מתחברות למסע קידום מכירות פשוט, שאולי או לא יאהב אותו, אבל בהחלט אין הוא ראוי להדגשה כה רבה בעיתונים, או שאיננו שואף להכניס את עצמו כסמל תקשורתי שיש לזכור או מצוטט על ידי האקדמיה דלה קרוסקה, זה גורם אחד לחשוב. מי שנזהר יותר יכול לקשר בין התקפות צולבות אלה למשהו מורכב יותר.
אולי אחרי כל כך הרבה שנים של שקט, הצי פתח את התקשורת שהראתה מה הצי עושה כל יום, מארה נוסטרום היה דוגמה. לאחר מכן אנו מבינים כי בתקופה של פרות רזות, שבהן העוגה תמיד קטנה יותר והאורח זהה, הביקורת יכולה להיות שימושית כדי ליצור הילה של רוגז כלפי כוח מזוין, אשר, בצדק, טוענת לזכותה שיקול מה צריך להיות התוכנית האסטרטגית של המדינה.
כמובן שאני מדבר על תוכנית אסטרטגית או על מחשבה אסטרטגית, כי אנחנו מחכים בדאגה ל"ספר הלבן "החדש, שהודע לפני מספר חודשים על ידי שר הביטחון פינוטי. כדי לומר את האמת, אלה שהתמודדו עם נושאים אלה נדהמו לראות את זה, בהנחיות העריכה של הספר הלבן, שפורסם באתר האינטרנט של ההגנה, שבו אזרחים הוזמנו להביע את דעתם ולהציע רעיונות משלהם, היא חסרה כל התייחסות קטנה למילה הימית, לים או בכל מקרה תשוקה ורצתה לראות באיטליה אומה שהופכת את הכוח הימי לגורם הקובע להתפתחותו.
אם היום היינו מוחקים לחלוטין את הכלי הצבאי ומעצבים אותו מחדש או מעניקים לו מחדש, בהתחשב בעמדה הגיאוגרפית של איטליה, את הקריטיות הימית שיש לטפל בהן ואת התפקיד שמילאה איטליה בים התיכון, היה הגיוני שתהיה לו פרופורציה כה גדולה במונחים של מספרים ואמצעים בין הצבא, אווירונאוטיקה וחיל הים. רשמתי אותם במכוון בסדר יורד בהתאם לצוות שהם מעסיקים. אני, כמו כל אזרח אחר שאינו הומולוגי, לא יטיל ספק בדמיונו של איטליה שהופכת את הכלי הימי למכשיר המפתח שלו להיות נקודת התייחסות בינלאומית בים התיכון (הזמנה, המעוניינת להיכנס לעומק הנושא, לקרוא מאמר מעניין של השגריר פאולו קארדי, שכותרתו "הספר הלבן: תפקיד הדיפלומטיה בין החוץ והביטחון", שפורסם בכתב עת גיאופוליטי מעניין, "נודאו די גרדיו", שנה ג '- מס' 6 - ספטמבר 2014, עמוד 34).
הפניה האיטלקית של הים התיכון היא גם מה שארצות הברית ונאט"ו היו רוצים. יש אומה כמו שלנו עם הצי מצויד היטב וחשוב מבטיח בטיחות בים התיכון ללא כל גבול. זה יעשה את הארץ האהובה שלנו טוב מאוד. ההשקעות במגזר זה יובילו לצמיחה תעסוקתית ותעשייתית כאחד ויסייעו לנו לצמוח כמדינה מחודשת, שבאמת נחשבת לנוף הגיאו-פוליטי הבינלאומי. זה יביא אותנו מתוך האווירה הפוליטית של אופרטה שאנו חווים בתקופה האחרונה אחת ולתמיד.
אבל בואו נחזור לשאלה שבה התחלנו, כלומר את הביקורת הנוקבת על מסע הפרסום החדש של חיל הים. ללא קשר לדעות, מה בפרסום מחליט את ההצלחה של קמפיין תקשורת הם התוצאות, אז מי שחשב הקמפיין הזה יצטרך להעריך את זה על התוצאות ואת המטרות שהושגו.
אני עובד על ידי תשוקה ועל ידי מקצוע של תקשורת ואני מוצא כי השימוש בשפה האנגלית לא צריך להיראות כשפת אויב, אשר מבטלת את ההיסטוריה והמסורת של אנשים להשתמש בו עם תחושה של פתיחות לעולם ואת הגלובליזציה. בהיסטוריה, תמיד היו תופעות של זיהום לקסיקאלי ותרבותי בין שני עמים או יותר, אשר נפגשים. אולי הסיבה באירופה ובארצות הברית במשך זמן רב יש לנו נאבקים כדי לתקשר באופן שווה עם בני שיחו אחרים וכי במערכת האימונים שלנו אנגלית נחקרה קצת קל ו נדחקים אופציה ירודה משלו קורות חיים. היום זה כבר לא המקרה, ולבסוף הבנו, עם כמה יוצאים מן הכלל, שידע באנגלית הוא צורך והזדמנות שכבר לא נדחתה. זה גם הוכיח את הקליטה של מונחים רבים באנגלית באוצר המילים האיטלקי, כגון סופי שבוע, עסקים, מנהלים, שיווק, קהל, מתגעגע, רשומות, מתח וכן הלאה.
נראה לי שאף אחד לא מבקר, או עשה זאת בעבר, בתחרות היופי של מיס איטליה וביקש שתתורגם לסיניורינה איטליה. אף אחד לא מזועזע אם הם מציעים את האפשרות של לחסוך כסף במיטה וארוחת בוקר ולא בפנסיה המקומית Margherita שלנו. העיתונים מלאים בביטויים האלה, והפרסומות שהם מארחים, גם אם רק כדי לקדם את בית הספר התיכון, עושים זאת על ידי הזמנת הורים ליום פתוח או לשחק על אי הבנה ועל איחוד של שני מונחים, להחזיק חזק, אנגלית, לאכול ואיטליה, שבמסע הפרסום, שפורסם גם בלה רפובליקה, הופכת לאיטליה, שמטרתה לקדם אוכל איטלקי.
אני מוצא שטוב שכוח מזוין כמו חיל הים, המסנתז את חיי ימי הים האיטלקיים ויש לו היסטוריה נהדרת, שהיא גם אוצר של ערכים ומסורות, זעזע קצת אבק וניסה להגיע אל צעירים יותר בדרך חדשה ורעננה. נראה לי שעבור העבודה הספציפית שמבצעים המלחים, מדובר בקטגוריה של אנשים מכוונים לניידות וחילופי עמים אחרים.
אני לא מופתע אם מישהו שופט שהשימוש במונח "מגניב" אינו מקובל, אבל אני תוהה אם הגישה הביקורתית של כמה מהם אינה סימפטום של ניתוק יהיר שתמיד רואה את האנשים מלמעלה למטה. אז קדימה על החבר 'ה והצטרפות הצי האיטלקי, לפחות על האומץ ואת היוזמה הצי הציפורים הראו להיות בקנה אחד עם המסורות של קודמיהם.
בלבביות
סבסטיאן ניצ'י
(עיתונאי עצמאי)
