עם נאום מלפני כמה ימים, ראש המטה של הצבא, הגנרל קרמיין מסילו, התווה תמונה בסיסית של הסיכויים של הרכיב היבשתי של הכוחות המזוינים האיטלקיים. הגנרל אמר את זה במלחמות של היום "יש תערובת של מלחמה עתיקה - השוחות ששכחנו לגמרי, שדות המוקשים, גלילי התיל, הבוץ - ואז יש את העתיד, מלחמת הסייבר, מלחמת החלל: יש מל"טים וכל זה גרסאות, יש דיסאינפורמציה, מלחמת המוחות".
כדי להגיב לאתגרים של היום ולהתפתחות המהירה של טקטיקות ואסטרטגיות מלחמה, הצבא האיטלקי חייב להיות ממוקם באותה רמה טכנולוגית כמו חיל הים וחיל האוויר; היבט שסיכם הגנרל מסילו, שהסביר זאת "התפוקה המבצעית של הביטחון היא תוצר של גורמי החימוש השונים. ואם אחד הגורמים נוטה ל-0, המוצר שואף ל-0, אז כולם חייבים להיות טכנולוגיים" אבל מעל הכל, לקבל להתחיל תהליך של "מהפכה בעניינים צבאיים" מהיר ואינו ניתן עוד לדחות. מה שמשפיע על היציבה החיצונית והפנימית שלו.
אם הם זקוקים לפרשנות רחבה יותר, דבריו הברורים של הגנרל מסילו משמשים להסביר כי עבור הצבא האיטלקי, ובאופן כללי יותר, עבור ההגנה, הזמן של ה"הפסקה" הפוסט-היסטורית וההתמצאות לקראת שמירת השלום, הם פרי ה"שפל" הגיאו-אסטרטגי של איטליה. תחילת שנות ה-90, הסתיימה.
כדי לערוך השוואה היסטורית, נראה שמסילו משתלב במגמת המחשבה הצבאית האיטלקית בסוף המאה ה-800 הביעו את התומכים המשוכנעים ביותר של התיאוריות ה"התקפיות" (בין השמות המובילים הם לואיג'י מצקאפו, אמיליו פררו, לואיג'י פלאו וקוריולנו פונסה די סן מרטינו), תומכים בתפקודו של הצבא כ"מכשיר למדיניות חוץ", של התחזקות הטכנולוגית של הכלי הצבאי, של שיתוף פעולה הדוק יותר עם חיל הים ועם התעשייה הלאומית, של "הכוח האסטרטגי" ושל הגדלת הוצאות הביטחון.
בפרט, אם בסוף המאה ה-19 היה זה חיזוק "הנשק המיוחד" (תותחים ופרשים) שהיוו את משקל הנגד הטבעי לנטיות ה"נומריסטיות" של מי שזיהו את הפתרון לבעיה המבצעית של הצבא בשטח האורגני. הגדלת חיל הרגלים בלבד; כיום ניתן לזהות תיאוריות דומות לאסכולה ההתקפית הישנה במירוץ לטכנולוגיית הצבא האיטלקי (שנגזר מהניתוח שעשה הגנרל מסילו לאבולוציה של קונפליקטים).
הגנרל מסילו הסביר כי הצבא "או שהוא טכנולוגי או שהוא לא", מה שמקביל גם להדגשת הצורך לאמץ גישה, הן דוקטרינה והן מבצעית, הפתוחה למגמות החדשניות ביותר. היבט העולה גם מהתחייבויות ההכשרה האחרונות, כגון תרגיל "סטלה אלפינה"., שתפקידו היה "ליצור סינתזה" בין תחומי היכולת השונים של הצבא ושהדגיש את ההתקדמות העצומה שעשה מרכיב היבשה ביכולות ההגנה של הספקטרום האלקטרומגנטי ובשימוש בטכנולוגיות משולבות ורב תחומים יותר ויותר. .
צילום: לאונרדו
