וזה שוב יום השנה לפוזולו דל פריולי, קרב הקרבות על הפרשים האיטלקיים, מה היה המאבק לגאולה באותו בור הפתעה וחוסר מידע שהיה נסיגת קפורטו.
זה היה אחר הצהריים של ה- 29 באוקטובר 1917 כאשר חטיבת הפרשים השנייה, בפיקודו של הגנרל אימו קפודיליסטה, קיבלה את הפקודה ללכת לכיוון פוזולו דל פריולי, עיירה שהמפקדים האיטלקים תפסו בה כציר מרכזי בה. תמרון של הכוחות הגרמניים של צבא XIV של פון למטה. מכיוון שקל לומר הגרמנים באיטליה, הכוחות המזוינים הגרמניים, לאחר הניצחון בחזית המזרחית, הצליחו להקים צבא במטרה לחזק את החזית האוסטרית במטרה לנסות לפתור את המלחמה נגד אויב רומא ו למעשה, בין ה -24 ל -30 באוקטובר 17 הם התקרבו מאוד להצלחה.
בניגוד למה שתוכנן עם נסיך הבסבורג פון טאסן, מפקד הכוחות האוסטרו-הונגריים, הגרמנים פון פון מתחת, לאחר שנטרל את הצבא האיטלקי השני על קולוברט והגיע לאודינה, מקום מושבה של פיקוד עליון בהובלת קדורנה, הם החליטו לפנות דרומה, מהלך זה היה מאפשר לו לסגור את כל צבא השלטון האיטלקי בשק לפני שהוא הגיע לגשרים מעל טגומו. ניצחון בסדר גודל כזה היה מחסל למעשה 50% מהצבא האיטלקי ומביא את החזית כולה לקרוס, יתר על כן, לכידתו של חבר ב בית סאבויהדוכס ד'אוסטה, מפקד צבא השלישי, למעשה, היה מכריח את המלך ויטוריו אמנואלה השלישי לבקש את שביתת הנשק.
הכל נראה מוכן לניצחון הסופי, אך בכפר קטן בפריולי בשם פוצואולו, מתחת לאלף אמיץ אמיץ, הם הצליחו לעצור במשך עשרים וארבע שעות של חלוקות אויב 2 ובכך לאפשר לכל צבא III וכל איטליה לסגת ואז להתיישב. בפיאבה ובכך קבע את התנאים לניצחון.
5 טייסות וכמה פלוגות מחטיבת ברגמו, תחמושת למשך שעתיים של לחימה, מקלע איטלקי נגד עשרה כלי נשק אוטומטיים של היריב, יחס חוזק של אחד לעשר, אספקה לא קיימת, חמישה מטענים עם נשק לבן ומחצית מהכוח כוח שנותר על המגרש; עם המספרים האלה האגדה הפכה למציאות וכל המולדת ניצלה.
בסינתזה של העבר, הוראה כלשהי יכולה להסתכם בימינו, כך שההיסטוריה לא תישאר משחק נייר בלבד לטובת מומחים וחובבים. אם נסתכל על דרום לבנון, אזור הנשלט על ידי כוחות יוניפי"ל, מושך את העין תואם מוזר בין אירועי פוצולו לבין איום אפשרי בגזרה המערבית שמובילים איטלקים. בהנחה שנסיגתו של כל הקונטינגנט עקב התעוררות מחודשת של עימותים בין ישראל לחיזבאללה, כל המגזר המובל על ידי הלאום אמור לעבור לשלוש נקודות יציאה לסיום מהים, נראה כי פעולה זו דומה מאוד לתנועת צבא השלישי לעבר שלושת הגשרים מעל הטאגמנטלו, אך זהו רק צירוף המקרים הראשון, אם מסתכלים מקרוב על אזור טיבנין, הממוקם במרכז הגזרה בפיקוד איטלקי, זה נראה טופוגרפית צומת דרכים לפחות כמו שפוצולו היה בשנת 1917 עם שבעת דרכיו. גִישָׁה.
לאור הנחות היסוד הגיאוגרפיות הללו, אם היה מוכנס מהלך מפתיע של כוחות עוינים לעבר טיבנין במטרה לחתוך את נסיגת חלק מהקונטיננטציה הרב-לאומית, מחקר המקרה שנבדק יכול היה לעקוב אחר עובדות פוזולו. ללא ספק מלחמה אחרת כיום, היברידית וא-סימטרית, אולם הגישה של המאה ה -100 ושל לפני XNUMX שנה, בדבקות בעקרונות אמנות המלחמה שמעולם לא נרקבו, תהיה זהה: בחיפוש אחר הפתעה והמסה, הכוחות שהוצבו במילואים הם יפתחו פעולה שתבטיח את ייחודיות הפיקוד והיוזמה, והכל עם פעולות פשוטות ויעילות להשגת המטרה של כיסוי נסיגת כוחותיהם, בקיצור, יש לחזור על מה שנעשה אתמול, בהחלט חוזרים ומדגישים כי מדובר במחקר מקרה, כנראה אחד גיחהאך בהזדמנות שיטה יעילה להרחבת חזון ההווה על ידי שימוש בעין ביקורתית כלפי תורת העבר, כך שגבורתו של אתמול איננה רק חריטה לשיש, אלא הכשרה למוחות פתוחים.
(צילום: אינטרנט)
