מלחמת הפרדוקסים: ממסיבת העיתונאים של מלוני ועד לדו-קרב ההיפרסוני של פוטין

(של אנדריאה סאפורי)
10/01/25

אתמול, בזמן שהשתתפתי במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, בשלב מסוים הגיעה שאלה שהדגישה את ההתנגשות בין רוסים לאוקראינים (בכך שאני מכנה זאת "התנגשות" אני נמנעת מלהסתבך בדיסקוויזיות במונחים כמו "מלחמה" ו/או "מיוחדת". מִבצָע").

מלוני שם את הדגש על מהי, בסופו של דבר, השאלה המעניינת ביותר: איך זה שרוסיה הכל יכולה לא הצליחה לסיים את העניין הזה בזמן סביר?

ובמחיר סביר - אני מוסיף (לא משנה מה הכוונה ב"עלות"), כי אם אתה עוצר להרהר בלי דעה קדומה על שלוש השנים האלה שעכשיו בילו בהסתכלות מזרחה (לפחות עבורנו) הכל או כמעט הכל היה תלוי בקטל הזה. שלוש שנים יכולות להיות כמה או הרבה... תלוי איפה ואיך בילית אותן.

שלושה חודשים לאחר הפיגוע הצהיר קיסינג'ר כי, לאור התוצאות, רוסיה הפסידה, גם אם בסופו של דבר, על המגרש, בספירת הקילומטרים הרבועים של אותו "שדה", הגיאומטריה הייתה מכריזה עליו כמנצח.

חשבתי הרבה על השיקול הזה, שנעשה על ידי אדם שחי דרך וייטנאם והסכים עם הסינים לסגור את מה שמבחינה חוקית אפילו לא היה מלחמה: זה מעולם לא הוכרז, זו הייתה התערבות מזוינת לתמיכה בדרום.

כבר כתבתי כאן את זה להיסטוריה בהחלט לא חסר תחושת אירוניה.

לאחר שהסרתי את זה, אולי יהיו אלו השנים (שלי) שמתחילות לעשות את שלהן, אבל, כמו בתהליך של "מיון בועות" (אני ילד של שפת הבסיס), נזכרתי ב פרק מוזר, עדכני יחסית אבל, לדעתי, די מוזנח.

הרוסים השתמשו במה שהם מכנים מערכת טילים היפרסוני ומעשי (לפי דבריהם) לא ניתן ליירט:ל'אורשניק. אני לא כאן כדי לדון ביכולות של הנשק הזה; מה שעורר את העניין המשועשע שלי היה ה"אתגר" (כמו "OK Corrall") שהשיק פוטין לארה"ב ולנאט"ו: "פרוס את מיטב המערכות נגד טילים שלך ואנחנו נזרוק עליך אורשניק, אז נראה לך מי אחראי...".

אני לא יודע למה, אבל אתמול חשבתי על ההצעה הזו של פוטין. ואתה יודע... הייתי מקבל את זה: זו הייתה הזדמנות מצוינת ללימוד, ואפילו להודות שיכולנו ליירט את הטיל, לא הייתה חובה להרוס אותו.

בשלב זה הרוסים היו מקבלים את "התפיסה"על העליונות הטכנית שלהם, שבאירוע מפתח עתידי, יכול היה להפוך להפתעה הרסנית.

הדינמיקה הזו התרחשה כבר ב-1982, כאשר חיל האוויר הסורי וארטילריה של ה-AA היו - תרתי משמע - נסחף מישראל.

הסורים (קראו "הסובייטים") היו משוכנעים מאוד שאני מיג 25 (צילום) ומערכות קרקע-אוויר SA-2 היו עדיפים בבירור על עמיתיהם בארה"ב ולא ארה"ב ששימשו את ישראל.

תוך שלושה ימים, לאחר שמאה מטוסים הופלו או נהרסו על הקרקע, הם גילו את הטעות הנוראה שעשו. שגיאה שבה ישראל דאגה שהסורים נפלו, נמנעה מליירט ולהפיל את מיג 25 שבמשך שבועות טס מעל - הרבה מעל מאך 2 - המרחב האווירי שבשליטת צה"ל (צבא ההגנה לישראל).

ההתנגשות הזו, הנקראת "טבח בקעה", נלמדת (כמעט) בכל אקדמיה ובית ספר למלחמה בעולם.

עכשיו עולה לי שיקול: בניכוי הדו-קרב שהציע פוטין, האם קיסינג'ר טעה?

אבא שלי אמר לי את זה לעתים קרובות "שני ייאושים, ביחד, לא עושים אושר אחד".

2025 שמח!

תמונה. אינטרנט