עם תחילת השנה החדשה הצבנו לעצמנו יעדים חדשים, שאפתניים ומעניינים, אך לעתים רחוקות מאוד נתנו לעצמנו להרהר; היא נדחקת למאזנים הסופיים, לבחינה הסופית, בקיצור, למה שמכונה מתווה את הקו כדי לגלות את הסכום. היום אנו מנסים להפוך את הקלישאות בניסיון לבצע השתקפות מונעת על נושא מסוים - זמן.
יהיה מיותר להתחיל מסמנטיקה, עדיף להתאים מעשית למושג: בכל בתי הספר למלחמה בעולם שיעור 1 אומר שהזמן הוא אילוץ שיעור n. 2 מודגשים חוסר יכולת לחזור, אי הרחבה, ופחות אפשרות לדחיסת משאב זה. בקיצור, לעניינים צבאיים, כמו לכל שאר הידע האנושי, הזמן הוא חמור מאוד.
אילו חדשות אם כן בשורות האלה? ככל הנראה אין, רק ממצאים, אלא כשיקולים תקציביים צפויים ולא תחזיות. הירידה לחדשות שאולי יהפוך להיסטוריה השנה החדשה 2016, מראה לנו שרוסיה בתפיסה האסטרטגית החדשה בוחרת את ארה"ב ואת נאט"ו את האויבים הראשונים של הפדרציה, שבלגיה וצרפת במדיניות רב-שנתית מלאים בספקות לגבי הבחירות. בעבר, כמו גם מבוהלים ונחסמים על ידי טרור סמוי, ואילו גרמניה נועלת את מינכן ביום השנה האזרחית החדשה, מקרה מוזר, לאחר שחשפה את עצמה בתפקיד מוביל אפשרי למשבר לוב.
כדי לקרוא חדשות כאלה נראה כי זמן והיסטוריה לא מלמדים כלום ובוודאי שההיסטוריה אינה נושא דידקטי, יתרה מזאת היא כמעט מעולם לא הוכחה ככלי יעיל בהכנת העתיד, אלא זמן? כאן השיח שונה, אפלטון כבר תיאר את האלמנט הזה כבעל מחזוריות קבועה, בקיצור, "הכל חוזר" חוזר על עצמו במעגל, על הטוב כרע, על השגיאות והזוועות. אז מה לעשות כדי לא להיקלע לשערוריית העבר והטריקים שלה?
יכולנו לתת לאימנמנטיות החמקמקה של השיבה לכלוא אותנו, בכלל לא, למרבה המזל הזמן עצמו מציע לנו קדימנס תקופתי של המוחות העליונים המסוגלים לדעת איך לאלף אותו מבלי לתלות אותו, אלא לנהל את האווירה שלו, כך שזה היה בקרב הסזרי בקרב circumvallatio מה שהפך את הזמן שנתפס על ידי הנצורים לחיסרון בהשוואה למצרים, אותה יכולת לנהל זמן הוכחה על ידי קנדי במשבר הטילים בקובה, בו טקטיקות, אסטרטגיה ופוליטיקה התמזגו לאירוע אחד, בפעם אחת בלבד.
יהיו אלפי דוגמאות אחרות, אך הפרשנות איננה אחת ממטרות המשאלה, משום שבעצם דיבור על מזג האוויר בתחילת השנה החדשה הוא דרך כמו כל תקווה, להסתכל למחר בביטחון מחודש, מודע ל צורך להתמודד עם האתגרים של כל יום תחת העין הפקוחה של הזמן, אבא בהחלט לא נדיב ומיטיב, אבל בסופו של דבר רק בגלל ששינוי התבונה העליונה וכאן החזרה לטרנסצנדנטי, אולי בגלל שעמוק בפנים אף אחד לא מסוגל של תפיסת גדולת המעבר, איש אינו יכול לקבוע מהו הספגה ויחסית באותה מידה.
עם זאת, וודאות, בכל יום שיש לנו את המשאבים הזמינים, עלינו להיות מסוגלים להפיק ממנו את המירב, כך שזה יכול להוות יתרון, כך שנוכל לחיות את החיים כמצור ולא כמצור, מסיבות אלה שנה טובה ושמחה 2016 לכל ומזג אוויר טוב.
