מצאו דרך לנסות לעקוף את הפרלמנט ואת האיטלקים

13/05/15

מנהל יקר, רק אתמול נודע לי כי קציני הגנה זרים רבים באיטליה הוזמנו על ידי משרד הביטחון האיטלקי לתדרוך המסביר את תוכנו של הספר הלבן להגנה.

אני מוצא בכך מחווה של חסד מצד איטליה לגרום לעמיתים זרים להבין כיצד ישתנו הכוחות המזוינים האיטלקיים מכאן ואילך, דווקא על סמך ההמלצות האסטרטגיות המתוארות במסמך.

מקור המקורב אלי, שהיה לו הזכות להקשיב למה שדווח, דיווח על עמדה מסוימת של גנרל שאמר שהשר היה מאוד בטוח ובטוח לגבי המעבר הפרלמנטרי של הספר הלבן, שהיה נטול כאבים ובלי מכשולים.

אני תוהה אם זה נורמלי להציג מסמך לחיילים זרים (ולכן בחו"ל) ולכן להעלות השערה כיצד יתארגן כוחות הצבא האיטלקי מחדש, לפני שהספר הלבן המדהים הזה לא יקבל אישור כלשהו מהפרלמנט. או שאתה קצת יצירתי. כמו שאומרים כאן באיטליה, או שלא אכפת להם מה הפרלמנט ולכן העם האיטלקי יעשה או יגיד על הכוחות המזוינים שלהם. אותו מקור שלי תמיד אמר לי שהנואם הכללי צפה בפני הנוכחים כאובדן שיקול דעת את הרעיון של השר לשקול וכי TUOM שקל את הנוסח המאוחד של הוראות התקינה על הסדר הצבאי, לפי סעיף 14. לחוק 28 בנובמבר 2005, נ. 246, מנקודת החקיקה, פחות חשובה או ברקע בהשוואה למה שצוין ועוצב מחדש בספר הלבן. זה בוודאי יסלל את הדרך לדרך הפרלמנטרית של ה- LB ולא ימצא שום מתנגד.

זה גם נראה מוזר כי רק היום פורסם מאמר, חתום על ידי גנרל וינצ'נסו קמפוריני, לשעבר ראש המטה של ​​הביטחון וכיום סגן נשיא המכון לעניינים בינלאומיים של הסוכנות היהודית, שנכתב בתמיכה מוחלטת ברעיון של רציונליזציה בין מדינות ועלות, ביקורת על הדחפים האינדיבידואליים שלפי הכוחות המזוינים הכלליים.

למעשה, הגנרל קמפוריני מדווח במאמרו: "... מההנחות הללו נובע ניתוח ברור של האופן שבו יש צורך לשנות כללים, מבנים, נהלים כדי לעמוד בדרישה מבחינת קיימות פיננסית. וכאן האופי הרדיקלי של המסמך, המציע ליזום רפורמת ממשל המהווה מימוש מלא של הרפורמה ב -1997, רפורמת אנדריאתה, שנבגדה באופן מהותי בתקנת היישום שלה: צמצום דרסטי של מרחבי הרכיבים הבודדים, תוך התאמה מלאה הספציפיות שלהם, שאיש אינו רוצה להטיל ספק בה, לטובת חיזוק סמכויותיו של ראש מטה הביטחון, במטרה לשילוב בין-כוחות הכרחי המאפשר חיסכון רב על ידי עיבוד מחדש של מבני-על מיותרים לטובת יעילות הוצאות הכרחית מכאן החזון של לוגיסטיקה משולבת (זה יהיה מטורף לשמור על שתי רשתות לוגיסטיות עבור ה- NH90 של הצבא והצי, כמו שזה יהיה מטורף לשמור על מערך דומה עבור ה- F35) ואיחוד של פעילויות אימונים ואימונים שכבר חופפות ונשארות בנפרד רק על ידי אינטרסים פרוגניים קצרי רואי.

מאמר אם כן, המאמר עליו חתם הגנרל קמפוריני, לא מבוטל אם אתה חושב שאולי בניסוח הספר הלבן יהיו גם כמה חוקרי התעשייה האווירית. אני מאמין שחשיבה במונחים של יעילות ורציונליזציה של ההוצאות, אי אפשר לחלוק על מה שהגנרל כותב, אבל מה שאני באמת לא יכול לסבול ושבעולם ביטאתי בנושא זה הוא השיטה הלא דמוקרטית לחלוטין אשר בא לייצר ולפרסם מסמך בעל חשיבות כזו. אני לא חושב שזה נכון לבטל ולזלזל בביקורת על הספר הלבן על ידי כך שהם ביטוי לאינטרסים מפלגתיים המובעים על ידי המרכיבים האינדיבידואליים. אני מאמין שיש להקדיש להם את מלוא תשומת הלב, אולי להתייחס אליהם ולפתור אותם בדיון כוללני רחב בו לא ניתן אלא לצאת עם פיתרון משותף ודמוקרטי. הבעיה היא שבסוף העבודה המסמך הזה לא נחשף להתבוננות המשותפת ואולי אפילו לביקורת על ההנהלה העליונה של הרכיבים הבודדים. מי שכותב על הנושא הזה היום הוא לעתים קרובות חייל לשעבר שלרוב היה ראש כוח חמוש אחד לפחות אם לא ההגנה כולה.

אני תוהה איך היה הגנרל הנדון מרגיש כאילו אינו נכלל בשלב המחשבה ובהגשמת מסמך בעל חשיבות אסטרטגית גדולה למדינה?

עכשיו זה יהיה מעניין להיות מסוגל לעשות ראיון עם איזה נספח צבאי זר, שנכח בפגישה, למי לשאול את הטונים שבהם הכל הוסבר והציג. זה יהיה מעניין לראות אם זה הוצג כמו משהו שכבר נעשה. אין ספק שבמקרה זה פירושו של דבר שהשר, ולכן הממשלה, אינם מעניינים את הפרלמנט, ולכן את העם האיטלקי, או לא רואים את דעתו של הגוף המוסדי שעליו מבוססת הדמוקרטיה. אז זה גורם לי לחשוב על ההיסטוריה האיטלקית שאני כבר נלהב מאז שהייתי סטודנט בחו"ל וראיתי איטליה כמו בל Paese. ארץ יפה שתמיד עברה, תקופה אפלה שבה הכחישו את החרויות והחלה בדיוק עם ממשלת אותה תקופה, שלא ראתה כלל את הפרלמנט, אכן כבשה אותה, ומשם עזבה עשרים שחורים.

אני מקווה מאוד שהדרך והיחס של כמה ממנהיגי הביטחון, הנתמכים על ידי התנהגות פוליטית קצת חכמה מדי או קברייתית, שלא לומר שטחית, לא מאפשרים התרחשות של מצב לא נעים, בוודאי לא מסוכן, אבל בהחלט מעצבן בביטוי האסתטי שלה.

אני מאמין שידיעה כיצד להקשיב ולדון בוויכוח פורה, ללא כל דעה קדומה, מובילה תמיד לפתרון אופטימלי ומשותף.

זה של הספר הלבן של ההגנה נראה לי רומן קצת מבולגן, אולי בגלל אחריות שלא רק ברמה העליונה אלא של משתפי פעולה רבים שלא היו קשובים מאוד כדי ליצור, מי למד אז כאן באיטליה להיות גם ביטוי של מהות.

גבריאלה באראקה